להדליק נר זכרון לאמנון ליפקין-שחק זכרונו לברכה. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. ינוח בשלום על משכבו. ימתקו לו רגבי עפרו.
להדליק נר זכרון לאמנון ליפקין-שחק זכרונו לברכה. תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. ינוח בשלום על משכבו. ימתקו לו רגבי עפרו.
.
. להדליק נר זכרון, לאמנון ליפקין-שחק הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, ושר התיירות והתחבורה לשעבר. . . (18 במרץ 1944 – 19 בדצמבר 2012), . אמנון ליפקין נולד בתל אביב ב-18 במרץ 1944, נינו של יצחק ליפקין, מבוני שכונות ירושלים. הוא בוגר הפנימיה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה[1]. בשנת 1962 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 890. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף בפעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה. לאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר[2]. לאחר סיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים. כסגן מפקד פלוגה בגדוד 202 השתתף בפעולות התגמול בג'נין וסמוע וכן כמ"פ בגדוד 890[3]. במלחמת ששת הימים מילא את מקומו של סמג"ד בחטיבה. לאחר המלחמה קיבל פיקוד על סיירת דוכיפת איתה גם השתתף בפעולת כראמה[4]. על תעוזתו בפעולה זו עוטר בעיטור העוז[5]. . כיהן כמפקד גדוד הנח"ל המוצנח בחטיבת הצנחנים והשתתף בפעולות בגזרת לבנון. בפברואר 1973 פיקד על כוח מן הגדוד במבצע ברדס 54-55[6]. . באפריל 1973 השתתף במבצע אביב נעורים בביירות כמפקד כוח הצנחנים שתקף את "יעד גילה", מפקדת ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין ששכנה בלב רובע פקהני בעיר. על האופן בו פיקד על הצנחנים בביצוע הוענק לו בשנית עיטור העוז[13]. במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים והשתתף בקרב החווה הסינית[14] ובקרבות בגזרת איסמעיליה. בשנת 1976 הועלה לדרגת אל"ם ומונה לראש תורת חיל הצנחנים ולמפקד חטיבת מילואים של הצנחנים. בשנת 1977 התמנה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ופיקד עליה במהלך מבצע ליטני. עם סיום המבצע כמעט שהודח ליפקין-שחק מתפקידו על ידי הרמטכ"ל מרדכי גור, משום שחמישה חיילים עברו את המחסומים שהציבו חייליו באופן מכוון ונסעו צפונה, נחטפו בידי המחבלים ונרצחו. תא"ל אורי שמחוני שכנע את הרמטכ"ל לחזור בו מכוונתו זו[15]. כמו כן פיקד ליפקין-שחק על מבצע שלכת[16] , פשיטה ארוכת טווח של חטיבת הצנחנים ושייטת 13 על בסיס מחבלים בדהר אל- בורג' שבלבנון, ועל מבצע "מנורה"[17]. במלחמת לבנון היה מפקד אוגדת הפלדה ולאחר מכן היה מפקד אזור ביירות[18]. בשנת 1983 מונה לאלוף פיקוד המרכז ונודע כמקורב לרמטכ"ל, משה לוי[19]. בשנת 1986 התמנה לראש אמ"ן, תפקיד בו כיהן עד 1991. בשנת 1991 מונה לסגן הרמטכ"ל וראש אג"ם. בזמן כהונתו בתפקיד היה מפקד מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה, וכן מונה על ידי ראש הממשלה יצחק רבין ליו"ר המשלחת הישראלית לשיחות טאבה. להמשך מידע... |
.