אין סיבה, חשבו באוצר בצדק, לוותר לאחיות כי מיד אחריהן יהיה צורך לעשות תיקונים רוחביים –קוד להודאה שמגזרי עובדים רבים בישראל מקבלים משכורות נמוכות מהמגיע. השביתה של האחיות בעיני האוצר והממשלה – זה רק קצהו של קרחון, המורכב מרופאים, מורים, עובדי רווחה, מכבי אש, שליש מכל הילדים בישראל שמתחת לקו העוני, ועוד.
הממשלה הזו הפכה רבים מאיתנו לעניים ולנזקקים. האוצר, שהתרגל להתעמת עם האזרחים במקום לשרתם, דואג להפיץ בדותות על משכורותיהן הגבוהות של האחיות (כמו שעשה בעבר לרופאים, למורים וכו'). אבל גם הוא אינו מכחיש שמספר האחיות בישראל נמוך מהדרוש לפי כל קנה מידה סביר. כלומר לא רק משלמים מעט אבל גם מקטינים את המצבה, כדי לחסוך עוד ועוד.

זה מעניק תחושת דז'ה-וו למאבק הרופאים לפני כשנה. גם אז נלחמו בדרישות הרופאים בשצף קצף, כולל כל הספינים שהממשלה התרגלה להפעיל כנגד אזרחיה, אך לא הצליחו להתמודד עם האמת: מעט מדי רופאים, משמרות ארוכות לפי כל קנה מידה מערבי, משכורות נמוכות שדוחפות אותם לחו"ל.

ולפני הרופאים היה לנו אסון הכרמל, שירותי הכבאות התגלו בכל מחסורם: כוח אדם חסר, ללא ניהול ראוי לשמו, ללא ציוד, ואיך אפשר לשכוח את נעלו של הכבאי שסולייתה קשורה עם חוט ברזל. והיו המורים שמועברים לשירותי קבלן כדי למנוע מהם זכויות וותק. ועדיין לא הזכרנו את השוטרים שמשכורותיהם יחסית למאמץ הנדרש מהם הן חרפה, ומאות אלפי עובדי קבלן שממלאים כל משרד ממשלתי בעבור שכר מינימום או פחות מזה ואין דואג לתנאים סוציאליים שלהם.

האוצר טוען שאם נענים למגזר "מקופח" אחד יש להיענות גם לאחרים וזה ייצור מפולת תקציבית, אינפלציה והתמוטטות כלכלית "כמו ביוון". זה טיעון נכון בעיקרו, כי המשאבים מעצם הגדרתם מוגבלים ובוודאי יש להיזהר בחלוקתם. אולם אין בטענה זו תשובה מדוע מדינה עם תל"ג לנפש גבוה משל הרבה מדינות באירופה אינה מסוגלת להעניק לתושביה הכנסה ראויה ותנאי מחייה הוגנים? ומדוע שליש מילדי מדינה זו עניים? שר האוצר שטייניץ
מתרברב כי המדינה נמצאת ב"מצב כלכלי מצויין" מה אם כן הסיבה לכל כך הרבה מגזרים מקופחים שעובדים בעבור שכר זעום יותר מכל הדומים להם באירופה ובארה"ב?

אולי הממשלה פשוט תדפיס עוד כסף ותחלק כך וכך שקלים לכל עובד? (יש הקוראים לזה הגדלת הגירעון)? אהה, אומרים הכלכלנים, זה רק ייצור אינפלציה שתיפגע יותר בחלשים, כלומר דווקא במגזרים שדורשים תיקון והגדלת שכר. אז אולי נגדיל את נטל המס (על העשירים?) טוענים תמימים. דא עקא שלא היתה מעולם ממשלה בישראל שנמנעה מלגבות מסים ככל יכולתה, וממשלת ביבי לא חריגה בכך: איפה שיכלו להעלות (מע"מ, למשל) ללא הסתכנות בגידול בהעלמות ובבריחת אזרחים ומשקיעים כבר העלו. אז מה אפשר לעשות? 

יש כאן כתם עיוור ענק בעיני הציבור, שמכסה את העיוות המתמשך בסדר העדיפויות. לאחרונה היו לנו כעשר שנים לא רעות כלל מבחינת הגידול בתל"ג. אבל מסיבות של עדיפות לאומית הכסף מוקצב בחלקו הגדל והולך, למדיניות שמעדיפה מגזר לא עובד ולא תורם – המגזר החרדי – ומדיניות התנחלות שעולה מיליארדים. צבא אדיר שמחזיק קולוניות עולה הרבה מאד כסף, כפי שלמדו בכיסן אימפריות אחרות לפנינו. (לפחות חלקן ויתרו על הקולוניות שלהן לא מסיבות עקרוניות אלא משום שהן עלו להם סכומים שהציבורים שלהם לא רצו עוד לממן).

אפשר להסכים עם מדיניות האין שלום או להתנגד לה, אבל יש להכיר בתוצאה שלה במישור החברתי: מלחמה אחת "מוצלחת" כמון עמוד ענן עולה מיליארדי שקלים, אשר יכסו את תוספות השכר של כל האחיות והרופאים למשך שנים רבות. ואם תשאלו מה לעשות עם המורים, מכבי האש והשוטרים, ובכן תמיד יש לנו עוד תקציב ביטחון ענק, והעברות של מאות מיליונים לישיבות, ועוד. עכשיו, זמן בחירות, הוא ההזדמנות לכל בוחר נבון לעשות את החשבון עם הממשלה הזו ולהביא לשינוי סדר העדיפויות של המדינה.