כותרות TheMarker >
    ';

    על נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושין

    שלום לכולם, אני עו\"ד, המופיעה בבתי משפט, בתחום דיני המשפחה. אני עוסקת בגרושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות חלוקת רכוש והכול מתוך ראיה רחבה ויצירתית, תוך שילוב תחומים נוספים שלמדתי כמו פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אני מתעניינת בתחומים שהזכרתי מכל היבטיהם.

    אשמח לקרוא את תגובותיכם, אודות מה שכתבתי ומה עמדתכם בנושאים שהעליתי.

    כל המידע המוצג בבלוג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

    0

    תביעה לחיוב אישה בגט, נדחתה.

    32 תגובות   יום ראשון, 23/12/12, 08:42

     

     

    ביום 18/12/12, נתנו כבוד הדיינים הרב שמעון מלכה - אב"ד, הרב אליהו הישריק – דיין והרב זבדיה כהן – דיין, פסק דין הקובע, כי תביעת הבעל לחייב את אשתו בגט נדחית, מחוסר הוכחות. פסק הדין הביא לסיום, מערכה ממושכת של התדיינויות ושל תביעות, אשר הגיש הבעל נגד אשתו, אותה מייצג משרדי.

     

    הבעל אשר בגד באשתו האוהבת תוך כדי נישואין בני שנים רבות מאוד וזנח אותה לטובת אישה צעירה ממנה, מנסה להוציאה מביתה, זה זמן רב ללא הצלחה.

     

    הבעל הגיש תביעות לביטול המדור הספציפי שקיבלה האישה בדירתם ותביעת גירושין, אלא שבית הדין דחה את תביעותיו הן כשהוגשו בפעם הראשונה בשנת 2009 ושוב עתה.

     

    בניגוד מוחלט לטענות שמושמעות נגד בית הדין, כאילו הוא לכאורה פועל נגד נשים, פוסק בית הדין במקרה זה כמו במקרים רבים אחרים בהם ייצגתי, עניינית.

     

    הטיעונים אשר הוצגו בפני בית הדין, היו משכנעים עובדתית ומשפטית ובהתאם לכך נפסקו הדברים.   

    הבעל טען, כי האישה הרחיקה אותו מהבית, כאשר הגישה נגדו תלונה למשטרה, אלא שהתלונה הוגשה, כי הבעל תקף את האישה ואת בתה וכמעט הרג את הבת. במקום להתנצל על מעשיו הנוראים בפני אשתו ובתו, הבעל ניסה לתקוף את אשתו ולדרוש ממנה גט, באמצעות הטעון שהיא הגישה נגדו תלונה למשטרה. ממשיך הבעל ומתנהל באלימות ובהתלהמות מחפירות, לאורך כל ההליכים המשפטיים.

     

    עוד טען הבעל, כי האישה הגישה נגדו תביעה רכושית ולכן היא לא מעוניינת בשלום בית, אלא ברכוש.

     

    במקרה זה, נאלצה האישה להגיש תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה, כי הבעל הגיש תביעה לפרוק השיתוף ומשרדי ביקש שבית המשפט לא יפרק את השיתוף, לפני שידון ברכוש כולו. שכן, הבעל רצה לקבל מחצית מן הזכויות בבית ולשמור לעצמו גם את העסק וגם את הכספים הרבים אשר הבריח מפני אשתו.

     

    כאשר אישה תובעת שלום בית, היא מסכנת את הקביעה בעניין שלום הבית, אם היא תגיש תביעה רכושית, שכן, זה מעיד על כך שאינה מעוניינת בשלום בית, אלא בחלוקת הרכוש. אבל במקרה זה, האישה הגישה תביעה רכושית, כצעד הגנתי מפני חלוקת הבית המידית שתבע הבעל, לפני חלוקת הרכוש כולו. לבית הדין הבהרנו, כי האישה שמעוניינת לשוב לשלום בית עם בעלה, מוכנה למשוך מיד את התביעה הרכושית, אם הבעל ישוב לשלום בית עמה.   

     

    בית הדין פסק כראוי, כי הבעל לא הוכיח את תביעתו וכי תביעתו לחייב את האישה בגט נדחית.

    גם ערכית מוסרית, היתה זו החלטה נכונה. לתפיסתי, בעל שזונח את אשתו אחרי עשרות שנות נישואין ועוד מנסה לנשלה מרכושה, לא אמור להבנות מהעוולות שעשה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/13 18:17:
      בן ז........ טוב שיש בתיי משפט ששופטים כמו שצריך .
        26/12/12 00:47:
      מעניין, תודה!
      מסכימה עם ההחלטה. תודה על עוד סיפור מרתק מעולם המשפט.... ושלא ירבו....
        24/12/12 12:28:

      צטט: מושיקו החמוד 2012-12-24 10:05:10

      כיצד מגיעים לגמר ? זה לא win win

       

      הגמר יגיע, לא תמיד חובה למהר, או שיחזרו לחיות ביחד, או שיתגרשו, מה שיבוא קודם.

        24/12/12 10:05:

      כיצד מגיעים לגמר ? זה לא win win

        24/12/12 07:26:
      ביהמ"ש פסק כראוי ויש צורך בתביעה רכושית בלי קשר לרצון לשלום בית וזאת על מנת להגן על עצמה ועל בתה שלא יהא מצב בו הם ייזרקו החוצה ,ואפילו התביעה לשלום בית לא תועיל להן ובטח שלא במקרה הזה אשר ביקש הבעל לזרוק אותה לאחר עשרות שנים של נישואין
        24/12/12 07:09:

      צטט: דניצורן 2012-12-23 22:26:01

      יעל, לא הבנתי מה הטעם ב"שלום בית" כאשר אין שלום ואין בית? זה לצורך נקמה? לקבלת "מזונות אישה"? מה הטעם במהלך הזה?

       

      הטעם המוסרי הוא, לתת סיכוי לבעל לחזור לאשתו ולא לפרק משפחה, כפי שכתבתי כאן. מאחר שמדובר במערכת נישואין של עשרות שנים, לא יתכן להתגרש כלאחר יד. הטעם החוקי הוא שכדי להתגרש במדינת ישראל, נדרשת עילת גירושין, לבעל אין עילת גירושין נגד אשתו.

        24/12/12 07:07:

      צטט: בני יעקבי 2012-12-23 22:40:28

      סליחה על הבורות שלי, כנראה, אבל דווקא עכשיו העניין לא סגור בכלל, כפי שכתבת. דווקא עכשיו, כשבקשתו של הבעל לקבל גט - נדחתה, שניהם ממשיכים להיות תקועים אחד לשני בגרון, בוודאי עם הסתה מתמשכת של הילדים אחד כלפי השני/ה. אז איך את רואה בזה סוף טוב?

       

      ראשית, הילדים כבר גדולים מאוד ולא בבית. שנית, אני רואה בזה בדיוק מה שאליהו כתב, התנהלות הוגנת של בית הדין, אשר פסק לגופו של עניין. האישה רוצה לתת צ'אנס לשלום הבית ולכך שבעלה ישוב הביתה, אחרי עשרות שנות נישואין ביחד וזו זכותה. לא מדובר בשנתיים נישואין אלא בעשרות שנים שהצדדים היו ביחד ולא זורקים במצב כזה אישה לרחוב.

        23/12/12 22:54:

      הבעל הבריח וגנב רכוש ובנוסף רצה גם למכור את הבית המשותף ובכך להשליך את אישתו לרחוב. זה בגדר "רצחת וגם ירשת". זכיה כזו למען אישה בבית הדין הרבני זה בהחלט הישג נדיר.

      כל הכבוד שהצלחת לעצור את תהליך הגזילה הזה ואיפשרת לאישה סיכוי לסיים את הנישואין בכבוד. 

      אני יכול אולי להבין את הנסיון של כל אחד מהצדדים לנסות להרוויח רווחים כלכלים ולא תמיד ביושר.

      מה שהכי מפריע לי שהשופטים בעצמם לא רואים את זה וקביעותיהם הם לא פעם לא צודקות ואפילו לא בהתאם לרוח החוק.

      למה יש לי הרגשה שהשופטים שכחו את מקומם כפוסקי חוק וזורמים עם לחצי החברה ואילו עורכי דין בודדים הם נלחמים למען הצדק.

      יעל את רוח של צדק בשממה המשפטית בעלת חוסר הוגנות משווע.

        23/12/12 22:43:

      ערב טוב יעל, מבחינה מסוימת פסק הדין בתיק זה מעט מפתיע אותי ובפרט לאור העובדה שהגוף שפסק אותה היא בית הדין הרבני ולא בית משפט האזרחי. ההפתעה כאן היא לטובה כי לפי ההלכה היהודית מי שבעצם מבטל את הנישואין בפועל הוא תמיד הבעל ולא האישה. הגבר הוא זה שמוסר את הגט לאישה ולא ההיפך, כמו שהגבר הוא זה שמעניק לאישה טבעת נישואין ומתחייב כלפיה בכתובה. זוהי מקרה יוצא מהכלל ויש לברך על כך שבית הדין הרבני מסוגל היה לפסוק לגופו של העניין. כפי שאני מניח שאת יודעת היטב, הבעיה העיקרית בערכאות הללו היא לא כאשר הגבר רוצה לתת גט ולהביא את פרק הנישואין לסיומו אלא כאשר הוא לא רוצה לתת גט. אילו אישה הייתה יכולה לדרוש ולקבל גט כמו גבר המושג "עגונה" לא הייתה קיימת.

      המשך שבוע נעים

        23/12/12 22:40:
      סליחה על הבורות שלי, כנראה, אבל דווקא עכשיו העניין לא סגור בכלל, כפי שכתבת. דווקא עכשיו, כשבקשתו של הבעל לקבל גט - נדחתה, שניהם ממשיכים להיות תקועים אחד לשני בגרון, בוודאי עם הסתה מתמשכת של הילדים אחד כלפי השני/ה. אז איך את רואה בזה סוף טוב?
        23/12/12 22:26:
      יעל, לא הבנתי מה הטעם ב"שלום בית" כאשר אין שלום ואין בית? זה לצורך נקמה? לקבלת "מזונות אישה"? מה הטעם במהלך הזה?
        23/12/12 22:08:

      צטט: babta Bat-Simon 2012-12-23 19:27:56

      נו, ומתי החוק ישונה? מתי סוף סוף הגרושים יהיו גרושים אזרחיים ולא דתיים? כל הסיפור היה נמנע אם הגרושים היו אזרחיים ולדת לא היתה שום דריסת רגל. הכל עקום תחת תחת בית הדין הרבני והחוק שמתנהל תחת דין התורה. ימי הביניים האפלים כבר אמרנו?

      הסיבה שאין חקיקה אזרחיסטית ונישואין אזרחיים בארץ, היא קואליציונית פוליטית.
        23/12/12 19:27:
      נו, ומתי החוק ישונה? מתי סוף סוף הגרושים יהיו גרושים אזרחיים ולא דתיים? כל הסיפור היה נמנע אם הגרושים היו אזרחיים ולדת לא היתה שום דריסת רגל. הכל עקום תחת תחת בית הדין הרבני והחוק שמתנהל תחת דין התורה. ימי הביניים האפלים כבר אמרנו?
        23/12/12 18:58:
      פסיקה ראויה ומוסרית
        23/12/12 16:55:
      למה שתקבל גט? עשתה שגיאה, אז שתשאר תקועה איתו לתמיד. גם הבעל האידיוט יוענש בזה שיצטרך לפרנס שתי משפחות, אני מקווה....
        23/12/12 16:54:

      צטט: pbhba 2012-12-23 16:36:57

      יש לי שאלה - למה היא עוד אוהבת אותו אחרי כל מה שעשה?

       

      ואזהרה  - תיכף כל גדודי הגברים המקופחים יתקפו אותך שאת מאפשרת לנשים להאחז בנישואין כדי לשמור על הרכוש [ולא רחוק הרגע שיאשימו אותך במתן יעוץ להתלונן על תקיפה - בעוד שהוא רק רצה לחבק חזק או לטפוח על השכם או הראש, והן הטפשות לא הבינו אותו. נו - בטח שהוא צריך להתנחם אצל אשה צעירה יותר.].

       

      לא מבינה את זה. היו לה לדבריה חיים מאוד טובים אתו. הוא נהג להתקשר אליה אלף פעמים ביום ולהראות את אהבתו, הם בילו המון ביחד והיא נאחזת בעבר. זו כנראה הסיבה. למרות זאת, עדין קשה לי להבין את זה.

       

      הוא שבר משהו עצום עליה ועל בתם שכמעט נהרגה בשל כך. לעולם לא איעץ להגיש תלונת שווא והתלונה, שלא היתה שווא בכלל, היתה לפני שהיא היתה מיוצגת. 

       

      מקרה מאוד עצוב וקשה.

        23/12/12 16:36:

      יש לי שאלה - למה היא עוד אוהבת אותו אחרי כל מה שעשה?

       

      ואזהרה  - תיכף כל גדודי הגברים המקופחים יתקפו אותך שאת מאפשרת לנשים להאחז בנישואין כדי לשמור על הרכוש [ולא רחוק הרגע שיאשימו אותך במתן יעוץ להתלונן על תקיפה - בעוד שהוא רק רצה לחבק חזק או לטפוח על השכם או הראש, והן הטפשות לא הבינו אותו. נו - בטח שהוא צריך להתנחם אצל אשה צעירה יותר.].

        23/12/12 14:46:
      על טעויות ומעשים שהבעל הזה צריך לשלם...פסיקה נכונה לדעתי.
        23/12/12 14:16:

      צטט: איציק אביב 2012-12-23 13:21:30

      האמת שלא הבנתי למה מישהו חייב להיות נשוי נגד רצונו למישהי אחרת. מבחינת רכוש, מזונות, משמורת - שיקחו לו מה שיותר בהתאם להתנהגותו ויתנו לה, אבל איך אפשר לחייב אותו להיות נשוי למישהי שאינו רוצה להיות נשוי לה? כמו שגבר לא יכול להיות סרבן גט, כך גם אישה לדעתי. כל השאר, שיתנו רק לה.

      גם אני לא מחבבת סרבנות גט, אבל מותר לאישה לפנות ללבו של בעלה ולבקש שלום בית, אחרי עשרות שנות נישואין. אני מניחה שיבוא היום והיא תתייאש מכך, או שהוא יחליט לחזור אליה לשלום בית.
        23/12/12 13:21:
      האמת שלא הבנתי למה מישהו חייב להיות נשוי נגד רצונו למישהי אחרת. מבחינת רכוש, מזונות, משמורת - שיקחו לו מה שיותר בהתאם להתנהגותו ויתנו לה, אבל איך אפשר לחייב אותו להיות נשוי למישהי שאינו רוצה להיות נשוי לה? כמו שגבר לא יכול להיות סרבן גט, כך גם אישה לדעתי. כל השאר, שיתנו רק לה.
        23/12/12 12:43:
      מדובר במקרה מאוד עצוב, בו אישה, נאבקת על ביתה ועל משפחתה - מול בעל שפתח במלחמת עולם נגדה, כיוון שהעזה להתגונן ולפנות למשטרה על כך שתקף אותה ואת ביתה באלימות. ניתן לבחון את המקרה, להיות סקפטיים ולתהות כיצד יכול להיות שהאישה עדיין רוצה להיות עם בעל שכזה. אך החיים כידוע, אינם שחור ולבן, ולעולם אין לדעת מה קורה בין שני בני זוג. לכן, אין עלינו לבקר את רצונה להיאחז במשפחה, עליה עמלה בעשרות השנים האחרונות. יש שיאמרו כי בית הדין הרבני מתנהל בפטרנליסטיות, שאינה במקומה, עת הוא מונע מהבעל להתגרש מאשתו. אך אני רואה זאת אחרת. בית הדין מנסה להגן על ערכי המשפחה, אשר בדורנו הפכו לאות מתה. רק מעיסוק במקצוע, נראה כי קלה היד על הדק הגירושין ואולי מוטב כי לפעמים תהיה איזושהי יד מכוונת שתגרום לצדדים לשקול שנית.
        23/12/12 12:38:
      יפה שאת מביאה לנו עובדות כהווייתן.
        23/12/12 12:32:
      * מעניין שבוע נפלא:)
        23/12/12 10:38:

      צטט: עו"ד ציפי המרמן 2012-12-23 10:09:06

      צטט: עו"ד יעל גיל 2012-12-23 09:57:11

      צטט: עו"ד ציפי המרמן 2012-12-23 09:34:35

      יעל שלום ובוקר טוב. אני מבקשת רשותך להפריד בין עניין הגירושין והגט לבין נושאי הפירוד האחרים. לגישתי זכותו של כל אדם לבקש ולצאת מקשר נישואין. זה חלק מכיבוד הרצון החופשי וחופש הבחירה. גם אם מדובר בבגידה שהיא מעשה פוגעני ולא הגון ולא הוגן , עדיין יש לאדם זכות להחליט שהוא מבקש להתגרש וחברה ראויה צריכה לאפשר לו את זה. לכן כל נושא אי כפיית קבלת גט או מתן גט (לפי הענין) מנוגד לתפישתי. כל הנושאים האחרים צריכים להתנהל עניינית ללא קשר לגט/גירושין. כל דבר צריך לקבל מענה ויתכן שהמענה הנכון יהיה גם זכות יתר אשה להתגורר בבית המגורים המשותף לפרק זמן וכך גם תביעת נזיקין על אלימות ופגיעה, חלוקה לא שיויונית של חובות, ועוד ועוד. הכל לפי הענין. ללא קשר לאיש הזה, שעולה מדברייך שאינו מצדיקי סדום אלא מרשעיה, אני מסתייגת מהמניעה מאדם להתגרש והכפייה להישאר בקשר נישואין אפילו רק רשום ופורמאלי. זו הרי אחת מהרעות החולות שנוצרו מהעדר הפרדה בין דת ומדינה ומשלטונו של הדין הדתי האישי בענייני נישואין וגירושין.

       

       

      ציפי, אני מסכימה עם עמדתך שמי שרוצה להתגרש צריך לאפשר לו להתגרש, אבל כשאדם מנסה לגזול, לחמוס ולהבריח רכוש ששייך גם לאשתו ולזכות במחצית הדירה בהליך מהיר וכאשר בין בני זוג, יש כמעט תמיד סיכוי אמיתי לחזרה לשלום בית, גם לאחר פרידות ממושכות וכאשר אנחנו נמצאים במדינה, שאינה מוכנה לכבד את אזרחיה, בחקיקה הולמת בתחום דיני המשפחה, בעיני, יש לאפשר להשתמש בכל הכלים המשפטיים החוקיים שיש לנו, כדי לאפשר לאישה לקבל את חלקה ברכוש, או לזכות שוב בבעלה, למרות שאני ואני מאמינה שגם את, לא היינו חפצות בבעל שכזה, אישה זו, לאחר עשרות שנות נישואין, רוצה להלחם על ליבו של בעלה ויש לאפשר לה לעשות זאת.

       

      יעל שוב שלום.  אכן לעיתים המערכת המשפטית לא מותירה ברירה לעורכי הדין. לא השמעתי ביקורת כלפי הטקטיקה המשפטית שנאלצת לנקוט בה כדי להגן על הלקוחה שלך אלא על הפן העקרוני שאילץ אותך ומאלץ את כולנו לנקוט בדרך שאנחנו לא מאמינים בה כדי להימנע מנזקים גדולים יותר.  ובכל זאת, ולעניין שלום הבית כמושג בענין הזה: אני תוהה אם במקרה בו היתה מעורבת אלימות כנגד הבת ואמה, שהגיעה עד כדי הגשת תלונה במשטרה, יש סיכוי לשלום בית ולחיים סבירים של משפחה. בני זוג  אכן חוזרים לעיתים, לאחר טיפול או תקופת פירוד, לחיים משותפים. יש הרבה דברים שמונחים על כף המאזניים בפירוד וגירושין, ולעיתים אנשים נמלכים בדעתם ובוחרים לשמור על התא המשפחתי ולוותר על ריגושים כאלה ואחרים. אבל:  כשמעורבת אלימות שהגיעה עד כדי תלונה במשטרה, נראה לי שהסיכויים אפסיים. גם אם יחזרו לחיות יחד האם האלימות אינה דפוס מאפיין ויהיה חלק מה"שלום בית" אם יצא אל הפועל? זו כמובן בחירה שלה. אני לא הייתי רוצה לחיות במחיצת אדם שהשתמש באלימות כנגדי או כנגד ילדיו כחלק מהעימות והמחלוקות בינינו. אלימות היא לא משהו מקרי ואני לא מאמינה בסיכויים של זוגיות אלימה להיות זוגיות אחרת. משום מה , ומעולמי הצר, אינני מאמינה שהיא רוצה אתו שלום בית.

       

      הסתבר לי, כי במשך כל שנות הזוגיות הראשונות שלהם, הוא נתן לה סטירה מידי פעם. אלימות ובפרט במשפחה, היא דבר נורא. לא הייתי חיה יום עם מי שהרים עלי יד, אבל היא סלחה וסולחת לו על הכול, האהבה שם היא עיוורת וזה לא המקרה היחיד בו נתקלתי. זו באמת לא רק טקטיקה, היא רוצה שלום בית, עד כמה שזה נשמע הזוי.

       

      בעניין העובדה שאף אחת ממשלותנו לא מאפשרת לנו לקיים נישואין אזרחיים בצד דתיים, כבר כתבתי רבות, זה מחריד בעיני.

       

        23/12/12 10:09:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2012-12-23 09:57:11

      צטט: עו"ד ציפי המרמן 2012-12-23 09:34:35

      יעל שלום ובוקר טוב. אני מבקשת רשותך להפריד בין עניין הגירושין והגט לבין נושאי הפירוד האחרים. לגישתי זכותו של כל אדם לבקש ולצאת מקשר נישואין. זה חלק מכיבוד הרצון החופשי וחופש הבחירה. גם אם מדובר בבגידה שהיא מעשה פוגעני ולא הגון ולא הוגן , עדיין יש לאדם זכות להחליט שהוא מבקש להתגרש וחברה ראויה צריכה לאפשר לו את זה. לכן כל נושא אי כפיית קבלת גט או מתן גט (לפי הענין) מנוגד לתפישתי. כל הנושאים האחרים צריכים להתנהל עניינית ללא קשר לגט/גירושין. כל דבר צריך לקבל מענה ויתכן שהמענה הנכון יהיה גם זכות יתר אשה להתגורר בבית המגורים המשותף לפרק זמן וכך גם תביעת נזיקין על אלימות ופגיעה, חלוקה לא שיויונית של חובות, ועוד ועוד. הכל לפי הענין. ללא קשר לאיש הזה, שעולה מדברייך שאינו מצדיקי סדום אלא מרשעיה, אני מסתייגת מהמניעה מאדם להתגרש והכפייה להישאר בקשר נישואין אפילו רק רשום ופורמאלי. זו הרי אחת מהרעות החולות שנוצרו מהעדר הפרדה בין דת ומדינה ומשלטונו של הדין הדתי האישי בענייני נישואין וגירושין.

       

       

      ציפי, אני מסכימה עם עמדתך שמי שרוצה להתגרש צריך לאפשר לו להתגרש, אבל כשאדם מנסה לגזול, לחמוס ולהבריח רכוש ששייך גם לאשתו ולזכות במחצית הדירה בהליך מהיר וכאשר בין בני זוג, יש כמעט תמיד סיכוי אמיתי לחזרה לשלום בית, גם לאחר פרידות ממושכות וכאשר אנחנו נמצאים במדינה, שאינה מוכנה לכבד את אזרחיה, בחקיקה הולמת בתחום דיני המשפחה, בעיני, יש לאפשר להשתמש בכל הכלים המשפטיים החוקיים שיש לנו, כדי לאפשר לאישה לקבל את חלקה ברכוש, או לזכות שוב בבעלה, למרות שאני ואני מאמינה שגם את, לא היינו חפצות בבעל שכזה, אישה זו, לאחר עשרות שנות נישואין, רוצה להלחם על ליבו של בעלה ויש לאפשר לה לעשות זאת.

       

      יעל שוב שלום.  אכן לעיתים המערכת המשפטית לא מותירה ברירה לעורכי הדין. לא השמעתי ביקורת כלפי הטקטיקה המשפטית שנאלצת לנקוט בה כדי להגן על הלקוחה שלך אלא על הפן העקרוני שאילץ אותך ומאלץ את כולנו לנקוט בדרך שאנחנו לא מאמינים בה כדי להימנע מנזקים גדולים יותר.  ובכל זאת, ולעניין שלום הבית כמושג בענין הזה: אני תוהה אם במקרה בו היתה מעורבת אלימות כנגד הבת ואמה, שהגיעה עד כדי הגשת תלונה במשטרה, יש סיכוי לשלום בית ולחיים סבירים של משפחה. בני זוג  אכן חוזרים לעיתים, לאחר טיפול או תקופת פירוד, לחיים משותפים. יש הרבה דברים שמונחים על כף המאזניים בפירוד וגירושין, ולעיתים אנשים נמלכים בדעתם ובוחרים לשמור על התא המשפחתי ולוותר על ריגושים כאלה ואחרים. אבל:  כשמעורבת אלימות שהגיעה עד כדי תלונה במשטרה, נראה לי שהסיכויים אפסיים. גם אם יחזרו לחיות יחד האם האלימות אינה דפוס מאפיין ויהיה חלק מה"שלום בית" אם יצא אל הפועל? זו כמובן בחירה שלה. אני לא הייתי רוצה לחיות במחיצת אדם שהשתמש באלימות כנגדי או כנגד ילדיו כחלק מהעימות והמחלוקות בינינו. אלימות היא לא משהו מקרי ואני לא מאמינה בסיכויים של זוגיות אלימה להיות זוגיות אחרת. משום מה , ומעולמי הצר, אינני מאמינה שהיא רוצה אתו שלום בית.

        23/12/12 10:00:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2012-12-23 09:19:11

      צטט: א.ג.1712 2012-12-23 09:09:03

      שלום בית? אחד העוולות הקיימות... שלום בית יכול לבוא רק כששני הצדדים רוצים, ולצורך זה יש אנשים מומחים שמסוגלים לגשר בין בני זוג ולעזור להם לזהות את הבעיות ולהתגבר עליהן.

      לא רואה איך ניתן לחייב אדם לעשות שלום בית. אם זה לא אצלו בלב, זה לא שם, נקודה!

      לטעמי כל תביעה לשלום בית סיבתה אחת, יצירת לחץ על הצד השני.

      הרי אי אפשר לבקש ש"יאהבו" אותך בכוח...

       

      פעמים רבות אנשים עוזבים את הבית וחוזרים הביתה. בין בני זוג, אין כמעט מקרים חותכים של אוהב לא אוהב, בפרט אחרי עשרות שנות נישואין. קיימים מקרים רבים שאני מכירה, של אנשים שביקשו להתגרש וחזרו לשלום בית. הלב אודותיו אתה כותב הוא משהו הפכפך, נוהה לפעמים אחר ריגושים זמניים ואז מבין שהריגוש היה רק ריגוש ולא יותר מזה ובבית יש משפחה ואישה מסורה ואוהבת ואכפתיות וחום ועל זה לא כל כך מהר מוותרים.

        23/12/12 09:57:

      צטט: עו"ד ציפי המרמן 2012-12-23 09:34:35

      יעל שלום ובוקר טוב. אני מבקשת רשותך להפריד בין עניין הגירושין והגט לבין נושאי הפירוד האחרים. לגישתי זכותו של כל אדם לבקש ולצאת מקשר נישואין. זה חלק מכיבוד הרצון החופשי וחופש הבחירה. גם אם מדובר בבגידה שהיא מעשה פוגעני ולא הגון ולא הוגן , עדיין יש לאדם זכות להחליט שהוא מבקש להתגרש וחברה ראויה צריכה לאפשר לו את זה. לכן כל נושא אי כפיית קבלת גט או מתן גט (לפי הענין) מנוגד לתפישתי. כל הנושאים האחרים צריכים להתנהל עניינית ללא קשר לגט/גירושין. כל דבר צריך לקבל מענה ויתכן שהמענה הנכון יהיה גם זכות יתר אשה להתגורר בבית המגורים המשותף לפרק זמן וכך גם תביעת נזיקין על אלימות ופגיעה, חלוקה לא שיויונית של חובות, ועוד ועוד. הכל לפי הענין. ללא קשר לאיש הזה, שעולה מדברייך שאינו מצדיקי סדום אלא מרשעיה, אני מסתייגת מהמניעה מאדם להתגרש והכפייה להישאר בקשר נישואין אפילו רק רשום ופורמאלי. זו הרי אחת מהרעות החולות שנוצרו מהעדר הפרדה בין דת ומדינה ומשלטונו של הדין הדתי האישי בענייני נישואין וגירושין.

       

       

      ציפי, אני מסכימה עם עמדתך שמי שרוצה להתגרש צריך לאפשר לו להתגרש, אבל כשאדם מנסה לגזול, לחמוס ולהבריח רכוש ששייך גם לאשתו ולזכות במחצית הדירה בהליך מהיר וכאשר בין בני זוג, יש כמעט תמיד סיכוי אמיתי לחזרה לשלום בית, גם לאחר פרידות ממושכות וכאשר אנחנו נמצאים במדינה, שאינה מוכנה לכבד את אזרחיה, בחקיקה הולמת בתחום דיני המשפחה, בעיני, יש לאפשר להשתמש בכל הכלים המשפטיים החוקיים שיש לנו, כדי לאפשר לאישה לקבל את חלקה ברכוש, או לזכות שוב בבעלה, למרות שאני ואני מאמינה שגם את, לא היינו חפצות בבעל שכזה, אישה זו, לאחר עשרות שנות נישואין, רוצה להלחם על ליבו של בעלה ויש לאפשר לה לעשות זאת.

        23/12/12 09:34:
      יעל שלום ובוקר טוב. אני מבקשת רשותך להפריד בין עניין הגירושין והגט לבין נושאי הפירוד האחרים. לגישתי זכותו של כל אדם לבקש ולצאת מקשר נישואין. זה חלק מכיבוד הרצון החופשי וחופש הבחירה. גם אם מדובר בבגידה שהיא מעשה פוגעני ולא הגון ולא הוגן , עדיין יש לאדם זכות להחליט שהוא מבקש להתגרש וחברה ראויה צריכה לאפשר לו את זה. לכן כל נושא אי כפיית קבלת גט או מתן גט (לפי הענין) מנוגד לתפישתי. כל הנושאים האחרים צריכים להתנהל עניינית ללא קשר לגט/גירושין. כל דבר צריך לקבל מענה ויתכן שהמענה הנכון יהיה גם זכות יתר אשה להתגורר בבית המגורים המשותף לפרק זמן וכך גם תביעת נזיקין על אלימות ופגיעה, חלוקה לא שיויונית של חובות, ועוד ועוד. הכל לפי הענין. ללא קשר לאיש הזה, שעולה מדברייך שאינו מצדיקי סדום אלא מרשעיה, אני מסתייגת מהמניעה מאדם להתגרש והכפייה להישאר בקשר נישואין אפילו רק רשום ופורמאלי. זו הרי אחת מהרעות החולות שנוצרו מהעדר הפרדה בין דת ומדינה ומשלטונו של הדין הדתי האישי בענייני נישואין וגירושין.
        23/12/12 09:19:

      צטט: א.ג.1712 2012-12-23 09:09:03

      שלום בית? אחד העוולות הקיימות... שלום בית יכול לבוא רק כששני הצדדים רוצים, ולצורך זה יש אנשים מומחים שמסוגלים לגשר בין בני זוג ולעזור להם לזהות את הבעיות ולהתגבר עליהן.

      לא רואה איך ניתן לחייב אדם לעשות שלום בית. אם זה לא אצלו בלב, זה לא שם, נקודה!

      לטעמי כל תביעה לשלום בית סיבתה אחת, יצירת לחץ על הצד השני.

      הרי אי אפשר לבקש ש"יאהבו" אותך בכוח...

       

      פעמים רבות אנשים עוזבים את הבית וחוזרים הביתה. בין בני זוג, אין כמעט מקרים חותכים של אוהב לא אוהב, בפרט אחרי עשרות שנות נישואין. קיימים מקרים רבים שאני מכירה, של אנשים שביקשו להתגרש וחזרו לשלום בית. הלב אודותיו אתה כותב הוא משהו הפכפך, נוהה לפעמים אחר ריגושים זמניים ואז מבין שהריגוש היה רק ריגוש ולא יותר מזה ובבית יש משפחה ואישה מסורה ואוהבת ואכפתיות וחום ועל זה לא כל כך מהר מוותרים.

        23/12/12 09:09:

      שלום בית? אחד העוולות הקיימות... שלום בית יכול לבוא רק כששני הצדדים רוצים, ולצורך זה יש אנשים מומחים שמסוגלים לגשר בין בני זוג ולעזור להם לזהות את הבעיות ולהתגבר עליהן.

      לא רואה איך ניתן לחייב אדם לעשות שלום בית. אם זה לא אצלו בלב, זה לא שם, נקודה!

      לטעמי כל תביעה לשלום בית סיבתה אחת, יצירת לחץ על הצד השני.

      הרי אי אפשר לבקש ש"יאהבו" אותך בכוח...

        23/12/12 08:54:
      נו אז יש גם דברים חיוביים בבית דין הרבני

      ארכיון

      פרופיל

      עו"ד יעל גיל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין