כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אתיקה אזרחית

    תכני הבלוג: דמוקרטיה, אתיקה, חברה, חינוך, היסטוריה, ערכים וספרות יפה

    0

    פלורליזם בהיבטים של אתיקה

    1 תגובות   יום חמישי, 27/12/12, 11:11

    כתבה, זהבה חן.

    אנו ניצבים בימים אלה בפתחה של מערכת בחירות: מערכות בחירות לכנסת, מטבען , סוערות ומטלטלות את המערכת הפוליטית והחברתית, ריבוי מפלגות מציב את הדילמה האזרחית כל פעם מחדש: טוב לדמוקרטיה או מסכן את יציבותה? שלטי התעמולה משקפים מסרים קיצוניים ולפעמים על גבול ההסתה, השיח האזרחי הופך להיות בוטה, סוער, גס ואלים, רבים  מאמינים  שהאמת שלהם היא האחת והיחידה ואינם מוכנים להקשיב לאחרים ואף פוסלים אותם אותם עד כדי פגיעה בשמם הטוב בשם האידיאולוגיה ובהצדקה של מימוש הזכות הדמוקרטית של חופש הביטוי.


    תהיות על משמעותו של הפלורליזם ומורכבותו, מעסיקות אותי מדי יום בחיי המקצועיים והאישיים. השאלה מהו בעצם פלורליזם? היא שאלה שאני שואלת את עצמי, לא פעם. האם יש הגדרה אחת לפלורליזם? הגדרה מילונית בלבד? האם יש לפלורליזם פנים רבות? פרשנויות רבות? מכל עקרונות הדמוקרטיה, עיקרון הפלורליזם נתפס, בעיני, כעיקרון הדמוקרטי החשוב ביותר שבלעדיו לא יתקיימו חברה דמוקרטית או משטר דמוקרטי. פלורליזם הוא מושג אזרחי ואין להתבלבל בו עם מושגים חברתיים ותרבותיים כמו רב תרבותיות ולפרשם כפולקלור בלבד, שבא לידי ביטוי: בטקסים, סעודות, אירועים, לבוש, מוסיקה, מחול ועוד.

     

    פלורליזם אמנם משקף ריבוי, אך מתמקד בריבוי של מגוון דעות, השקפות, תפיסות אמונות בחברה בה אנו חיים.  כדי להבטיח שחברה תהיה פלורליסטית, חשוב לחנך לסובלנות בין בני האדם לבין עצמם. יש להקפיד על מימוש ההסכמיות בין חברי אותה חברה: לכונן מערכת כללים מוסכמים בין חבריה שתאפשר חיים בצוותא למרות השונות בתפיסות העולם של כל אחד מחבריה. במשטר המדיני יש לכונן חוקים שרוב אזרחי המדינה מסכימים עליהם ומתחייבים לכבדם תוך כיבוד זכויות המיעוטים. 


    הפלורליזם התרבותי הוא דרך חיים כפי שתמצת אותה צבי לם: " כל המזדהה עם רעיון הפלורליזם התרבותי מבין אינטואיטיבית כי הכוונה היא לקיום יחדיו בחברה אחת של תרבויות שונות, מתוך יחס של סובלנות הדדית..."[1]  לם מציין שכולנו זקוקים לאידיאולוגיות, אך יש להיזהר מכך שהאידיאולוגיה תשתלט על האדם. אני מזדהה עם הבחנתו של לם כי למרות הבדלי האידיאולוגיות חלק מבני האדם מודעים לכך שהעמדות הפוליטיות של האדם לא זהות תמיד לעמדותיהם בתחומי החיים האחרים ,ועובדה היא שהם מצליחים לחיות ביחד בכבוד הדדי ובסובלנות למרות הפערים האידיאולוגיים ביניהם. .


    ומה לגבי היחס לתרבותו ולאומיותו של האחר- אזרח המדינה? לדעותיו, לתפיסת עולמו, לנרטיב ההיסטורי שלו? נורית נוביס דויטש טוענת שברמה המינימליסטית גם אצל בני אדם, המגדירים עצמם כפלורליסטים ושזהו אורח חייהם,  קיימת רתיעה מסויימת להתמודד עם השוני המובהק בדעות, התפיסות ובעיקר  בהתמודדות עם נרטיבים אחרים העלולים לגרום להם לאי נוחות רבה ( ניתן להביא כדוגמה את סיפור מלחמת 1948 מנקודת המבט הציונית- ישראלית לעומת נקודת המבט הפלסטינית). לדברי נוביס, הרתיעה אצל האדם הפלורליסט, היא ברמה נשלטת:  "האדם הפלורליסט הוא בראש וראשונה פלורליסט קוגניטיבי. הוא תופס את המציאות כמורכבת, מזהה בה דילמות וסתירות שלא ניתן לישבן.."[2] ואכן המורכבות היא נקודת המוצא: להיפגש ולעבוד עם בני אדם "אחרים" היא מורכבת גם כשלא נעים לפעמים וגם כשלא נוח, איתור הערכים המשותפים והאינטרס המשותף, מהווה תמיד דרך טובה ויעילה כבסיס התחלתי לעבודה משותפת.


    " האחריות שלי מתפשטת עד לאחריות שאני יכול לקחת לאדם אחר. אני עצמי תמיד האחראי יותר מאדם אחר, משום שאני אחראי גם לאחריות שלו, ואם יש לו אחריות לאחריות שלי, אני עדיין אחראי לאחריות שלו ולאחריות שלי..."[3]. עמנואל לוינס מדבר על הדדיות, בנטילת אחריות על פרויקט משותף, גם כאשר יש מחלוקות ודעות שונות בקבוצה. תפיסה זו אומצה על ידי המכללה לאיכות השלטון  בטיפוח אתיקה אזרחית בבני נוער וצעירים. האחריות באה לידי ביטוי במחויבות ובמעורבות של החניכים לשפר היבטים של איכות שלטון והעלאת המודעות הציבורית לחשיבות הדמוקרטיה והמעורבות האזרחית, כשכערכים אלה מנחים אותם לאורך כל הפעילות.


    הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג ,מציע תנאי פתיחה מאפשרים דיאלוג  פלורליסטי במודל משפחתי: "חיי היחד של הבית אינם במשמעת המשותפת אלא בסעודה, שבה כל בני הבית מתכנסים לשולחן: כאן שווה איש לרעהו, איש איש עם שהוא חי בפני עצמו, מאוחד בכל זאת עם אחיו..."[4]. מפגש סביב שולחן עם תקרובת מאפשר פעמים רבות תנאי פתיחה טובים לפתיחות ושיח באווירה נינוחה, ה- small talk  יכול להוות בסיס לשיח על נושאים שאינם קשורים בהכרח למטרת המפגש אולם פותחים צוהר לאנושיותו של האדם, לחייו הפרטיים, לרגשותיו.  זו הזדמנות לראות את האדם כאדם, כשווה, ולא כמייצג קבוצה אתנית או פוליטית או המחזיק בעמדות שנראות לנו בלתי אפשריות להמשך הדיאלוג. עמנואל לויס יראה בכך פעילות חברתית משותפת שמכוננת אתיקה בקהילה: מחויבותו המוסרית של האדם כלפי האחר[5]. יתכן שבמפגש זה תירקם  ברית שמשמעותה מחויבות מוסרית הדדית לנו כפרטים ולמשימה שאליה איחדנו לא רק כוח של מחויבות מקצועית אלא גם כוח שמשמעותו מחויבות חברית.


    לתפיסתי, הבעת אמפתיה כלפי מצבו של האחר היא ערך אתי ראשון במעלה. גם אם אין הסכמה לדעותיו ועמדותיו של האחר, יש לנסות ולשים את עצמנו באותה סיטואציה בה אותו אדם נמצא, להיות אמפתים לתחושת חוסר צדק, קיפוח, טרגדיה או כל תחושה רגשית אחרת. התנהגות זו אינה מעמידה את הפרט במצב של כניעה לדעותיו של האחרת, אלא מאפשרת שיח כן ואמיתי שיכול למצוא דרכים משותפות לפיתרון ולגישור על המחלוקת.  רות וולף, מסבירה את עיקר הגישה האמפתית "בהבנת רגשותיך כמו גם רגשות האחר. יכולת האדם לשים עצמו במקום האחר, עשויה להעצים את הפרט, להגביר את כשירותו החברתית ולסייע לו לפתח פעילות גומלין בונה עם הזולת. לא ניתן להתחמק מקונפליקטים, אלו תמיד קיימים..."[6].


    איריס מ' יאנג, מבקרת את הגדרת התרבות בשיח הציבורי הליבראלי המכליל זהות אחת לכל חברי הקבוצה ולמעשה שוללת את האחרות בקבוצה[7]. לאחרונה נתקלתי ברשימה של מאות טוקבקים, כתגובה למאמר ברשת העוסק ביחסי מגזרים שונים בחברה הישראלית. בשם חופש הביטוי, כתבו הטוקבקיסטים תגובות גזעניות, מכלילות ומתייגות כלפי קבוצות אוכלוסין שונות בחברה הישראלית שהכתבה כלל לא עסקה בהם. תופעה זו, מדאיגה מאוד ומעלה שאלות קשות על מקום החינוך בבתי הספר, בקהילה ובבית לשיח אזרחי תרבותי, סובלני, לא אלים השומר על גבולות חופש הביטוי.

     

    חופש הביטוי , בשם החרות, הופך לא פעם להפקרות, וזאת למרות גבולות חופש הביטוי שנקבעו על פי חוק. מה  מעיד  הדבר עלינו כחברה? נוביס שואלת במאמר שלה שאלות כמו: האם האוכלוסייה יכולה להיות פלורליסטית? התשובה שלי היא שאכן יש אפשרות כזו, אולם יש לבער את הבורות ויחד אתה את הרוע רק באמצעות כלים חינוכיים. חוסר הסובלנות כלפי האחר הוא סימפטום, סימפטום הנובע מבורות ומחוסר ידע. חוסר הסובלנות ואי ההכרה בזכותו של האחר מביאים את החברה שלנו לתופעות של אלימות, כוחניות, הקצנה בדעות, פגיעה ברגשות ופגיעה בעקרונות הדמוקרטיה.


    התובנה הזו, לגבי חשיבות הידע, הבירור העצמי והדיאלוג, שינתה ועדיין מחוללת שינויים בתפיסת הפרט את האחר: תפיסה יותר מקבלת, מאפשרת,זורמת וסובלנית. אין לחשוש מסיטואציות של מבוכה, בלבול, כאב, מועקה ולפעמים אפילו מצוקה. זו מהותו של דיאלוג פתוח:  דון שון ( Shon), יטען שזה דבר טוב, ידיעה המעוגנת בפרקטיקה ועוברת הפנמה היא חיובית, היא מגדילה את הגמישות. התובנה שלו שאנו יכולים להשתמש בהמשגה תוך כדי פעולה. שאלות כמו: מהן הנורמות והאסטרטגיות המנחות אותי לפעולה ולשיפוט מסוים? הן שאלות שבאות לידי ביטוי ברפלקציה  ומאפשרות לתת מענה ופיתרונות אלטרנטיביים לסיטואציות בהן מרגישים שאין התקדמות בתהליכים.


    אם נתייחס לפלורליזם בהיבטים של אתיקה: ערכים מובילים של אמפתיה, סובלנות, הקשבה, דו קיום, אחריות, מעורבות, כבוד, שקיפות, שיתוף פעולה, יושרה והגינות, נאפשר  מקום לסיפורים אחרים מלבד "הסיפור שלי", שיהיו בעל ערך ותרומה לעיצובו של שיח אזרחי מלמטה[8] ואולי גם לכינונה ועיצובה של חברה פלורליסטית לא רק ברמה ההצהרתית. על מנת להשיג זאת, יש לחנך כבר מגיל צעיר, לערכים אתיים באמצעות אזרחות פעילה. ערכים אתיים הם הבסיס לכיבוד עקרונות הדמוקרטיה. בני אדם צעירים שהאתיקה נר לרגליהם ואינם חוששים מדיאלוג אמיתי ,מכבד, עם אלה השונים מהם, הם הפלורליסטים הלכה למעשה.



    [1] צבי, לם, פלורליזם תרבותי כאידיאולוגיה, בתוך: צ' לם (עורך), עיצוב ופיתוח, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים,  ע' 205.

    [2] נורית, נוביס- דויטש, עד כמה ניתן לצפות לפלורליזם באוכלוסיה? בתוך אתר תל"י: http://www.pluralismisrael.com/maagar_maamarim/maagar_maamarim1.asp

    [3] חנוך בן פזי, אמנה שיש בה סולידריות, ע' 433, מציין את המימד האין סופי של המחויבות והערבות.

    [4] שם, ע' 427.

    [5] שם, ע' 423, לויס מביא את הברית בהר גריזים כדוגמא לטקס- לאירוע מכונן אתיקה בקהילה: מצד אחד אירוע חברתי סגור, מצד שני מבהיר את משמעות הברית- מהות ומשמעות החוק.

    [6] רות וולף, חמלה- ערוץ רגשי כחלק מתפיסה מוסרית, ערוץ רגשי כחלק מתפיסה מוסרית, טללי אורות, י"א,2004 , ע' 291.

    [7] סבירסקי, הפוליטיקה של ההיכרות: חלופה בין תרבותית לפוליטיקה הרב תרבותית הליברלית, ע' 52.

    [8] סבירסקי, ע' 67.




    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      זהבהחן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין