כותרות TheMarker >
    ';

    אמריקנו כפול

    ארכיון

    רוסיה ממשיכה לעשות שרירים מול אמריקה - על חשבון היתומים

    4 תגובות   יום חמישי, 27/12/12, 14:59

    לטטיאנה מקפאדן (24), שנולדה עם חור בעמוד השדרה, משותקת בפלג גופה התחתון, וננטשה על-ידי הוריה, ציפה עתיד שחור. בבית יתומים של סנט פטרסבורג לא היה כסא גלגלים בשבילה, והיא זחלה על הרצפה עד גיל שש, עד שפגשה את דבורה מקפאדן, נציגת משרד הבריאות האמריקאי שהביאה למקום סיוע הומניטרי. "לא היו לי שום כוונות לאמץ ילד, שלא לדבר על ילדה נכה," נזכרת דבורה מקפאדן. "אבל בבית המלון בלילה לא הצלחתי להוציא אותה מהראש. באתי שוב, אמרתי שאביא לה כסא גלגלים. המנהלת סיפרה אחר כך שהילדה כבר הודיעה לכולם: "זו אמא שלי". אני באמת מאמינה שזה היה מאלוהים, שטטיאנה נולדה להיות הבת שלי. אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיה. העובדה שהיא שרדה היה נס - עם תסמונת כמו שלה, חייבים לנתח מייד. הרופאים ברוסיה חיכו 21 יום. גם כשהבאתי אותה לארה"ב, הרופאים אמרו שהיא כל כך חלשה שספק אם תשרוד. אבל כבר הייתי אמא שלה, אז אמרתי: "כן, היא כן". אז לקחתי אותה לחוג שחיה והתעמלות וכדורסל בכסא גלגלים וסקי, לא בשביל להפוך אותה לספורטאית, אלא בשביל שהיא תתחזק. עכשיו היא נחשבת לאצנית המהירה בעולם בכסא גלגלים, היא טיילה בכל העולם, היא נוהגת באוטו, תלמידה מצטיינת באוניברסיטת אילינוי, ואני מאוד גאה בה. אבל היא אומרת לי: "אני בת מזל, אני בחיים כי את אימצת אותי". 

     

    לאלה שביקרו בבתי יתומים ברוסיה, קשה להוציא מהראש את תמונות הילדים בפיג'מות הזהות, ילדים קטנים לגילם, ילדים שמפחדים לבכות, ילדים בעלי צרכים מיוחדים שלא זוכים ליחס מיוחד. הילדים האלה ננטשו פעם אחת, והחודש הפרלמנט הרוסי שיחק עם גורלם שוב - ביום רביעי, הסנאטורים הרוסים אישרו פה אחד חוק חדש האוסר בין היתר על אימוץ הילדים הרוסים על-ידי אזרחים אמריקאים. בקרוב, הנשיא ולדימיר פוטין שכבר הביע בעבר תמיכה בחוק, צפוי לחתום עליו. החוק, שעורר ביקורת לא רק בארה"ב ובאו"ם, אלא גם ברוסיה, נחשב ל"נקמה" הרוסית על "חוק מגניטסקי". החודש, הנשיא אובמה חתם על חוק המבטל את התיקון של ג'קסון ווניק שהגביל עוד מימי המלחמה קרה את הסחר בין ארה"ב למדינות הגוש הסובייטי, - אך בגלל דאגת המחוקקים ממצב זכויות האדם ברוסיה, הם קשרו את הביטול עם "חוק מגניטסקי" האוסר כניסה לארה"ב ואחזקת נכסים בה לפקידי הממשל המעורבים בהפרת זכויות האדם, ובאופן ספציפי - קשורים למותו בכלא של עורך דין רוסי צעיר סרגיי מגניטסקי שחשף שחיתות של פקידי ממשל. 

     

    הרוסים לא אהבו את התוספת, ואיימו ברשימה שחורה משלהם, של אמריקאים מפרי זכויות אדם שכניסתם לרוסיה תיאסר - אך מכיוון שהאמריקאים לא נוהגים להחזיק חשבונות בנק במוסקבה, הרוסים בחרו להכאיב בנקודה רגישה יותר - אימוץ של ילדים רוסים על ידי הורים אמריקאים. מאז שנת 1999, מעל 45000 ילדים רוסים אומצו על-ידי אזרחי ארה"ב. במספר מקרים, זה נגמר בצורה טראגית. ב-2010, רוסיה הזדעזעה מהמקרה של טורי הנסן, אם מאמצת מטנסי, שהעלתה את בנה בן ה-7, ארטיום סבלייב, לבדו על המטוס בדרך למוסקבה, עם פתק בכסו שהיא מחזירה אותו ומסרבת להיות אמו, כי הוא סובל מבעיות נפשיות קשות ובבית היתומים הוליכו אותה שולל. החוק הרוסי החדש נקרא על שמו של דימה יקובלב, פעוט שנשכח ברכב בוירג'יניה למשך שעות ארוכות על-ידי אביו המאמץ - ומת. 

     

    "היו 12 מקרים שבהם לא היו צריכים לתת את הילדים לאנשים האלה מראש," אומרת מקפאדן. "לרוסיה יש בעיות משלה ולאמריקה יש בעיות משלה, אסור לבנות חוק על מספר מקרים, כשמדובר בטובת הכלל. את הסוגיות הבעייתיות צריכים לפתור באמצעות הסכמים בילטרלים, לא להעניש את כלל הילדים האלה. יש משפחה בוירג'יניה שאימצה ילד אחד ומחכה כבר שנתיים וחצי להביא את הילד השני משם. הם ביקרו אותו שבע פעמים, הוא קורא להם אבא ואמא. בית המשפט הרוסי הסכים שהם משפחה טובה, אבל לא נותנים להם אותם כי הנשיא פוטין צריך לחתום על החוק. משהו לא בסדר עם זה. במשך שש שנים אף אזרח רוסי לא רצה לאמץ אותו. אלה ילדים גדולים יותר, שסובלים מבעיות בריאות. מגיע להם בית. הבת שלי שואלת את הנשיא: מי היה מאמץ אותי?"

     

    אך להעביר את המסר לנשיא הרוסי, עצומה עם למעלה מ-7000 חתימות, לא היה פשוט. קבוצה של ילדים אמריקאים שאומצו ברוסיה ארגנה חתימות על עצומה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כששלושה מהם תכננו למסור אותה ביום רביעי לשגריר הרוסי בוושינגטון. לאחר שהודיעו לשגרירות, אלכס ג'מוס (21), צעיר רוסי קטוע רגליים שאומץ בגיל 15 על-ידי משפחה מטקסס, טטיאנה מקפאדן בכסא גלגלים ובת דודה שלה, שגם היא אומצה ברוסיה, הגיעו לבניין השגרירות. במשך חצי שעה נאמר להם לחכות תחת גשם קר בחוץ. לאחר מכן הרוסים הזעיקו משטרה. 

     

    ''

    טטיאנה מקפאדן אתמול מול שגרירות רוסיה בוושינגטון. צילום: דבורה מקפאדן

     

    "לא ציפיתי לתגובה כזאת," אומרת דבורה מקפאדן. "חשבתי שגם אם לא יסכימו אתנו לפחות יהיו מנומסים, והם לא היו. ואז השוטרים אמרו לנו שדווח להם על הפגנה בלי אישור. אמרנו שאין הפגנה, אנחנו רק רוצים להעביר מכתב לשגריר. הוא אמר, ואם הם לא יקבלו, תנקטו באלימות?" פרצתי בצחוק, כמה אבסורדי זה היה - ילד על פרוטזות, ילדה על כסא גלגלים. אחרי 40 דקות יצא איזה פקיד מהשגרירות, לקח את המכתב ואמר לנו להסתלק."

     

    ארגונים העוסקים באימוץ בארה"ב חוששים להרגיז את הרשויות ברוסיה עוד עם צעדים מהסוג הזה. מקפאדן מקדיפה מאוד לדבר על אהבתה ואהבת בתה לרוסיה. ב-2014, טטיאנה מקווה להגיע למשחקים פראלימפיים בסוצ'י שברוסיה, כי היא רוצה שהמדינה שבה נולדה תהיה גאה בה. 

     

    "אבל היא תכעס מאוד אם הנשיא הרוסי יגיד שאמריקאים לא יוכלו לאמץ עוד ילדים רוסים. באפריל, היא ביקרה בבית היתומים שבו גדלה. היא אמרה שרוסיה לא יכלה לטפל בבעיות הבריאות שלה כי פשוט לא היתה להם אפשרות, ובאמריקה היא קיבלה סיכוי לחיים אחרים."

     

    הרבה טובי מנביס משיקגו, שאימצה לפני שלוש וחצי שנים ילד מרוסטוב, זהירה מאוד שלא למתוח ביקורת על הרשויות ברוסיה. "אני מודה לחברה הרוסית על המתנה הזאת - קראתי לבן שלי נתנאל, כי ככה אני רואה אותו, בתור מתנה. אני אסירת תודה במיוחד כשהוא אומר ברכות או רוקד עם התורה. לכל ילד מגיע שתהיה לו משפחה שתחגוג אתו, שתשמח כשהוא לומד, שתחייך או תבכה אתו. בית היתומים ממנו לקחתי את נתניאל היה נקי, והמטפלים והרופאים אהבו ילדים, זה ניכר, אך היו שם כל כך מעט דברים. לא היו מספיק חיתולים, לתינוקות החליפו חיתול פעמיים ביום. הילדים שיחקו עם בקבוקי פלסטיק ריקים. הבן שלי לא החזיר נשיקות במשך חודשיים, היה צריך ללמד אותו לחבק. עכשיו הוא ילד כל כך אוהב".

     

    אז מה כל כך מפריע למחוקקים הרוסים במסירת ילדים לאימוץ במדינות הזרות? חברת הדומה יקטרינה לחובה, אחת מיוזמות "תיקון היתומים" לחוק, הסבירה בראיון לאתר הרוסי "פאבליקפוסט": "אם המדינה עצמאית ומאמינה בעצמה, צריך לטפל בזה כאן. אף מדינה מפותחת כלכלית לא מוסרת את הילדים שלה. אני פטריוטית של רוסיה שלי. מאמצים אצלנו גם ילדים חולי איידס וגם עם תסמונת דאון. מאז 1991 בארה"ב מתו 19 ילדים מאומצים, ולרוב ההורים המאמצים קיבלו שם עונש קל מאוד - האבא של דימה יקובלב למשל בכלל שוחרר, היה לו "תרוץ" - לחץ בעבודה. אלה שיספיקו (לצאת מהמדינה) לפני החתימה על החוק, ייסעו. אלה שלא, יישארו במולדת שלהם". 

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/11/13 19:34:
      נפלא
        19/11/13 19:34:
      נפלא
        19/11/13 19:34:
      נפלא
        19/11/13 19:34:
      נפלא