מי או מה זה אלוהים? זאת שאלה שהטרידה אותי במשך כל חיי, למה התכוונו אותם סופרים, כותבי התנ"ך, כשרשמו את המילה הזו. מה עושה אותו כל כך חזק, מיוחד ואל מותי? ולמה הוא כל כך אנושי במובנים רבים?
בילדות, דמיינתי את אלוהים כמעין ישות זקנה חכמה וחזקה מאוד, ישות שתשמור עלי אם אשמור את מצוותיה וכמובן שתשמיד אותי אם אמרה את פיה. לא הייתי דתי אמנם אך הייתי קל במיוחד לשכנוע ולי הספיק סיפור אחד בשביל להבין את העניין. אשת לוט, שכל עוונה הוא שהסתכלה לאחור. העונש שקבלה הוא עונש נוראי מאין כמותו, להפוך לנציב מלח במקום הנמוך ביותר בעולם.
בגיל 14 חוויתי חוויה קשה ומדכאת, חווית ההתפכחות וההבנה כי אין אלוהים, הבנתי שסיפורי התנ"ך אמנם יצירות ספרותיות נעלות לזמנן, אך אינן יותר מכך. במשך שנתיים הרגשתי לבד, הכי לבד שיכול להיות. אין משמעות לחיים, אין משמעות לקיום וכמובן שלי עצמי, משמעות אין. התנהלתי בעצלתיים, ההרהורים לא נטשו את מוחי ולא הרפו לרגע. הרגשתי נבוך ונפגעתי קשות. מיתוס האלוהים שניפחו אל מול פניי, מגן הילדים ועד כה, התפוצץ. את עיניי, שהיו רגילות להסתכל אל בלון המיתוס מקרוב כל כך, לא הצלחתי לפקס, כל מה שראיתי היה חיזיון מטושטש, מעורפל וחסר משמעות. בגיל 16 לערך, ראייתי לא שבה אליי ומשום כך, גמעתי החלטה בליבי, אהיה אדיש, אדיש כמו כולם, אחיה ואתן לחיות.
עכשיו אני כבר לא בן 16, עוסק בענייני וחיי טוב בסך הכל. לא מזמן החלתי לסקור את סוגיית האלוהים בשנית. הרהרתי במעשיו, נסיו ועונשיו (ממש לא בכולם, במפורסמים שבינם) ושמתי לב לעניין מאוד מעניין. אלוהים הכי לא אוהב שלא מאמינים בו, שמפרים את דבריו. כאמור, את אשת לוט הוא הפך לנציב מלח כי לא האמינה כי תינצל והפנתה את ראשה לאחור בניגוד לדבר האלוהים. למשה הוא לא נתן לדרוך בארץ המובטחת רק משום שלא האמין שיוציא מים מהסלע בכוחן של מילים בלבד, מבלי להכותו. ויונה שכל כך ניסה לברוח מגורלו, שלא האמין ביכולותיו, גמר בבטן של לוויתן. כל מי שעשה דבר בניגוד לדברי אלוהים, כל מי שלא האמין, הוענש קשות, מי שהלך עימו, דוגמת אברהם, זכה באריכות חיים ובכבוד שאין שני לו.
אז אני לא ממש מאמין שיש איזו ישות כזו שעושה וחושבת ובוראת וכו' וכו'. אבל, אני חושב שלא לכך התכוון המשורר. המילה אלוהים היא מילה שכתובה ברבים אך עם זאת מתייחסים אליה כיחיד. אלוהים הוא\היא האלוה של כל אחד ואחת מהקולקטיב. לכל אחד יש אלוה בתוכו, יש אמונה, יש כוח. כוחו של היחיד הוא מזערי לעומת כוחם של הרבים. אמונה קולקטיבית יוצרת מציאות. הקמת מדינת ישראל הינה דוגמא טובה לביטוי כוחה של האמונה הקולקטיבית, האלוה של כל אחד ואחת שהאמינו שתקום המדינה, עשו זאת, או בקיצור, אלוהים עשה זאת.
מוסר ההשכל מסיפורי התנ"ך כמעט תמיד נוגע בכוחו העצום ובלתי המנוצח של אלוהים. אני מאמין שהכוח הוא עצום ולעיתים בלתי מנוצח אך יש להשתמש בו בצורה מחושבת ומעודנת. כל עוד קיימים בני אדם, בעלי אלוה, אמונה, כוח רצון ומחשבה, יתקיים גם אלוהים. מכיוון שמבחינתנו, בני האדם, העולם יתקיים עד קצינו, כך גם אלוהים.
|
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא התכוונתי שהאדמה רעה חלילה.
מהאדמה יוצאים עצים ופרחים שהם טובים מאד! :) אני לא צינית עכשיו.
התכוונתי שתמיד השאול למטה. נמוך כלומר.
וזהו מפסיקה לחפור
קודם כל תודה :)
אני חושב שאלוהים יכול להיות גם רע אם אנשים מנצלים את הכח לרעה. דעתי כדעתך, הרוע לא עומד לבדו, יש לו הורים, הפחד והבורות. וזאת בהחלט נקודה מעניינת, האדמה הרעה והשמיים הטובים...
היי מרב, תודה!
לדעתי יש לכל אחד מאיתנו אמונה בדיוק כמו שיש לנו גוף חומרי ואנרגיה להניע אותו. אמונה היא חלק אינטגרלי מהחיים ואי אפשר בלעדיו. לא תאכלי ארוחה נוספת, לא תשתי עוד כוס ולא תנשמי את נשימותייך אילולא האמונה שזה יעשה לך טוב. את יכולה לקרוא לזה צורך, אני אומר שזה אמונה. אדם שמאבד את האמונה מתאבד. זוהי דעתי :)
מעניין הניתוח שלך
למרות שלי, אין אלוהים ואין אמונה.
תודה, אני שמח שנהנת!
קראתי את הפוסט על אלוהים. מאוד מעניין.
תגובתי מחכה לך שם
נהניתי לקרוא.
במידה ובא לך, יש אצלי בבלוג פוסט ישן תחת הכותרת אלוהים.
הינך מוזמן.
והנה שבנו לתחילת הדיון, אלוהים הוא האמונה בעיני, אלוהים שכתוב בתנך הוא ייצוג של אמונה הוא יציר האמונה. זאת עמדתי ודעתי. האנישו אותו והפכו אותו למשהו נבדל, למשהו בעל קיימות חיצונית, משהו שאינו תלוי באנושות. בעיני זו טעות מרה ופספוס העניין העיקרי. אלוהים הפך להיות מושא האמונה, האמונה כבר לא ניצבת לבדה בעיני רבים.
אני לא ממש מומחה בפירוק התשובות ומענה מסודר.
-הויכוח לא היה ויכוח שקשור לאמונה עצמית או אמונה באל, הוא ניהל סוג של משא ומתן על חייהם של התושבים כזכור לי.
- הדעה שלי אינה עובדתית ואני לא חושב שניתן להציג דעה עובדתית בנוגע לאמונה. כבר ביוון העתיקה התחילה להעלות שאלה שעד היום רבים פוחדים לשאול.
הנוצרים מאמינים בישו ויודעים היטב בליבם שהוא השליח האמיתי האלוהי, המוסלמים מאמינים במוחמד ואללה בכל מאודם, היהודים מאמינים באלוהים ביראה ופחד, הבודהיסטים מאמינים בבודהה בביטחון מלא וכן הלאה, לא חסרות דתות, אלים ואמונות בעולם. רבות מהאמונות עלולות לסתור אחת את השניה כמו שהיהדות סותרת כל דת או אמונה רבת אלים. הן כולן בסוף סותרות ולא יכולות להתיישב גם יחד, אז מדוע שתבחר דוקא באל\דת שלך? מדוע שהוא יהיה האחד? מה הסיכוי שמבין כל האמונות שבעולם, שלך היא הנכונה? זאת שאלה שכל אחד חייב לשאול את עצמו מידי יום (עד שהוא מבין..)
התשובה הברורה היא: היא נכונה בעיניך רק משום שנולדת לתוכה.
הסיכוי שיושבת שם ישות נעלה ואכפתית הבוחנת כל אחד ואחת מאיתנו, מענישה ומתגמלת כל אחד בנפרד בכל רגע נתון בכל היקום נשמע לי לא סביר בלשון המעטה, לא סביר כמו מפלצת הספגטי המעופפת.
http://en.wikipedia.org/wiki/Flying_Spaghetti_Monster
הדעה שלך כאמור ליגיטימית, אך יש לזכור שאינה עובדתית יותר מאלו שמאמינים שיש ישות כזו.
נ.ב- גם אנשים הנופלים קורבן למתיחה במצלמה נסתרת, לא מאמינים שעובדים עליהם, עד שהמותח יוצא מהמחבוא...
עם ישראל בחר ולא נבחר להיות העם הנבחר בכך שבחר לאחד את כוח אמונתם של בניו לכדי כוח אחד חזק ואחיד - לכדי אל אחד - אלוהים. אף אב, נביא, שופט או מלך בתנ"ך לא זכה לכבוד גדול מזה של אברהם, כזכור לי, אברהם לא התווכח כלל. ושוב, כמו שכבר ציינתי בכתוב, אינני מאמין שקיימת ישות בעלת מניעים ורצונות, קיימים כוח רצון ואמונה של כל אחד ואחת מבני האדם בכדור הארץ, לא רק של העם הנבחר. מי שלא מאמין ולא מעריך את כוחו שלו, רק צפוי שיחטוף.
בדיוק :) וכוח מאוחד של קהילה יכול להיות חזק פי כמה!