0
. מתבוננת ימינה, שמאלה ולמרכז... קשה לי להגיד שיש מי שבדיוק מדבר אלי. .
. מה שמייצגים הפוליטקאים של היום לא במיוחד מלבלב, בלשון המעטה. למרות ואף על פי אגש לקלפי ואבחר. .
. וזאת אך ורק מתוך כבוד של הוד והדר, לנשים שנלחמו על הזכות לבחור ולהבחר. .
.
אז ערכתי לעצמי מצגת של "צנצנת"... ובמהלך הימים אוסיף עוד כמה לתצוגה. .
אראה, איזו צנצנת תדבר אלי ביותר. .
.
לפרטים נוספים בגלריה "פוליטיקה של צנצנות. .
. וכאן כמה מילים על הנשים האמיצות שהיו וישנן. . זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת בדמוקרטיות של ימי קדם. במהלך המאה ה-19 החלו להתעורר דרישות להעניק לנשים זכות בחירה, ובפועל ניתנה הזכות ברוב המדינות הדמוקרטיות רק במהלך המאה ה-20. .
. נשים יהודיות בארץ ישראל נלחמו על זכותן לבחור ולהיבחר מאז שהחלו הדיונים על הקמת מוסדות היישוב היהודי בארץ לאחר הכיבוש הבריטי ותחילת המנדט. בשנת 1919 הוקמה התאחדות נשים עבריות לשיווין זכויות בא"י על ידי שרה עזריהו, רוזה וולט שטראוס ואחרות, שנלחמו בחירוף נפש על זכותן להשתתף בחיים הציבוריים. .
. את קורות המאבק כתבה שרה עזריהו בספרה על התאחדות הנשים (1949). . המאבק הסתיים בהצלחה רק בשנת 1926 והוא הגורם העיקרי לכך ששאלת זכותן של נשים לבחור ולהיבחר לא הועמדה בספק עם הקמת המדינה. . הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים של כנסת ישראל היו בשנת 1920. הדבר עורר פולמוס רבני בשאלה האם הצבעת נשים מותרת או אסורה: בעוד הרב קוק סבר שהדבר אסור, סבר הרב עוזיאל כי הדבר מותר. נימוקיו של הרב קוק בדבר האיסור היו בהסתמך על התפיסה: "כל כבודה בת מלך פנימה" (ספר תהילים, פרק מ"ה, י"ד) שמשמעה כי נשים, בהתאם לאופיין, אינן צריכות לעסוק בפעילות ציבורית. . למעשה, כיום הגישה השלטת - אף בקרב חסידי הרב קוק - היא פרגמטית יותר, ומתייחסת להתאמת האישה לתפקיד. וכיום מקובל בקרב כל הציבורים הדתיים המשתתפים בבחירות כי גם נשים תצבענה. .
. מועד הענקת זכות הצבעה לנשים ברחבי העולם .
|