כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארץ חדשה

    חויות רילוקיישן בסינגפור, כפי שהן נשקפות ממוחו המעוות של המחבר.

    פוסטים אחרונים

    0

    אסיפת הורים.

    0 תגובות   יום שלישי, 18/12/12, 11:13

    למרות שהרבה, יכול היה להיאמר והרבה עוד יאמר. אף אחד, אף פעם, לא יוכל לומר עלי שאני אבא שלא דואג לצאצאיו.

    כל בקשה של הטף ובלבד שתהיה קשורה לתחום המחשוב מטופלת ללא דיחוי או משוא פנים.

    'אבא תקנה לי מחשב, אבא תקנה לי לפטופ, אבא תקנה לי איפד, אבא תקנה לי טלביזיה 55 אינץ' לחדר...' כי אף צאצא שלי ואני מדבר רק על אלו שידועים לי... שזה אומר שהבלונדינים הקטנים עם העיניים המלוכסנות, שקוטפים כרגע אורז בשדות הבוץ של תאילנד לא רלוונטיים לדיון הזה, לא יישאר מפגר טכנולוגית. כי לשיטתי, חינוך, קודם כל מתחיל, כשהילד 'נינוח מבחינה טכנולוגית'. רק אחר כך, כל הדברים הטיפשיים שכתובים בספרי הפסיכולוגיה...ויסלחו לי זיגמונד פרויד ומערכות החינוך באשר הם.


    ''

    פרויד... עוד אחד שמבין...

     

    בכל מספר חודשים, מידעת אותי 'שתחיה' שבהתאם לסמכות שהוענקה לה, כאמור בסעיף 7(8) לחוק 'הנשים שלא נותנות מנוח לבעליהן', שחובה עלי להקדיש שעה שלמה מזמני היקר לטובת מפגש הורים-מורים, שמסכם את ההתקדמות או הנסיגה במקרה דנן, אותם חווים צאצאי כשהם פוקדים את מוסדות החינוך השונים באי האופוריה הנצחית.

      

    "איזו תרומה אני יכול להוסיף לדיון אודות עתידם המעורפל של ילדינו?" אני שואל את 'שתחיה'. "אני לא מטריד אותך בבחירת טלביזיה מחשב או סמארטפון. מה את מבינה ברזולוציה? הפרדה גבוהה? חיבורי HDMI? ומה אני מבין בחינוך, בהורות ובגידול ילדים בכלל או בפרט? אני לא זוכר שעברתי קורס הורות באוניברסיטה וגם אם עברתי אחד, מן הסתם נחלתי בו כישלון חרוץ.

    לכי את! את, טובה בזה, את מבינה בזה. אני...אני... חייב לסיים עוד שלב ב XBOX. לכשתחזרי, תתמצתי לי לשלוש או ארבע מילים לכל היותר, 'פניהם של ילדינו לאן?' וגם זה... לא חובה."

      

    מהרגע הזה חולפות בדיוק עשר שניות עד שהנעל של 'שתחיה' פוגעת ומרסקת אותי לקרקע המציאות הפרוורטית שעוטפת אותי בחיי היום-יום.

    לשמחתי, שפיותי המוטלת בספק, שבה אלי, עת אני, גולש באיטיות את ה'טורבו הירוקה' לרחבת החניה של המבנה הגדול והלבן שהילדים קוראים לו OFS, מנהלת משאבי האנוש שלי קוראת לו "הטבת שכר" ואני מכנה אותו 'מחלבת כספים'.

      

    לוח פגישות, מודפס על ניר כרומו משובח, כרוך בקלסר יוקרתי ממתין לנו ברחבת הקוקטיילים. לכל מורה מוקצה חלון זמן מדוד עבורנו. ניסיון העבר שלי מעביר את דגל הסקפטיות האישי ל 'אחד לוגי'. "נחיה ונראה אם הסינים האלה עומדים בזמנים" אני ממלמל. "אולי, חלאס עם השליליות הזאת" מסננת 'שתחיה' באנטיפטיות, בעודיינו צועדים שלובי זרוע על השטיחים הרכים לאור ההלוגן המולטי-כרומטי במסדרונות ה OFS.

      

    דמעות זולגות על לחיי, כשזיכרונות ילדותי מציפים אותי. אני נזכר במסדרון האפרורי של חטיבת הביניים ע"ש אלון או בגין או רבין (למרות שאז עוד לא רצחו אותו), לאור הניאונים המרצד. הורי ואני, יושבים וממתינים עד אין קץ.

    הוזמנו לארבע וחצי אבל עכשיו כבר שש וחצי... ביום שלמחרת... ועדיין לא נכנסנו לראות את המורה דבורה. אם זכרוני איננו בוגד בי, כשנפתחה הדלת וסוף, סוף זכינו לראות את זיו פניה של המורה דבורה, כבר הייתי בכלל בתיכון...

    כל ימי ההורים האלו היו בָּלָגָן אין סופי עם המתנה מורטת עצבים למורים מורטי עצבים, לא פחות.

    חוויה שאפילו תור, בקופת חולים, בשיא תקופת השפעות, נראת חובבנית לידו. אם מה שמצפה לי, זה להינמק על כיסא עץ לא אורטופדי בעליל, במסדרון מעופש אז באמת יש לי דברים חשובים יותר לעשות... כמו לסיים את השלב ההוא ב XBOX.

      

    לפני אי-אלו שנים הזדמנתי (כרגיל...בעל כורחי), לשיחת הכרות בין ההורים הנרגשים למורה אי-לנית (במלרע) שעתידה היתה לחנך את בכורתי. המינימום המצופה מבוגרת הסמינר למורים (ע"ש רבין, כמובן) הוא, שליטה בסיסית בלשון זכר ונקבה. "מעשה בחמש בלונים" נוסח עדות ה"מלרע" זה לא מה שציפינו למצוא אצל מורה ומחנכת בישראל. בייננו... משכורת של 'שלוש אלף בחודש' לא תביא את מערכת החינוך רחוק ויתרה מזאת, לא בדיוק צובעת בוורוד את עתיד ילדיינו.

       

     

    ממקום שבו מורה מרוויח כמו מנהל בהיי-טק הכול נראה אחרת. בדיוק זמנים מבצעי שלא היה מבייש את הפצצת הכור הגרעיני בבושהר, מקדמים את פנינו מורים מעונבים במבטא בריטי, סקוטי (נשבע לכם שלא הבנתי מילה), אוסטרלי או דרום אפריקאי כבד.

    לכולם תארים מתקדמים וניסיון רב בתחומם. המילים מוקפדות, הדוחות הצבעוניים אבל בכנות...כל זה לא עושה עלי רושם... באמת! כי אף בריטי מעונב לא יביא לכיתה ביום ראשון שאריות ג'חנון אסלי מסבתא חג'בי של המורה אי-לנית (במלרע). וזה לכשעצמו גורם לי להרהור נוגה בדבר היכולת של הסקוטי הלבנבן, חנוט במקטורן הטוויד שחלף זמנו ובטל קורבנו לחנך את ילדי.

     

    ''

     סבתא חג'בי בפעולה


    אבל (וזה כהרגלו 'אבל' גדול) כשנוכחתי לגלות שלכל ילד מונח Macbook air על השולחן, נרגעתי. כבר לא עניין אותי יותר הג'חנון הלחוח או החילבה של אי-לנית. מי מילדי, שבאמת יחפוץ במלאווח שיבקש מהמייד לטגן לו Roti Prata ואם הוא ממש מתעקש הוא תמיד מוזמן להמתין לגלובל פיקניק. כי עם כל הכבוד לסבתא חג'בי, חינוך טוב מתחיל קודם כל, בנינוחות טכנולוגית...

     


    ''
    נינוח טכנולוגי - התמונה להמחשה בלבד...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      סולל הדרך
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין