כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    עליזה בארץ הפלאות

    63 תגובות   יום רביעי, 19/12/12, 20:35

    יצא לי לחשוב על הסיפור הזה, בעקבות התפתחות של תיכתובת ביני לבין שמעון (שכינויו גאן בקפה לואיס קרול).

    זהו אחד מספרי הילדים הפופולריים בכל הזמנים. הוא נכתב  1865 וזכה להצלחה ניכרת גם אצל קוראים מבוגרים, ורבים מצאו בו עומק שנסתר מעיניהם של ילדים.

    הרבה מאוד פרשנויות הסברים וניתוחים נכתבו עליו.

    נהוג, בין הבריות , לומר שאוהבים אותו.

    שהוא הומוריסטי,

    שהוא חינוכי

    ועוד..

     ממש בימים אלא קראתיו לראשונה  (בעקבות שיחה עם שמעון)

    והבנתי מדוע מעולם לא גמרתי לקרוא אותו, אחרי עמוד אחד או שניים.

    הוא פשוט משעמם לי.

    הוא לא מצחיק אותי ושום חיוך לא עולה על פניי למקרא בו.

    ידעתי  עליו, כמובן.

    ידעתי שיש ילדה הנופלת לבור

    ידעתי שהיא פוגשת ארנב שממהר כל הזמן.

    שיש דוכסית ומלכה ויש קלפים ויש עכברוש.

    מושג מסויים היה לי עליו.

    סיפור שיש בו חלום, לא מסתדר לי .

    הרי בחלום אפשר הכל, אין גבולות.

    כאשר סופר בוחר להכניס חלום, בסיפורו, מן הסתם יש בו רמזים למשהו שאיננו נראה,  ושאינו מאובחן, במציאות.

    אני, לא הצלחתי להבין אפילו רמז אחד.

    אינני מבינה למה מופיעות כל כך הרבה חזרות על הגדילה וההתכווצות שלה.

    מדוע ישנן כל כך הרבה דלתות.

    מדוע כל כך הרבה סוגי חיות, ומה מסמלת כל חיה

    בעת קריאת ספר,אני אוהבת, את יכולת ההזדהות שלי עם אחת הדמויות לפחות.

    כאן לא מצאתי אחת כזו.

     

    אינני שוללת או לא מכבדת את אוהבי הסיפור הזה.

    אך אני מרשה לעצמי, לומר בקול רם

    אני לא אוהבת אותו!

    ושמותר גם להרגיש אחרת כלפיו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (63)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/12 21:22:

      צטט: רחלי45 2012-12-30 18:42:09

      גם אני לא נפלתי מהספר הזה,אבל אני כן מבינה את הנופלים בקיסמו...תודה לך רחלי
        30/12/12 18:42:
      גם אני לא נפלתי מהספר הזה,אבל אני כן מבינה את הנופלים בקיסמו...
        29/12/12 00:45:

      צטט: קביאר 2012-12-28 23:32:03

      גם אותי הספר לא תפס. קראתי אותו לילדי וגם הם לא בדיוק נפלו מן המטה מתדהמה. גם הנסיך הקטן שיעמם אותי ואני אפילו שייכת לזן מצומצם של אנשים שלא מבין מה כל כך מלהיב ב"מאה שנים של בדידות". אז ראי עצמך כחברה במועדון מובחר עוד מועדון בו אנו חברות, תודה לך
        28/12/12 23:32:
      גם אותי הספר לא תפס. קראתי אותו לילדי וגם הם לא בדיוק נפלו מן המטה מתדהמה. גם הנסיך הקטן שיעמם אותי ואני אפילו שייכת לזן מצומצם של אנשים שלא מבין מה כל כך מלהיב ב"מאה שנים של בדידות". אז ראי עצמך כחברה במועדון מובחר
        26/12/12 05:45:

      צטט: אילנה ינובסקי 2012-12-25 22:41:13

      זה תענוג אמיתי לחשוב על משהו שהפך נכס צאן ברזל, לא בשבילי. סוג של הצהרת עצמאות. כזאת שיש לעליסה. כשהיא נכנסת אל תוך העולם ההוא ונעה בין עצמאות לתלותיות. והכי שווה לה להיות עצמאית. :-)  תודה על התגובה אילנה. עליזה עצמאית לבחור בתוך מה שקורה לה,,,,  הנפילה, המסדרון, הדלתות וכו'.  בדיוק כמונו בני האדם במציאות. אנו חופשיים לבחור מה לעשות עם מה שקורה לנו.
        26/12/12 05:43:

      צטט: ליריתוש 2012-12-25 11:22:16

      היי מרב, גם אני קראתי את הספר לפני המון שנים ושוב באיזו מהדורה שונה לפני כמה שנים - ולא נכבשתי בקסמו. למה ומדוע, אינני יודעת ואני בוחרת לא להתעמק בסיבות שכאלו. לספר יש משמעויות רגשיות שעליהן קשה לפעמים להתווכח ואולי גם לא כדאי. ובהחלט מותר לנו לא לאהוב את מה שהכלל אוהב ולאהוב את מה שהכלל לא אוהב וגם לנמק באופן נעים וידידותי את הדברים. וכעת, לכי ותיהני מספרים אחרים וספרי לנו עליהם....:)  רוב תודות לך ליריתוש, הרבה מאוד ספרים נהדרים אני קוראת מאז הצטרפתי לחוג ספרות. יש המלצות לקריאה ע"מ לשוחח לאחר מכן.

       

        25/12/12 22:41:
      זה תענוג אמיתי לחשוב על משהו שהפך נכס צאן ברזל, לא בשבילי. סוג של הצהרת עצמאות. כזאת שיש לעליסה. כשהיא נכנסת אל תוך העולם ההוא ונעה בין עצמאות לתלותיות. והכי שווה לה להיות עצמאית. :-)
        25/12/12 11:22:
      היי מרב, גם אני קראתי את הספר לפני המון שנים ושוב באיזו מהדורה שונה לפני כמה שנים - ולא נכבשתי בקסמו. למה ומדוע, אינני יודעת ואני בוחרת לא להתעמק בסיבות שכאלו. לספר יש משמעויות רגשיות שעליהן קשה לפעמים להתווכח ואולי גם לא כדאי. ובהחלט מותר לנו לא לאהוב את מה שהכלל אוהב ולאהוב את מה שהכלל לא אוהב וגם לנמק באופן נעים וידידותי את הדברים. וכעת, לכי ותיהני מספרים אחרים וספרי לנו עליהם....:)
        24/12/12 16:53:

      צטט: שולה ניסים 2012-12-24 10:18:01

      יש ספר מסויים שאני מאוד אוהבת, ומישהי שפגשתי לפני שבוע אמרה לי שהיא ממש לא סובלת את הספר הזה, והיא השתמשה בו כדי להבעיר את האח כדי שהיא היתה באיטליה. מה יכולתי להגיד לה? זכותה. הרי אני עצמי יכולה לעשות בדיוק אותו דבר עם ספרים שאני לא חפצה בהם. מי אני שאשפוט.תודה על תגובתך, שולה. נכון שיש ספרים שאוהבים ויש שלא. ולא כולנו אותו הדבר. כתבתי את הפוסט הזה, מכיוון ש"עליזה" היא/הוא קנצנזוס, הוא נחשב לקלאסיקה.
      כאילו על כולם לאהוב אותו/ה.

       

        24/12/12 16:44:

      צטט: מאיה113 2012-12-24 09:57:06

      *******

      תודה מאיה ♥

        24/12/12 10:18:
      יש ספר מסויים שאני מאוד אוהבת, ומישהי שפגשתי לפני שבוע אמרה לי שהיא ממש לא סובלת את הספר הזה, והיא השתמשה בו כדי להבעיר את האח כדי שהיא היתה באיטליה. מה יכולתי להגיד לה? זכותה. הרי אני עצמי יכולה לעשות בדיוק אותו דבר עם ספרים שאני לא חפצה בהם. מי אני שאשפוט.
        24/12/12 09:57:
      *******
        22/12/12 13:58:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-12-22 10:57:58

      יש ספרי ילדים, שלימים התברר שמבוגרים אוהבים יותר. ככה קרה לי גם עם זה... היום, על כל דף אני מתענגת יותר ויותר... תודה פנינה.  ואילו אני, לא אשוב למה שלא מעניין ולא גורם הנאה או מחשבה.

       

        22/12/12 10:57:
      יש ספרי ילדים, שלימים התברר שמבוגרים אוהבים יותר. ככה קרה לי גם עם זה... היום, על כל דף אני מתענגת יותר ויותר...
        22/12/12 10:56:

      צטט: עופר לבבי 2012-12-20 19:59:21

      ברור שכל אחד יכול לאהוב או לא לאהוב ספר כזה או אחר, סגנון כתיבה כזה או אחר...הנושא שמטריד אותי הוא הלגיטימציה או ה-דה לגיטימציה לאמירות, למחשבות או לאהבות של אחרים. אנחנו לא עדר, לכל אחד מאיתנו העדפות אישיות. יש ספרים קלאסיים שלא אומריםלי כלום, לעומתם, ספרים מאוד לא "נחשבים" הותירו בי חותם עז... כל עוד את נאמנה לעצמך הכל נפלא...

       

      עופר, אהבתי את תגובתך:-)

        21/12/12 09:49:

      צטט: fox angel 2012-12-21 08:34:19

      אני מצטרפת אליך כי אותי הוא משעמם...ואפילו סרט האנימציה של דיסני נותר לבדו שנים במגירה , כי זה גם לא עניין את ילדי. שמחה שאת שותפה לדעתי :)   אוהבת אותך, סוזן.  את כבר הרביעית (היוצאת מהארון) תודה לך

       

        21/12/12 08:34:
      אני מצטרפת אליך כי אותי הוא משעמם...ואפילו סרט האנימציה של דיסני נותר לבדו שנים במגירה , כי זה גם לא עניין את ילדי. שמחה שאת שותפה לדעתי :)
        20/12/12 22:50:

      צטט: shabat shalom 2012-12-20 22:39:56

      אני לא תמיד מבין אותו. אבל זה לא מפריע לי לאהוב אותו....  תודה יוסי. אין צורך להבין בשביל לאהוב.  (האם כשאנו אוהבים את בני הזוג שלנו, אנו מבינים למה?)

       

        20/12/12 22:39:
      אני לא תמיד מבין אותו. אבל זה לא מפריע לי לאהוב אותו....
        20/12/12 21:20:

      צטט: ההלך 2012-12-20 21:05:26

      גם אני מעולם לא אהבתי... לא נורא. ללואיס קרול יש מספיק מעריצים גם בלעדינו:)  תודה לך מיכלי,  אז אנחנו כבר 3, נוכל אולי לפתוח מועדון או מפלגה.

       

        20/12/12 21:19:

      צטט: איציק אביב 2012-12-20 20:32:51

      בוודאי שמותר להרגיש אחרת, הכול סוביקטיבי, ואין מוסכמות. מבחינתי זו יצירת מופת.  שמחה בשבילך שאתה עם הרוב האוהב. אני במיעוט (אני כבר רגילה לזה)
        20/12/12 21:16:

      צטט: עופר לבבי 2012-12-20 19:59:21

      ברור שכל אחד יכול לאהוב או לא לאהוב ספר כזה או אחר, סגנון כתיבה כזה או אחר...הנושא שמטריד אותי הוא הלגיטימציה או ה-דה לגיטימציה לאמירות, למחשבות או לאהבות של אחרים. אנחנו לא עדר, לכל אחד מאיתנו העדפות אישיות. יש ספרים קלאסיים שלא אומריםלי כלום, לעומתם, ספרים מאוד לא "נחשבים" הותירו בי חותם עז... כל עוד את נאמנה לעצמך הכל נפלא... בדיוק ככה עופר. תודה על תגובתך.

       

        20/12/12 21:15:

      צטט: יובלש 2012-12-20 19:53:21

      איך שכחת את הכובען המטורף?? יובלש,, הוא כנראה עוד פחות נגע בי, הוא לא עשה לי את זה. קראתי רק פעם אחת, כמה אתה?

       

        20/12/12 21:13:

      צטט: נעם דימנט 2012-12-20 19:19:30

      זכותך. אני שמח להגן על זכותך גם כמי שכן אהב את הסיפור. יש ספורים כמו הנסיך הקטן או פו הדב שאפשר להנות מהם גם כילד וגם כמבוגר ובאופן שונה. ההבנה הצלאה לא בהכרך תנאי להנאה.נכון נעם, ההנאה לאו דווקא אמורה להגיע מהבנת התוכן. (כמו שאני נהנית משיריהם של אלתרמן ולאה גולדברג למרות שאינני מבינה אותם עד תם בעיקר את "ליל חניה" של אלתרמן) אך את הנסיך ואת פו אהבתי ואוהבת כי בהם יש חן וסדר הגיוני כלשהו. אולי יש בהם גם תם. אינני יודעת להגדיר במדויק למה אותם כן ואת עליזה,לא.

       

        20/12/12 21:07:

      צטט: ורד אוריאל 2012-12-20 18:18:04

      אני הייתי תולעת ספרים בילדותי ודווקא את הספר הזה לא קראתי... כך שלא יודעת איך הוא... אף פעם לא מאוחר, ורד.

       

        20/12/12 21:06:

      צטט: א ח א ב 2012-12-20 18:09:44

      הסיפור נכתב במקור על ידי סטודנטים למדעים.

      יש בו תיאורים מזוויעים אלגוריות שנונות, ותכנים , שכלל אינם מתאימים לילדים.

      אין לי מושג מתי זה הפך ל"ספר ילדים". בינינו - גם אני לא נכבשתי על ידו. סוף סוף, מישהו איתי ♥. אך לא זה , אחאב, מה שמסופר על המקור לספר הזה.

        20/12/12 21:05:
      גם אני מעולם לא אהבתי... לא נורא. ללואיס קרול יש מספיק מעריצים גם בלעדינו:)
        20/12/12 20:32:
      בוודאי שמותר להרגיש אחרת, הכול סוביקטיבי, ואין מוסכמות. מבחינתי זו יצירת מופת.
        20/12/12 19:59:
      ברור שכל אחד יכול לאהוב או לא לאהוב ספר כזה או אחר, סגנון כתיבה כזה או אחר...הנושא שמטריד אותי הוא הלגיטימציה או ה-דה לגיטימציה לאמירות, למחשבות או לאהבות של אחרים. אנחנו לא עדר, לכל אחד מאיתנו העדפות אישיות. יש ספרים קלאסיים שלא אומריםלי כלום, לעומתם, ספרים מאוד לא "נחשבים" הותירו בי חותם עז... כל עוד את נאמנה לעצמך הכל נפלא...
        20/12/12 19:53:
      איך שכחת את הכובען המטורף??
        20/12/12 19:19:
      זכותך. אני שמח להגן על זכותך גם כמי שכן אהב את הסיפור. יש ספורים כמו הנסיך הקטן או פו הדב שאפשר להנות מהם גם כילד וגם כמבוגר ובאופן שונה. ההבנה הצלאה לא בהכרך תנאי להנאה.
        20/12/12 18:18:
      אני הייתי תולעת ספרים בילדותי ודווקא את הספר הזה לא קראתי... כך שלא יודעת איך הוא...
        20/12/12 18:09:

      הסיפור נכתב במקור על ידי סטודנטים למדעים.

      יש בו תיאורים מזוויעים אלגוריות שנונות, ותכנים , שכלל אינם מתאימים לילדים.

      אין לי מושג מתי זה הפך ל"ספר ילדים". בינינו - גם אני לא נכבשתי על ידו.

        20/12/12 16:50:

      צטט: ואלי ♥ 2012-12-20 16:10:07

      אני אהבתי את סיפור בילדותי. דימיון כובש הרגשתי עם דמויות קסומות ממש נפלאה.

      עכשיו בטוח כבר לא הייתי רוצה לקרואה אותו. נראה לי שהוא מכוון על ילדים.

      ילדים משחקים עם כל מיני דמויות וכייף להם. נגיד נכדה שלי משחקת מצויין עם עטבים.

      נותנת פקודות, מדברת איתם בשפה שלה וממש ממש מתלהבת. לי זה נראה דיי משעמם...

      נשיקה

      תודה ואלי. דווקא כאשר ילדים קטנים משחקים ודמיונם משתף פעולה, אני יכולה להביט ולהתמוגג מהם.לא נראה לי שאשתעמם.

        20/12/12 16:48:

      צטט: אורנה ע 2012-12-20 15:02:17

      בדיוק היום הפגנתי את בורותי בסרטים ישראלים "קלאסיים".מה שלא מתאים לא רואים/קוראים וזה לא מוסיף או מוריד מאף אחד.אם לא מעניין אותי אני עוברת הלאה ולא חשוב כמה הביקורות היו טובות.  כמה את חכמה אורנה,,, תודה על השיתוף

       

        20/12/12 16:47:

      צטט: אביה אחת 2012-12-20 14:10:39

      מרב מותר לך לא לאהוב :) תודה ששיתפת סופש נהדר  תודה לך אביה. סופ"ש נהדר לאקוויפר המים שלנו
        20/12/12 16:44:

      צטט: קלועת צמה 2012-12-20 13:28:56

      אני מעריכה עד מאוד את האמיתיות שלך, את הכנות, את האומץ לבוא ולומר אחרת מהמקובל. את לא אוהבת. זכותך המלאה. וכעת שאלה: האם באותה שיחה שדיברת עליה, נעשה ניסיון לענות לך על השאלות שהעלית כאן בפוסט? בוודאי, מירה. איך אני יודעת שיש בו הומור? שמעון והפרשנויות שקראתי אומרים, כך.
        20/12/12 16:42:

      צטט: . ארז . 2012-12-20 12:50:32

      לא חולק עלייך וגם לא לא מסכים איתך :) פשוט, לא יצא לי להתעמק בסיפור הזה ולהגיע להחלטה אם אני כן אוהב אותו או לא אוהב אותו .... באופן כללי, הרבה מסיפורי הילדות האלה מעבירים "טרגדיות" בצורה כאילו נחמדה .... הייתי אדישה,
      לא ייחסתי לו כל משמעות, אך כן התחלתי להתעמק ולנסות להבינו,ןעוד יותר להבין מדוע אני חשה שונה מהאחרים לגביו, כפי שכתבתי, בעקבות השיחה אודותיו עם שמעון.

       

        20/12/12 16:39:

      צטט: טלוני 2012-12-20 10:35:00

      מרב, עם ההרגשה האישית שלך איש לא יוכל להתווכח.
      כל אדם ירגיש שונה ביחס לאותו נושא, ויש לו את החופש להביע את הרגשתו.
      אולם בשונה ממך אני דוקא מאוד אוהבת את הספר הזה. בילדותי קראתיו אינספור פעמים, והדמיון שלי הלך שבי אחריו.
      בבגרותי למדתי שנמצאים בו ארכיטיפים רבים שמלווים אותנו בחיינו, כאינדיבידואלים וגם כחברה קולקטיבית.
      הדלתות, הבורות, ההתכווצות וההתרחבות, הסקרנות, החתול המפתה בחיוכו, התזזיתיות של הארנב וכו' וכו'.
      הדמויות המשקפות לי את תעתועי הנפש, את הכר הנרחב של התחושות, את ההזדמנויות בחיים ואת הבחירות שלנו, שלא תמיד מביאות אותנו למקום אליו רצינו להגיע.
      בכל אופן מכבדת את דעתך, שהרי אם היינו דומים וזהים היה משעמם...
      שבת שלום!

      תודה לך רוני. 

        20/12/12 16:28:

      צטט: מרב 1956 2012-12-20 06:09:35

      צטט: yonbir 2012-12-19 22:37:22

      מותר לך להביע את מה שאת מרגישה, ועוד יותר מותר שההרגשה שלך תהיה שונה מזו של הכלל!  אוהבת אותך יונתן..  זה מה שאני מרגישה. מותר לי. נכון?

      בהחלט שמותר לך, חביבתי!

        20/12/12 16:10:

      אני אהבתי את סיפור בילדותי. דימיון כובש הרגשתי עם דמויות קסומות ממש נפלאה.

      עכשיו בטוח כבר לא הייתי רוצה לקרואה אותו. נראה לי שהוא מכוון על ילדים.

      ילדים משחקים עם כל מיני דמויות וכייף להם. נגיד נכדה שלי משחקת מצויין עם עטבים.

      נותנת פקודות, מדברת איתם בשפה שלה וממש ממש מתלהבת. לי זה נראה דיי משעמם...

      נשיקה

        20/12/12 15:02:
      בדיוק היום הפגנתי את בורותי בסרטים ישראלים "קלאסיים".מה שלא מתאים לא רואים/קוראים וזה לא מוסיף או מוריד מאף אחד.אם לא מעניין אותי אני עוברת הלאה ולא חשוב כמה הביקורות היו טובות.
        20/12/12 14:10:
      מרב מותר לך לא לאהוב :) תודה ששיתפת סופש נהדר
        20/12/12 13:28:
      אני מעריכה עד מאוד את האמיתיות שלך, את הכנות, את האומץ לבוא ולומר אחרת מהמקובל. את לא אוהבת. זכותך המלאה. וכעת שאלה: האם באותה שיחה שדיברת עליה, נעשה ניסיון לענות לך על השאלות שהעלית כאן בפוסט?
        20/12/12 12:50:
      לא חולק עלייך וגם לא לא מסכים איתך :) פשוט, לא יצא לי להתעמק בסיפור הזה ולהגיע להחלטה אם אני כן אוהב אותו או לא אוהב אותו .... באופן כללי, הרבה מסיפורי הילדות האלה מעבירים "טרגדיות" בצורה כאילו נחמדה ....
        20/12/12 10:35:

      מרב, עם ההרגשה האישית שלך איש לא יוכל להתווכח.
      כל אדם ירגיש שונה ביחס לאותו נושא, ויש לו את החופש להביע את הרגשתו.
      אולם בשונה ממך אני דוקא מאוד אוהבת את הספר הזה. בילדותי קראתיו אינספור פעמים, והדמיון שלי הלך שבי אחריו.
      בבגרותי למדתי שנמצאים בו ארכיטיפים רבים שמלווים אותנו בחיינו, כאינדיבידואלים וגם כחברה קולקטיבית.
      הדלתות, הבורות, ההתכווצות וההתרחבות, הסקרנות, החתול המפתה בחיוכו, התזזיתיות של הארנב וכו' וכו'.
      הדמויות המשקפות לי את תעתועי הנפש, את הכר הנרחב של התחושות, את ההזדמנויות בחיים ואת הבחירות שלנו, שלא תמיד מביאות אותנו למקום אליו רצינו להגיע.
      בכל אופן מכבדת את דעתך, שהרי אם היינו דומים וזהים היה משעמם...
      שבת שלום!

        20/12/12 09:44:

      צטט: bonbonyetta 2012-12-20 09:18:51

      * את כנראה בתקופה של הנפת דגלי "אני לא אוהבת"....וזה בסדר גמור, גם אני לא אוהבת דברים רבים שאנשים אחרים אוהבים ו"מחשיבים" מאד, אפשר לעשות רשימה.... לעומת זאת אני מאד אוהבת דברים שאינם מקובלים כמו: בעלי חיים מכוערים ומוזרים, זיפי זקן ושפם אצל גברים, לא אוהבת חלקים ומגולחים במיוחד... לא אוהבת פייסבוק לא אוהבת את תכניות הריאליטי השונות, למען האמת מעט מאד תכניות טלוויזיה אני ממש אוהבת. תודה. אוהבת את ה"לא-אוהבת" שלך.

       

        20/12/12 09:18:
      * את כנראה בתקופה של הנפת דגלי "אני לא אוהבת"....וזה בסדר גמור, גם אני לא אוהבת דברים רבים שאנשים אחרים אוהבים ו"מחשיבים" מאד, אפשר לעשות רשימה.... לעומת זאת אני מאד אוהבת דברים שאינם מקובלים כמו: בעלי חיים מכוערים ומוזרים, זיפי זקן ושפם אצל גברים, לא אוהבת חלקים ומגולחים במיוחד... לא אוהבת פייסבוק לא אוהבת את תכניות הריאליטי השונות, למען האמת מעט מאד תכניות טלוויזיה אני ממש אוהבת.
        20/12/12 06:12:

      צטט: *גילה 2012-12-20 04:17:00

      ***  תודה על הביקור, והכיכוב, גילה

       

        20/12/12 06:11:

      צטט: אהובה13 2012-12-20 01:45:50

      היוצא מהכלל שבך צריך להיות הכלל!!!  חן חן אהובה, אם הוא יהיה כלל היכן אמצא את עצמי?

       

        20/12/12 06:10:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-12-19 23:07:05

      "המלך הוא עירום..."!!!! :-)  תודה לך פנינה.

       

        20/12/12 06:09:

      צטט: yonbir 2012-12-19 22:37:22

      מותר לך להביע את מה שאת מרגישה, ועוד יותר מותר שההרגשה שלך תהיה שונה מזו של הכלל!  אוהבת אותך יונתן..  זה מה שאני מרגישה. מותר לי. נכון?

       

        20/12/12 06:08:

      צטט: face 2012-12-19 22:25:14

      צטט: שלויימה 2012-12-19 22:05:12

      מסתבר שלואיז קרול הוא היה דווקא גאון למתמטיקה.... אבל יש שם כמה שורות שנונות כמו שאם לא חשוב לאן אתה רוצה להגיע זה לא חשוב באיזו דרך תבחר

       

      מתימטיקה למשל. והנה ציטוט אחד קטנטן...

       

       

      ''

       

      יש באינטרנט אתר ובו הרבה מאוד ציטוטים שנונים חכמים יפים הומוריסטים וכן הלאה.

      אינני שוללת בכלל את קיומם ואת גאוניותו של לואיס קרול.

      את הסיפור על עליזה - אינני אוהבת, זה הכל.

        20/12/12 06:04:

      צטט: שלויימה 2012-12-19 22:05:12

      מסתבר שלואיז קרול הוא היה דווקא גאון למתמטיקה.... אבל יש שם כמה שורות שנונות כמו שאם לא חשוב לאן אתה רוצה להגיע זה לא חשוב באיזו דרך תבחר

      בוודאי שהוא גאון, ושנון ועוד כמה דברים טובים, אך בשביל למצוא משפט שנון, אינני רוצה לעבוד מסכת משעממת . כמציאת מחט בערימת שחת.

        20/12/12 06:01:

      צטט: face 2012-12-19 22:01:32

      מרב,

       

      אני דווקא כן אהבתי ועדיין אוהבת את הסיפור הזה. אבל זו אולי לא חכמה גדולה. כי אני גם אוהבת את פו-הדב. ואת הנסיך הקטן. וכן. יש אנשים שיקפצו עכשיו כאחוזי תזזית. כי אסור מכל איסור להגיד את שמות השלושה בנשימה אחת. אז מה. 

      יש משהו בספרי ילדים שמתאימים גם ואולי בעיקר למבוגרים. שכל אחד יכול לקחת לאן שמתאים לו. ו//או להשאיר כספר ילדים. ולואיס קרול המקורי. לא האיש מהקפה. אכן עסק בעוד כמה דברים חוץ מכתיבת סיפורים לילדים. וגם מהכיוון הזה, יש כאלה שמחבבים אותו ואת מה שהוא כתב. דווקא משם,

       

      ומותר לאהוב ו//או לא מה שהמונים חושבים למצוין. אפילו בלי להזכיר את הילד שזעק בקול שהמלך עירום. רק ששם המלך נשאר מלך בסופו של יום והילד. נשאר עם המילים שלו עצמו. בלי מוסר ובלי [ה]שכל ו//או בכלל.

       

      אז אני לא יודעת עם הגעת לקריאה דרך העיניים של שמעון. אבל זה קצת כמו ללכת לסרט שובר קופות לפני שקוראים את הבקורות, או ללכת אליו במקרה טאבולה-ראסה ולהתרשם לבד. ככה בלי ציפיות. בכלל :))  תודה לך עך התגובה.. יש שוני גדולבין עליזה לפו ולנסיך. את שני האחרים אני אוהבת מאוד. כי אותם אני מבינה. אני מצליחה למצוא סדר הגיוני. אני מצליחה למצוא חיבה ואמפטיה,

        20/12/12 04:17:
      ***
        20/12/12 01:45:
      היוצא מהכלל שבך צריך להיות הכלל!!!
        19/12/12 23:21:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-12-19 23:07:05

      "המלך הוא עירום..."!!!! :-)

       

      אפשר תגובות בלי גסויות?

       זה פוסט מהוגן למה את מכניסה לפה עירום???

        19/12/12 23:07:
      "המלך הוא עירום..."!!!! :-)
        19/12/12 22:37:
      מותר לך להביע את מה שאת מרגישה, ועוד יותר מותר שההרגשה שלך תהיה שונה מזו של הכלל!
        19/12/12 22:25:

      צטט: שלויימה 2012-12-19 22:05:12

      מסתבר שלואיז קרול הוא היה דווקא גאון למתמטיקה.... אבל יש שם כמה שורות שנונות כמו שאם לא חשוב לאן אתה רוצה להגיע זה לא חשוב באיזו דרך תבחר

       

      מתימטיקה למשל. והנה ציטוט אחד קטנטן...

       

       

      ''

        19/12/12 22:05:
      מסתבר שלואיז קרול הוא היה דווקא גאון למתמטיקה.... אבל יש שם כמה שורות שנונות כמו שאם לא חשוב לאן אתה רוצה להגיע זה לא חשוב באיזו דרך תבחר
        19/12/12 22:01:

      מרב,

       

      אני דווקא כן אהבתי ועדיין אוהבת את הסיפור הזה. אבל זו אולי לא חכמה גדולה. כי אני גם אוהבת את פו-הדב. ואת הנסיך הקטן. וכן. יש אנשים שיקפצו עכשיו כאחוזי תזזית. כי אסור מכל איסור להגיד את שמות השלושה בנשימה אחת. אז מה. 

      יש משהו בספרי ילדים שמתאימים גם ואולי בעיקר למבוגרים. שכל אחד יכול לקחת לאן שמתאים לו. ו//או להשאיר כספר ילדים. ולואיס קרול המקורי. לא האיש מהקפה. אכן עסק בעוד כמה דברים חוץ מכתיבת סיפורים לילדים. וגם מהכיוון הזה, יש כאלה שמחבבים אותו ואת מה שהוא כתב. דווקא משם,

       

      ומותר לאהוב ו//או לא מה שהמונים חושבים למצוין. אפילו בלי להזכיר את הילד שזעק בקול שהמלך עירום. רק ששם המלך נשאר מלך בסופו של יום והילד. נשאר עם המילים שלו עצמו. בלי מוסר ובלי [ה]שכל ו//או בכלל.

       

      אז אני לא יודעת עם הגעת לקריאה דרך העיניים של שמעון. אבל זה קצת כמו ללכת לסרט שובר קופות לפני שקוראים את הבקורות, או ללכת אליו במקרה טאבולה-ראסה ולהתרשם לבד. ככה בלי ציפיות. בכלל :))

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין