0
לא אחת אני שומע את השיר הזה הקורא לי לבוא... לא לפחוד...רק לשבת על כף היד ולעוף בחזרה.. האמת דיי מפתה לנחות.. כפות ידיים כל כך נאות ועדינות...אבל לך תדע אם באמת אוכל להמריא חזרה... פעם..לפני המון זמן..ישבתי על כף יד אחת אבל לקח לי המון זמן להמריא משם..כמעט שכחתי לעוף. . .הכנפיים שלי התנוונו והתרפטו... מתוך כלוב הזהב שבו הייתי , הבטתי בקנאה בפרפרים שהמשיכו לעוף... בסוף עפתי....מאז לא קונה את ההבטחה של השיר.... בסוף, אנחת ...ברור שאנחת...אולי גם אצליח להמריא משם...אולי גם לא ארצה להמריא... אולי לא יהיה לי הכוח להמריא..... |