כותרות TheMarker >
    ';

    לומדים בכיף ביחד

    מחוץ לבלוג נוסף שיש לי,ברצוני ללמוד כפי שאני רגילה ולהעביר אל החפץ בכך שילמד ויגיב ביחד אתי.

    0

    פרק6-כוחו של הרגע- אנו מקבלים את מה שיש-כל רגע הוא הרגע הטוב ביותר

    0 תגובות   יום שישי , 28/12/12, 06:25

    ''

     

     

    בפרק הקודם אמרנו כי יתכן שנוכל פשוט לוותר על השליליות,ברגע שלא נרצה לחוש שדה אנרגיה זה בתוכנו. כשנפנים שהשליליות  לא משרתת שום מטרה. אם איננו מסוגלים לוותר על השליליות-נקבל את העובדה שהיא שם ,ונמקד את תשומת ליבנו ברגשותינו.

     

    אפשרות נוספת לוויתור על השליליות-היא להעלים אותה ע"י כך שנדמיין שאנו הופכים שקופים לסיבה חיצונית שיצרה את התגובה.


    ההמלצה היא להתחיל עם הדברים הקטנים,אפילו הטריוויאליים:

     

    נתאר מצב בו אנו יושבים בבית בשקט,לפתע נשמעת אזעקת מכונית מהרחוב.

    הרוגז מתחיל להתעורר.

    מה מטרת הרוגז?

    כלום!

    מגוע יצרנו אותו?

    לא עשינו זאת.המוח עשה זאת.התגובה אוטומטית,בלתי מודעת לחלוטין.

    מדוע הראש יצר אותה?

    משום שהוא מחזיק באמונה הלא מודעת שהתנגדותו,הנחוות על ידנו כשלילה או חוסר אושר,תסלק איכשהו את המצב הלא רצוי.

    זוהי כמובן אשליה.

    ההתנגדות שהוא יוצר,העצבנות או הרוגז במקרה שלנו,מפריעה הרבה יותר מהגורם העיקרי אותו היא מנסה לסלק.

     

    העיצה היא:


    -נחוש את עצמנו שקופים,ללא דחיסות הגוף החומרי.

    -נאפשר לרעש,או לכל מה שגורם לנו לתגובה שלילית,לעבור דרכינו.

    -שוב אין הגורם נתקל בקיר המוצק שבתוכינו.

     

    נתחיל להתאמן בדברים הקטנים,כגון:נביחת כלב,פקק תנועה וכו.

     

    במקום להציב קיר של התנגדות בתוכנו הנתקל שוב ושוב "בדברים שלא היו צריכים לקרות"-נניח לכל דבר לעבור דרכינו.

     

    כאשר מישהו מתחצף בכוונה לפגוע בנו-המקום לעבור לתגובה לא מודעת של שליליות:


    -לתקוף

    -להתגונן

    -לסגת

    ניתן  לדברים לעבור דרכינו.

    לא ניצור התנגדות.

    נהיה במצב "שכאילו" אין שם מישהו שיכול להיפגע.

    זוהי סליחה.

    באופן כזה,אנו נעשים בלתי פגיעים.

     

    אנו יכולים לומר לאותו אדם שהתנהגותו אינה מקובלת עלינו-אם זה מה שאנו בוחרים לעשות,אבל לאדם זה שוב לא תהיה שליטה על מצבינו הפנימי.

     

    במצב זה העוצמה בידינו ולא בידי אדם אחר.

    כך איננו מנוהלים ע"י מוחנו.

     

    מנגנון ההתנגדות שלנו פועל באופן זהה לאזעקה,אדם גס,שיטפון,רעידת אדמה,אובדן רכושינו וכו.

     

    הצעת המחבר:

    -אל נחפש את השלווה.

    -אל נחפש כל מצב,פרט למצב בו אנו נתונים עכשו,אחרת ניצור מאבק פנימי והתנגדות בלתי מודעת.

    -נסלח לעצמנו שאיננו חווים שלווה.ברגע שנקבל את המצב  של חוסר השלווה הוא יהפוך לשלווה.

    כל דבר שנקבל אותו במלואו-יביא אותנו לשלווה.

    זהו נס הכניעה וההתמסרות.


     

    כאשר אנו מקבלים את מה שיש-כל רגע הוא הרגע הטוב ביותר.

     

    זוהי הארה!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל