| סלחי לי אבל אני חייב להתוודות בפנייך: פינטזתי עלייך הרבה. עשית לי פרצופים מסתוריים ואני ששתי להסיר את דוק המסתורין מעל פנייך ומה גיליתי? שאת ממש כמו כל האחרות. וזהו. הלך המסתורין. היה לי איתך סקס טוב. מה זה נהניתי. אבל כמה שוקולד כבר אפשר לאכול? הפוזה המסיונרית כבר נמאסה עלי, 69 כבר נדוש ול-369 ממש אין לי כוח ואין לי סבלנות וחוץ מזה פגשתי רוסיה צעירה שעשתה לי 1369 בלי שבכלל אצטרך להתאמץ. למדתי באוניברסיטה, התקדמתי בעבודה, אני מנהל בכיר בחברה ואנשים שומעים לי, מכבדים אותי ומצייתים לי ובסופו של יום אני מגיע הבייתה ואת מספרת לי על מה שבישלת ועל הבגד החדש שקנית ואת מבקשת ממני שאכניס את הכלים למדיח ואזרוק את הזבל. זה פיר זה? אהבת אותי עד כדי טרוף וזה היה מצויין וגם אני השתגעתי עלייך אבל כשהייתי צריך לנסוע עם קלאודיה לסיבוב עסקים באיטליה קינאת ועשית לי סצינות מכוערות. כולה נסיעת עסקים. מה הביג דיל? פתחת לך עסק קטן של אופנה שגדל והתפתח והרוויח הרבה וזה טוב ואפילו מצויין אבל אז היצעת לי שתלווי לי כספים כדי לממן את ההפסדים שלי בסטרט-אפ הכושל. לקחתי את הכסף אבל מאד נעלבתי. היית דונה אידאלה, לה פאם פאטאל שלי, ועכשיו אני מסתכל עלייך ותוהה: מה קרה? אולי אני זקוק למשקפיים? בעצם תמיד הייתי קצר ראייה. היית צעירה,הרפתקנית, ילדותית ואני אהבתי את זה. מה זה אהבתי? הייתי מת עלייך כשחייכת וצחקת את צחוקך המתגלגל. והיום? אוי היום, את רצינית ובוגרת. ארשת דכדוך תמידי שורה על פנייך. איך אפשר להמשיך ככה? הייתה התרגשות, משיכה, משחק מקדים ומשחק מאוחר. והיום ארשת רגועה שוררת תדיר מסביב והרגש פשוט לא קיים. כהה. דהה. פעם הייתי מתעורר מתוך חלום רטוב עם זקפה שלא תאמן, הייתי מלטף את שדייך התמירים, הזקופים וממשיך ומלטף את גזרתך המעוצבת והיום אני מנסה לעטוף אותך בשתי ידיי ולא מצליח. שומנים רוטטים מרפים את זקפתי. אנה, יוליה, נדיה, לנה, נטליה, סווטלנה. למה הגלסנוסט והפרסטרויקה לא קרו עשרים שנה קודם. |