.

   .

  יום הקדיש הכללי.

 

המסורת היהודית מאחדת ליום זה את ציונם של מספר מועדים:

א) בח' בטבת תורגמה התורה ליוונית בתרגום השיבעים-

 .

"בשמונה בטבת נכתבה התורה בימי תלמי המלך בלשון יוונית, והחושך בא לעולם שלושה ימים".(מסכת מגילה)

ב) בט' בטבת נפטרו עזרא הסופר ונחמיה, מנהיגי היהדות בתקופת שיבת בבל.

ג) בי' בטבת (588 לפנה"ס) החל המצור שהטיל נבוכדנצר על ירושלים,

מצור שהסתיים בחורבן יהודה וירושלים, והרס בית המקדש הראשון.

יום זה הוא אחד מארבעת ימי הצום על חורבן ירושלים,

ביחד גם צום גדליה, צום י"ז בתמוז ו ט' באב.

במאה הראשונה לפנה"ס נכבשה ירושלים פעמיים ביום זה.

בשנת 63 לפנה"ס על ידי פומפיוס

ובשנת 36 לפנה"ס על ידי הורדוס.

ד) הרבנות הראשית בארץ ישראל קבעה את י' בטבת כיום הקדיש הכללי

לזכר נפטרים ונרצחים שיום מותם המדוייק לא נודע.

בשנת תשי"א (1950) החליטה הרבנות הראשית לקבוע את יום י' בטבת כיום השנה לקורבנות השואה.

ב 1951 הוחלט בכנסת לקבוע את ציון "יום השואה ומרד הגטאות"

(השם הוחלף בהמשך ליום הזיכרון לשואה ולגבורה) בכ"ז בניסן,

בשאיפה לציין אותו סמוך ליום השנה למרד גטו וורשא, אך לא באותו היום,

מכיוון שהמרד פרץ בערב חג הפסח, ויום זה אינו מתאים ליום זיכרון לאומי.

קביעה זו עוררה לעיתים מתח, מכיוון ש"התעלמה" מכך שהרבנות הראשית כבר קבעה יום לציון קרבנות השואה,

ומכיוון שלדעת דעות הלכתיות אחדות, אסור להתאבל בחודש ניסן. .  

הקדיש - בגלגולים ישראליים

.

לוח ציון להשלמת תיקוון חומות ירושלים,

שהסתיים בי' טבת התש"ל (1970).

צילום: תמר הירדני