| היו לי הרבה מורים נחמדים יותר ונחמדים פחות אבל מורה אחת נחרטה בזכרוני ותיכף תבינו למה. אבי נפטר כשהייתי צעיר ואמי עבדה שעות רבות לפרנסת המשפחה והיתה חוזרת הביתה מאוחר וכמעט ולא היה לה זמן לעצמה. יום אחד (היא היתה אז בשנות השלושים לחייה) פגשה בגבר מבוגר ממנה בעשר שנים ורצתה לצאת איתו לנופש (בית הבראה קראו לזה אז) ולא היה לה עם מי להשאיר אותי. אני הייתי אז בן 12 או משהו כזה, נער מתבגר שהתחיל לקרוא פאני היל וסטלאג 17. מאחר וכל שכנינו היו אנשים עובדים פנתה אימי אל המורה המחנכת שלי, יהודית בנימיני היה שמה שהיתה רווקה, מעט זקנה לפי המושגים של הימים ההם (כבת שלושים לערך). המורה יהודית הציעה לאמי שתשמור עלי למשך השבוע שבו תנפוש בבית ההבראה. אמי לא היתה בטוחה שאסכים לסידור ונגשה בדחילו ורחימו לבקש את הסכמתי ומאד הופתעה שהסכמתי מיד. אני הייתי כרוך אחרי המורה יהודית שלימדה אותי שנתיים ברציפות והייתי מפנטז עליה כל שיעור. הגיע הערב ואני הלכתי לישון בביתה של המורה. חיינו כולנו בתקופה ההיא בבתים קטנים והמורה לא היתה יוצאת מן הכלל בעניין הזה. היה לה בדירה חדר שינה אחד וסלון שבו אני ישנתי על ספה שהמורה הציעה במיוחד עבורי. המורה נשקה לי נשיקת לילה טוב בלחיי ואני הסמקתי. היה לי קשה להירדם בבית זר אבל לבסוף כשנדמה לי שכמעט נרדמתי היכה לפתע הרעם ורעש מתגלגל החריד אותי. קמתי בבהלה ולא ידעתי איפה אני נמצא. הסתכלתי סביב וראיתי את המורה יהודית מגיעה בכמעט ריצה מן החדר פזורת שיער, בפיג`מה וורודה. היו לה שדיים מלאות והן התנדנדו מצד אל צד. אני זוכר את זה כאילו זה היה היום. ישנם מחזות שנחרטים אצלינו בזיכרון והם נשארים חרוטים שם לעד. הבעת דאגה אפפה את פניה ופתאום נזכרתי היכן אני ואיך הגעתי לשם והתחלתי לבכות. הייתי נער מתבגר ובימים כתיקונם שיחקתי אותה קשוח ופתאום אני מתייפח כמו תינוק ליד המורה, מושא הפנטזיות שלי. הייתי נבוך ורציתי לקבור את עצמי אבל לא היה לי איפה והמורה שהבחינה בכך חפנה את ראשי בין ידיה ואני נצמדתי לחזה הרך והנעים והרטבתי אותו בדמעותי. חלפה דקה, חלפו דקותיים והמורה הרפתה מאחיזתה אבל אני חיבקתי אותה בחוזקה והמשכתי להתייפח כל פעם שהיה לי נדמה שהיא מנסה לסגת. ניצלתי את ההזדמנות עד תום. המורה יהודית, לא תאמינו, נשכבה לידי וכיסתה אותנו בשמיכת הפוך. היא ליטפה את שערי עד שנרדמתי. זה היה מגע תמים וטהור. התעוררתי בבוקר עם חיוך על שפתי ומיד נזכרתי בחוויה שחוויתי. היבטתי סביב וחיפשתי את המורה יהודית. אבל אהוי. הייתי בביתי. שמעתי שקשוק צלחות מכיוון המטבח ואת אמי קוראת: "נו... קום כבר. אתה מאחר לבית הספר." |