לפעמים אנשים עוברים בחייך
ואז נעלמים
עוד מעט תעלם
לעתים גם אני נעלמת לעתים גם נאלמת
בניתיים אני פה
פרספקטיבה/ו.שימבורסקה חלפו זה על פני זה כמו זרים, בלי מחוה או מילה, היא בדרך לחנות, הוא למכונית.
אולי בהמולה או בהסח-הדעת, או מתוך שחכה שלזמן קצר אהבו זה את זה לתמיד.
עם זאת, אין ודאות שמדובר בהם. אולי מרחוק כן ומקרוב בכלל לא.
ראיתי אותם מהחלון, ומי שמסתכל מלמעלה טועה בנקל.
היא נעלמה מאחורי דלת זכוכית, הוא התישב מאחורי ההגה ונסע משם במהירות. כלומר דבר לא קרה גם אם קרה.
ואני בטוחה רק לרגע קל במה שראיתי, מנסה עכשיו בשיר מקרי שלכנע אתכם, הקוראים, שזה היה עצוב. |