כמו כל העולם המערבי, גם האזרח הגלובלי יוצא לפגרת חורף, זה לקח לנו קצת זמן להגיע אליה, אחרי מרוצים אחרונים של מאמץ, אבל זהו, עכשיו היא כאן, החופשה. חמישה ימים רצופים של בטלה. אפשר להניח את הרגליים על השולחן, להכין מרק חם ותה נענע, לראות קצת פוטבול בטלוויזיה, וליהנות עם הילדים והחברים משבוע של שקט. השבוע שנועל את השנה האזרחית 2012. שנה שהבטיחה להיות שנה קשה ובעייתית, ואכן קיימה ובגדול. אבל עכשיו למי יש ראש להתעסק במכאובי הדרך, עכשיו הזמן לטיפה של נחת מהחיים. כי כמו שהוא הבטיח לנו כשהוא גירש אותנו מגן העדן "בזיעת אפך תאכל לחם", ככה זה תמיד מרגיש. אבל בחייו של האדם יש שנים שבהם הוא עובד בשביל הלחם ויש שנים שבהן הוא נלחם על קיומו, אני לא יודע אילו מהשנים הללו מוציאות מהאדם את המיטב שבו. אבל נדמה לי אנשים שנמצאים במלחמת הישרדות מתמדת, מאבדים את הסיכוי להוציא מעצמם את המיטב. השבוע השלישי של דצמבר תמיד מוציא ממני את המיטב. זהו אחד השבועות הכי עסוקים בלוח השנה האלקטרוני שלי.

**

בשבוע השלישי של דצמבר אני צריך לשלוח מזל טוב לאימא שלי. בדיוק ביום ההולדת שלה קיבלתי ממנה חבילה של הפתעות לחנוכה. אני יודע שרבים מהמהגרים מכירים את העניין הזה עם החבילות. קצת כמו בימים של פעם, כשהגברים של עם ישראל נלחמו על חייהם בתעלה או בלבנון, העורף היה שולח להם שוקולדים ועוגות, כדי להרים את המוראל. ההבדל הגדול הוא שבזכות הטכנולוגיה, היום אפשר לפתוח את החבילה בשידור חי בסקייפ ולראות איך העגילים החדשים נראים על הנכדה שלך. מדהים, לא? כמובן שאנחנו לא לבד בעניין הזה של החבילות. העונה הזאת של השנה מביאה הרבה עבודה ונחת לשירותי הדואר הקנדיים שרשמו שיא לאומי של טיפול במיליון חבילות ביום אחד, חמישי, ה 13 לחודש, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה.

http://www.canadapost.ca/cpo/mc/aboutus/news/pr/2012/2012_record_number.jsf

עובדי הרשות מצפים שעד ערב החג הם יטפלו בעוד 4.4 מיליון חבילות ל 15.1 מיליון כתובות ברחבי המדינה העצומה הזאת. כדי שהעובדים יוכלו להמשיך לבצע את תפקידם בנאמנות חתמה הנהלת הדואר על הסכם עבודה קיבוצי חדש עם העובדים. לאחר מו"מ שנמשך כמעט שנה. העיקר שהחבילות של החגים ימשיכו להגיע בזמן.

**

יומיים אחרי, אני צריך לשלוח עוד מזל טוב, הפעם לאחותי הקטנה והאמיצה. אחת הבחורות הכי קוליות בתל אביב, באחריות. אני בטוח שהמסע המרשים שהיא עשתה בדרום אמריקה הכין אותה היטב לחיים בבירת ישראל החילונית. עיר בלי הפסקה ובלי אלוהים. מקום מאוד מעניין ותוסס, בטח בעיצומו של עוד מסע בחירות אינטנסיבי. שמעתי שכמו תמיד מחלקים מתנות לאנשים בערב הבחירות, מה שהולך חזק במהדורת 2012 הם מקררים מתורכיה ומכוניות מדרום קוריאה. שלא תגידו שלא מספרים לכם שום דבר. המון פוליטיקאים ישראלים, וכאלה שרוצים להיות פוליטיקאים ישראלים אומרים המון דברים עכשיו, בימים האלו. רק כדי לקבל שורה בעיתון. עדיין כל נאום של נסראללה מקבל כותרות ראשיות בעיתוני ישראל. אני מעביר את הימים שלי עם נאזראללה מסוג אחר. המשמרת של הבוקר, כל יום בין 9 ל 1 ברדיו הלאומי 2CBC  אני מקבל ארבע שעות עם ג'ולי נאזראללה, שמגישה מוזיקה קלאסית ברצף ובלי פרסומות. ממש כמו קול המוסיקה בישראל, עם כמה הבדלים קטנים.http://www.cbc.ca/programguide/personality/julie_nesrallah

ג'ולי שנולדה בעיר הבירה שלנו, אוטווה, היא סופרנו שהופיעה כבר במספר אופרות בתפקידים ראשיים, והתארחה בין היתר אצל המלכה נור בארמון המלכותי מרחק שעה נסיעה מזרחה מירושלים. במקרה לגמרי, השם של התוכנית שלה הוא שם הכינוי של הבן יקיר לי. שם שנתתי לו עוד בארץ הישנה, ועד היום יושב עליו כמו כפפה על יד. בדיוק כמו שהתוכנית של ג'ולי מתלבשת על יום העבודה שלי.

**

ואם אנחנו כבר בענייני עבודה, אז אי אפשר בלי מילת פרידה לידידי משה פ. שנפרד מאתנו השבוע אחרי שקיבל בדואר הודעה רשמית ממשרד ההגירה שיש לו שמונה ימים להתפנות מהמדינה לפני שהשהות שלו כאן הופכת להיות בלתי חוקית. מדינה מסודרת קנדה. גדולה, איטית, אבל מסודרת. ככה נארזו שלוש שנים של לימודים ועבודה לתוך כמה מזוודות וכעבור שלושה ימים הבחור היה על המטוס בדרך לטורונטו, איסטנבול, תל אביב. שיהיה בהצלחה, כפר סבא. הנה הממשלה מבטיחה שתוכנית ההגירה החדשה תצא לדרך בחודש מאי.

http://canadianimmigrant.ca/news-and-views/federal-skilled-worker-program-to-relaunch-in-may

אבל כמו שמגלה הסטטיסטיקה, מאחורי כל המילים היפות והמקצועות המכובדים, הקבוצה האתנית של מהגרים שנמצאת בראש טבלת המועסקים הם מהגרים מהפיליפינים. אז תשמרו על הציפיות הקנדיות שלכם ראליות.

http://canadianimmigrant.ca/news-and-views/immigrants-born-in-the-philippines-have-the-highest-employment-rate-of-all-immigrant-groups-report

**

וכאילו כדי להוסיף לתחושה המעורבת הזאת של עצב ושמחה בימי החגים הללו, בא התאריך השלישי שאני מציין בשבוע הזה של דצמבר ומזכיר את היום הראשון שאותו בילינו יחד, הגברת הראשונה ואני. אותו יום חורפי בעמק יזרעאל שבסופו נסענו לחיפה עם הסובארו של אורן ש. שאותה הוא קיבל מקבוצת הכדורסל "אורתודוכסים נצרת", עם הסובארו הזאת נסענו לראות את סרט הבכורה של שבי גביזון, "שורו" בקולנוע בחיפה. ומאז נשארנו יחד, כלומר, במשך עשרים השנים הבאות. אז השנה ציינו את התאריך בהודעת טקסט קצרה. אחרי הכל, חתיכת דרך עשינו מהבסיס הצבאי מוכה הרוח שבוואדי מילק, ועד לשכונה המערבית של העיר הכי יקרה בצפון אמריקה.

http://www.vancouverobserver.com/city/vancouver-beats-nyc-most-expensive-city-north-america

אם יש עובדה אחת ששנינו מסכימים עליה, היא שלבד לא היינו יכולים לעשות את המסע הזה.

**

האמת היא שהיה די משעשע לראות מרחוק את כמות הרעש והקשקשת שנשפכו בכלי התקשורת הישראלים סביב העניין הזה עם נבואת בני המאיה וסוף העולם. כאילו, שחסרות סיבות לארגן מסיבות המוניות בתקופה הזאת של השנה. אבל ככה זה נראה שכל כך הרבה ישראלים לא מכירים את המסורת שלנו, שמכילה משפטי אמת נצחיים כמו:

שֶׁלּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְלא גוֹרָלֵנוּ כְּכָל-הֲמוֹנָם,

ולא, אני לא חוזר בתשובה, או שום דבר כזה, אני רק מודע היום לתפקידנו ההיסטורי על האדמה הזאת, ומבין מדוע אנחנו צריכים לצאת לכל המסעות האלו ולאן אנחנו צריכים להגיע. אז נכון שאם מתעסקים כל השנה באטום האיראני, ברצח העם בסוריה, ואז מגיע אקורד סיום נוראי כמו הטבח בבית הספר היסודי בניוטאון, קונטיקט. הראש יכול להתבלבל ואפילו להתחיל לייחל לסופה של החברה האנושית שמתנהגת ככה. אבל לא צריך להגזים חברים, אנחנו עדיין רק בתחילת הדרך. עוד הרבה הפתעות מחכות לנו בהמשך. השתדלו להישאר חיוביים.

**

אז את הערב הזה של הכאילו "אפוקליפסה" אני מעביר במועדון הסטנד אפ  Yuk Yuk’s שנמצא ממש מול בניין העיריה שלנו. בצומת הרחובות קמבי ו 12.

http://www.yukyuks.com/index.cfm?action=club&venueID=812

מקום חובה למי שרוצה להעביר ערב של צחוק בלי הפסקה. מועדון הסטנד אפ הוא אולי המקום היחידי שבו הקנדים מרשים לעצמם לקלף מעליהם את הפוליטיקלי קורקט שמכסה את חיי היום יום, ופשוט להתפרע קצת עם הומור גזעני ועדתי וכמובן המון גסויות. את הערב של שישי פותח סטנד אפיסט ממוצא איראני שמספר קצת על החיים שלו כשהוא מנסה לעבור את הגבול לארצות הברית עם תעודת זהות קנדית ושם איראני אותנטי. הוא מנסה לתהות איזו תשובה הוא אמור לתת לשוטרת הגבול האמריקאית שרוצה לדעת "האם אדוני חבר בארגון טרור כלשהו?". נחמד, אני חייב להודות. אחריו עולה ביירון ב. שעד לפני כמה שנים היה מופיע בגרנוויל איילנד בתור אחד שמשתחרר מחליפת משוגעים ושרשרת ברזל, עכשיו הוא כבר סטנדאפיסט לגיטימי, שנותן עשרים דקות של חומר לא רע, כולל מבטאים, עדות והרבה סקס. המנה הראשית של הערב שייכת לשחקן, דוגמן חשפן, אריק ברג, שכמו אמנים רבים בקנדה נדד לניו יורק כדי לחפש את הפריצה הגדולה שלו בעסקי השעשועים, ועכשיו, עם תפקיד אורח קבוע בסיטקום אמריקאי, הוא יכול לחזור לשורשים ולעשות מסעי הופעות ברחבי קנדה.בסך הכל הסט שלו עובד לא רע, אבל יש רגעים שבהם הוא גולש לאזור הוולגריות שבהם ארוחת השבת מתחילה להרגיש קצת לא נוח בבטן שלך. http://www.aaronberg.com/

אבל בסופו של דבר המופע של ברג מספק את כל מה שהאזרח העייף צריך בסוף השבוע הארוך שלפניו. כמה רגעים של צחוק עד דמעות, רק כדי לזכור שאנחנו עדיין מסוגלים.

**

הקדשתי הרבה מחשבה לשיר הנכון שייקח אותנו לפגרת החורף הזאת. חשבתי על הלהיט של פינק וחשבתי על שיר נחמד של הדלי. אבל בגלל שצריך לשמור על המסורת ובגלל שזה חודש דצמבר שבו תמיד נזכור את הרצח של ג'ון לנון, ובגלל שרק לאחרונה ראיתי את סרט הביוגרפיה על ילדותו, nowhere boy, אז קבלו לכבוד השנה האזרחית החדשה את "אהבה אמיתית". הדבר היחיד שאותו אני יכול לאחל לכל אחד ואחד ממכם בשנה הבאה. נישתמע אחרי החגים.שנה טובה.