כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/12/12 07:20:

    צטט: Hari 2012-12-25 23:49:23

    אני דיי אהבתי את היצירה המודרנית . לדעתי המנצח לא כל כך שלט בתזמורת.

     

    אם תקשיב בכלל לביצועים שהבאתי נניח לסימפוניה של תזמורת הסימפונית וינה תבין עד כמה התזמורת שלנו בראשון לציון היתה לא בגדולתה .... חבל

      25/12/12 23:49:
    אני דיי אהבתי את היצירה המודרנית . לדעתי המנצח לא כל כך שלט בתזמורת.

    בעיקר מוצארט קונצרט

    2 תגובות   יום שלישי, 25/12/12, 23:10

    מוצרט בהיכל האמנויות ראשון לציון

    ''

     

    בעיקר מוצרט נקרא קונצרט מס' 3 של התזמורת הסימפונית ראשון לציון. וכעת אחרי ששמענו אותו , לי כמאזין העיקר היה הילה בג'יו, זמרת סופראן מעולה.

     

    הקונצרט החל ביצירה סימפוניה מס/ 41 בדו מז'ור ק 551 " יופיטר " של מוצארט. זו בעצם הסימפוניה מהאחרונות שמוצרט כתב ולא ידוע אם נוגנה בחייו,כלל.

    יופיטר הוא שם שהוצמד ליצירה ולא על ידי מוצרט.

     היצירה מתחילה בפרק אלגרו ויוואצ'ה מלודי, הנפתח בתזמור חגיגי נעים מאוד לאוזן. לאחר הפתיחה של הכינורות מגיע תור כלי הנשיפה כמו האבוב לכלי נשיפה אחרים להצטרף להרמוניה.

    לאחר הפתיחה הנעימה יגיע קטע סוער והנושא שילווה אותנו לאורך היצירה.

    https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=noAPeUlOjfc

     

    הפרק השני האנדנטה קנטבילה הוא פרק איטי, עגמומי,אולם לירי ועשיר בצלילים של כלי המיתר ולקראת הסיום מצטרפים כלי הנשיפה .

    https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=prJ83R0Ev_8

     

    הפרק השלישי המינואט – אלגרטו ( טריו), חגיגי, ומשמח את המאזין שאינו יכול להמנע מלהצטרף בתנועות כאלו או אחרות לנגינה. הפרק מעורר במאזין תמונות של נשפים מלכותיים בארמונות וינה של המאה 18 רק חסרים רקדנים קלאסיים בבגדים מצועצעים.כאן בטריו כבר מוצרט מניח את אבני הדרך והנושא לפרק האחרון.

     

    https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=UdpNf_1VXwg

     

    הפרק האחרון המולטו אלגרו מהיר ונמרץ, הכינורות משמיעות קטע שקט והתזמורת מצטרפת בכל העוצמה. יש כאן עבודה נפלאה של האבובים והחלילים בנוסף לכלי המיתר והנשיפה. יש ביצירה זו בפרק הסיום מוטיבים מתוחכמים ייחודיים שמוצרט שכבר היה בשל ידע לבנות ולהלחין.

    הכל מתחבר לפוגה עשירה המושמעת בסיום העצמתי הנפלא.

     

    ניצח על הקונצרט המנצח הצעיר המוכשר דויד גריילסאמר שהצליח מאוד בניו יורק והיה למוסקאי הצעיר המוצלח של שנת 2008 ומאז זכה להכרה בינלאומית וזינק להצלחות נוספות ושל תפקידים בניהול מוסיקאלי של תזמורות אותן הצעיד לפסטיבלים וקונצרטים יוקרתיים.

    הופיע עם מגוון תזמורות בעולם כמו, סן פרנציסקו, המבורג, זלצבורג, ועוד, הוא גם פסנתרן מוכשר וניגן ברסיטלים בטוקיו ובניו יורק שם הופיע בפסטיבל " בעיקר מוצרט".

     

    המשך הקונצרט הסב לנו הנאה צרופה. הזמרת הילה בג'יו המופיעה באופרה הישראלית, הופיעה בקונצרטים בניו יורק לונדון וברחבי העולם ועם תזמורת בארץ לרבות הפילהרמונית הישראלית עם מיטב המנצחים.באופרה מילאה ושרה תפקידים כמו ג'ילדה בריגולטו,  פמינה בחליל הקסם, רוזינה בספר מסביליה ועוד.

    הילה בג'יו הגישה כמה שירים מהרפרטואר שלה החורג מהאריות האופריות הידועות כך שהקהל ייהנה מאווירה יותר קלילה מתוך רצון שלה להעניק לקהל שירים שהם מעין מצעד להיטים בעלי ערך אמנותי המהווים מקור להנאה לקהל ואכן התשואות הרבות מאשרות זאת.

    ''

     

    http://www.youtube.com/watch?v=ty5myMvQe6A

     

    הילה הגישה ושרה בליווי התזמורת את הנערות מקדיז של לאו דליב. שיר המוליך את המאזין  

    למחוזות ספרד והבולרו

     

    את שפתיים מתנשקות בלהט מתוך ג'ודיתה של פרנץ להאר אופרטה ארופאית ואריה מאוד מפורסמת מתוכה.

     

    שיר מתוך הקוסם מארץ עוץ של הרולד ארלן. ואת השיר זהרי והיי שמחה מתוך קנדיד של ליאונרד רובינשטיין.ן שיר שהוא פנינה מתוך מחזמר אופראי.

    http://www.youtube.com/watch?v=I62DfDcrt_8

     

    בקיצור זו החגיגה האמיתית

     

    לאחר הפסקה נוגנה היצירה לונטאנו של המלחין המודרני ג'רג' ליגטי. ליגטי חשב  שמוסיקה צריכה להיות שונה, בת זמננו אותה חיבר בשנת 1967. לא בכדי היה צורך למנצח להסביר את היצירה טרם השמעתה. זו יצירה שלדעתי קשה להאזנה ולהבנה למי שמורגל למוסיקה קלאסית או מודרנית. כאן ליגטי ניסה לפרק את הצלילים למשהו אימפרסיוניסטי אוונגרדי חדש, עם קשר מסויים לעבר, תוך פירוק הצלילים והדגשת הביצוע והצליל של הכלים. לי כמאזין הצליל החדש הזה היה זר וצורם.

     

    היצירה האחרונה הקונצ'רטו לפסנתר ולתזמורת מס 24 בדו מינור ק .491 כאן בניגוד ליצירה הראשונה אין שמחה.צלילים קודרים נעימים מחד, ומשעממים מאידך. יש האומרים שמוצרט כלל לא חשב על הנאת הקהל כשכתב אות הקונצ'רטו. ואכן הקהל הוינאי של אותם הזמנים לא התחבר ואהד את היצירה ( חשבתי שרק אני ). מה שכן הוא שפסנתרנים כמו דויד גריילסאמר שהיה סולן בקונצרט זה, ואחרים אולי הצליחו לתת אלתורים וביצועים מחמיאים יותר בני זמננו ליצירה מאשר בימיו של מוצרט. על כל פנים ליצירה זו יש השפעות על יצירות אחרות של מוצרט ואולי בכלל הייתה מעין שיח עצמי שלו ולמידת צלילים.

     

    הפרק הראשון אלגרו, אוניסוני, כאשר באסים והמיתרים עולים לאט, לאט בסולם הצלילים. דווקא התזמורת כאן היא שמאגדת את הצלילים שאנחנו אוהבים לשמוע.

    http://www.youtube.com/watch?v=GqQPVDW7bkI

     

    הפרק השני, לרגטו, הוא מענג ונעים יותר אולי בזכות כלי הנשיפה המצטרפים לביצוע.

     

    http://www.youtube.com/watch?v=UFqPu-Fkpx4

     

    הפרק השלישי האלגרטו מכיל וריאציות שונות המציגות את הנושא באפן שונה בחלקו אולי דמוי שיר לכת או מחול. אולם הסיום מחזיר אותנו לעגמומיות שפתחה וליוותה את היצירה.

    http://www.youtube.com/watch?v=eUaiIeuGJFg

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      הקדרה של ששת