התעוררתי

נשאבתי אליך שלא ברצוני

היית המשורר

אני המילה

קראת אותי

כתבת אותי

את קולי מעולם לא

שמעת

כמספר סיפורים א-קונבנציונאלי

סיפרת אותי

בדמי

ובחלבי

ואני הרי די בנאלית

בסך הכל

נקראת ונכתבת

דבר רגיל בהחלט

של יום ביומו

וידוע

בעלת איברים חדי זוית

משעממת

בצבעים

שלא אני קובעת

אוהבי הולכים ומתמעטים

נכון,

הפסקתי לשמר הבדלים

של כאן ועכשיו

כנקמה על שלא יצרת אותי בדמותך

סולחת ומתאכזבת על

שמחווה להיסטוריה המשותפת שלנו

כלל לא עלתה על דעתך.

ואז

שוררת בחצר זרה

לא בחגוי הסלע

לא בסתר המדרגה

ושירתך היתה לי לזרא

כשעזבת

השארת לי אות אחת

שאדע

מהו

כאב