
מסתבר שאני...
אתמול אמרנו "שלום" האחד לשניה. הפרטים המלאים יישארו עימי מחמת צנעת הפרט (שלו, לא שלי - חיי ממילא פתוחים כאן לכל דורש יום יום...)
מדקה אחרי הפרידה ועד היום בבוקר, כשניגבתי את הדמעות מהפנים ומהמצפון, ודיברתי על זה עם החברים האהובים שלי לא הבנתי עד כמה לא הכרתי אותי.
חברה יקרה מאוד שלי שאלה אותי הבוקר :"את יודעת להגיד מה נשאר בתוכך ממנו? מה לקחת ממנו?"
עניתי לה מיד ובשלוף. בכלל כל האימפולסיביות הזאת שלי כבר עולה לי על כל העצבים, כל הזמן - שולפת, שולפת, שולפת. ממש השולפת מספר 1 במזרח התיכון הפרוע (רק בלי המחוך...).
אבל אחרי זה עצרתי כדי לחשוב על זה והבנתי שהוא אחד הדברים הכי חשובים ויקרים שיכלו לקרות לי.
הוא לימד אותי כל כך הרבה דברים על עצמי, דברים שלא ידעתי שקיימים, שהתחבאו איפשהו מתחת להררי חוסר הביטחון ומודעות עצמית נמוכה, דברים שאני לא בטוחה שיועיל לי לדעת אותם, דברים שאקח איתי לכל החיים.
אני חושבת, לצורך העניין, שהוא היווה סוג של חוויה מכוננת עבורי. הוא נכנס לי לחיים כדי ללמד אותי שיעור מאוד מאוד חשוב על עצמי.
למדתי איך אני רוצה שהגבר שלי יתייחס אליי, איך אני צריכה שהגבר שלי יתייחס אליי. אז ברור שלא כולם מסוגלים לתת 100% כמוהו, אבל למדתי לא להסתפק ב - 10%...כמו שעשיתי עד היום. אני צריכה יותר. מגיע (?) לי יותר!
למדתי להסתכל על עצמי, להקשיב לעצמי, לחיות את עצמי וממש ממש ליהנות את זה, על כל החולשות שלי, על כל הכאב שלי, על כל העבר שלי ובעיקר על ההווה שלי. למדתי להפסיק לפחד מעצמי, אבל אמיתי.
התאהבתי באיך שהרגשתי עם עצמי כשהייתי איתו, הוא פתח אותי, הוא האיר עליי עם זרקור ענק ולמדתי לא למצמץ בעיניים. חייכתי אל הזרקור הזה בעיניים פקוחות.
הבנתי שאהבה צריכה להתקיים בלי תנאים.
הבנתי שלפעמים בחיים צריך לעצור את המלחמות, לקחת אוויר ולוותר. אולי קצת להיכנע - זאת לא מילה גסה בהכרח.
הבנתי שיש דברים שאסור להילחם עליהם, או שהם שם או שלא.
למדתי שאני שלמה ומלאה ושאני יוצרת לעצמי את המציאות שלי, אני מציירת אותה בקווים עדינים או גסים, אני האחראית היחידה לגורל שלי.
למדתי לישון טוב בלילה ולהשאיר את העבר בעבר. למדתי לקום בבוקר ולהתרגש ממה שהיום החדש מזמן לי.
כמה מזל יש לי שהיה לי אותו. הוא בחיים לא יבין את זה. כמה שאני אסירת תודה.
אז כן, אע"פ שאני זאת שיזמתי את זה - אני עדיין צריכה חיבוק. אולי אני צריכה לתת לי אותו...לא יודעת.
יום מקסים לכולם. |
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חכי חכי
ברוך הבא לסלון שלי ירמי, תודה רבה!
קטנטון - כמה כוח את חושבת שיש בגוף הזערורי שלך שאת חושבת שהקיבוצ'וץ' שלך יישר לי את עמוד השדרה?
כן - אני מרגישה די ברת מזל ובהחלט יותר חכמה משהייתי
תודה על הכל - הנשיקות, החיבוק הכוכב והחום שלך
איזה כיף שאפשר לקחת משהו מכל אחד. גם אם הוא, מצידו , לא ממש רוצה לתת.
והנה, כל כך הרבה דברים נשארו איתך. וידעת יפה בדיוק מה לקחת. את מה שבאמת
רצית.....
אני מחבקת אותך. שונאת פרידות. לא משנה ממי. לא משנה ממה. פשוט שונאת פרידות.
נשיקות, וחיבוק כמובן.....
אתה פשוט טוב נקודה.
כן- לכולם יש תפקידים בחיינו אבל זה עדיין כואב שכשהתפקידים האלה מגיעים לקיצם.
תודה
אני לא טוב בפרידות.
אני טוב בכוכבים.
לכל אדם שנכנס לחיינו יש תפקיד, ולא תמיד אנחנו יודעים מהו.
כל אדם נכנס לתקופה מסויימת, מתקן, הורס, מבלבל ... -
ואנחנו תפקידנו לקחת את מה שטוב לנו.
מגיע לך אחד ענק (אי אפשר בגלל אתמול).
חייבת לך
חשוב לדעת לעצור ולהעריך
וגם נורא נורא אנושי להתגעגע...
מה שחשוב הוא שלמדנו אותנו, לא?
" הוא לימד אותי כל כך הרבה דברים על עצמי .דבריםשלא ידעתי שקיימים ...."
כל כך מזדהה
ולמרות שתוקף אותי לא פעם געגוע עצום ...
גם אני מודה
על כל רגע ורגע
אני מודה .
דנידינו המתוק - תודה רבה