כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    שאיפות לעתיד לבוא

    0 תגובות   יום ראשון, 23/12/12, 15:22

    http://cafe.themarker.com/image/1207759/

    כשעה לפני מחצית היום התכנסו חברי הממשלה וצמרת מנהיגות המפלגה באולם הדיונים במוקטעה בעיר רמאללה, כדי לדון בדרכי פעולה עתידיות, בעקבות ההופעה האחרונה של הנשיא בעצרת האומות המאוחדות והישגיו.

    גל האופוריה קצר המועד חלף, לאחר קבלת הפנים ההמונית שנערכה לכבוד הנשיא, אשר העניק לתושביו כבוד כה רב ותקווה כה רבה; אך למרבית הצער תקוותיהם גזו כלא היו לאחר עשרים וארבע שעות. בבוקר המחרת הפנימו הכל את הידע שההנהגה ידעה מראש היטב, כי דבר לא השתנה ודבר לא ישתנה אלא אם תינקטנה דרכי פעולה דרסטיות.

    לנשיא לא הייתה כל כוונה לחדש את המשא ומתן עם הפרטנר השנוא, וזו למעשה הייתה הסיבה להופעתו האחרונה בעצרת האו"ם.

    אם הופעותיי הראשונה והשנייה לפני חברי עצרת האומות המאוחדות היו חריגה מהסכמי 1993, את מי זה מעניין לא אותי. הרהר הנשיא בעודו עומד על רגליו בראש שולחן הדיונים בפני עמיתיו לממשלה ולהנהגת המפלגה.

    הוא השתעל מספר פעמים למשוך את תשומת ליבם של הכל, להזכיר להם מי השולט, ולמי הם חייבים לציית. בנאום של כשעתיים הוא פירט את מסעו המוצלח ומשימתו המקודשת לעמיתיו, וברבע שעה נוספת הוא הזכיר לכל כי השלב הראשוני לא יוביל לשום מקום, אלא אם ינקטו צעדים דרסטיים נוספים. לכן הוא כינס אותם לדיון זה, כדי שיביעו את דיעותיהם ואמונותיהם ביחס לסוגיה סבוכה זו.

    הראשון שנענה לאתגר מתוקף תפקידו היה כמובן ראש הממשלה המתון. הוא הזכיר לכל הנוכחים באולם את הקשיים הפיננסיים בפני מדינתם העצמאית אשר למעשה טרם קמה. 'אנו חייבים לחדש את המשא ומתן עם הצד האחר שנוא ככל שיהיה...'

    עצם הזכרת המשא ומתן עוררה מיד מהומה רבתי. כמה מהנוכחים קמו על רגליהם וקראו קריאות ביניים רמות שקטעו את נאומו של ראש הממשלה והשתיקוהו. קטעי משפטים הדהדו בחלל האוויר, כגון: "לא למשא ומתן", "אינתיפאדה", "מוות לציונים" ועוד כהנה וכהנה.

    הנשיא מיהר לנטוש את מושבו הנוח, הזדקף הרים והניף את שתי זרועותיו לכפות סדר ושקט על הנוכחים, ולאלצם לשבת בחזרה במקומותיהם.

    'אנו לא נחדש את המשא ומתן עם אף ממשלה ציונית שתקום, תהיה אשר תהיה!' הוא הצהיר בקול רם וברור ובתקיפות נלהבת. 'באשר לקשיים הפיננסיים שלנו ביקור האמיר של קטאר השייך חמאד בין כליפה אל תאני, יפתור את הבעיות הפיננסיות שלנו השבח לאל, מבלי שנזדקק לטובות של הציונים!' הוא ערך הפוגה קלה בדבריו כדי ללגום מעט מים מינראליים, הניח את הכוס הריקה על השולחן והמשיך מיד בנאומו.

    הבטחנו בעצרת האומות המאוחדות כי פנינו לשלום ללא אלימות, ולא תהיה אינתיפאדה שלישית, אך אנו נביס אותם! כיצד, אני אומר לכם מיד כיצד. אנו נמצאים בקשרים הדוקים עם מועצת צבא השחרור הסורי. מיד לאחר שהם יסלקו את בשאר אסאד והעלאווים הנוהים אחריו, הם יפלשו לירדן יפילו את המלך ויסלקו את הבדווים בחזרה לסעודיה...'

    מחיאות כפיים סוערות וקריאות נלהבות של אללה אכבר קטעו את דבריו. והנשיא נאלץ להמתין קמעה בטרם ימשיך בדבריו.

    'אכן בממלכה הירדנית לשעבר אנו נקים את המדינה העצמאית שלנו בשתי גדות הירדן עד לים. זה לא יקרה מהיום למחר, זה ייקח זמן כמובן. אולם לאחר שניפטר מעבדאללה והבדואים שלו, נוכל להתחמש בהתאם לצרכינו, ואף ישות או גורם לאומי או בינלאומי, לא יוכלו למנוע זאת מאתנו!'

     

    © חיים קדמן 23 לדצמבר 2012 – כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן: