| היא, ששרדה את התופת מבכה אותה ואת מפנה לה עורף ומתבוססת בדמעות שלה. את מתכחשת לכאב שלה ומרגישה אותו בעצמותיך. את בועטת בתזכורת החיה שבך ומדחיקה את קיומה. את מחליפה את גלוית הגיהנום הפרטי שלך בפרסומת לחיוכים. היא רודפת אותך ואת בורחת. היא שם ואת כאן אבל את אף פעם לא תהיי את בלעדיה. |