אינני אדם דתי. יחסי עם ה' יכולים להוות נושא לבלוג בפני עצמו והשאלות הרבות שיש לי כלפיו אינן קשורות בכלל לדרך שבה אני תופסת את חגיגות השנה האזרחית החדשה.
אני בטוחה שאזרחי ישראל ברובם אינם תופסים בכובד ראש את החג הזה וחוגגים אותו כי זו סיבה לחגוג ,בעיקר, ולא כיוון שישנו רגש מיוחד או זיקה דתית לנצרות. זוהי פעם אחת בשנה שבה עם הסגולה רוצה להיות ככל הגויים , לראות זיקוקים, לשתות לשוכרה ולהתנשק בחצות. אין בכך רע, התרבות הפופולרית היא אחרי הכל, עם זיקה למערב וגם הישראלי הממוצע רוצה להרגיש שהוא באמריקה. כפי שאני רואה את האמריקאים הכי רציניים דוהרים על הסוס הדמיוני של סיי בגנגנאם סטייל כי אסיה זה הכי אחי עכשיו -בני אדם רוצים להשתייך לקבוצה כי אנחנו חייה קבוצתית, ובפרט ישראל שמתנהגת כקהילה אחת גדולה. הסילבסטר כפי שאני מכירה אותו מזוהה עם ברה"מ הקומוניסטית וככל חג שהיה נוצרי במקורו, הוא סורס, הוצאו ממנו הסממנים הכנסייתיים ועשו ממנו ערבוב של מסורות רבות: נשאר העץ, נשארו הקישוטים (ובראש העץ איך לא-כוכב אדום). סרטי הבורקס של התקופה הקומוניסטית מוקרנים בטלויזיה ללא הרף ובהם שחקנים שהתפגרו מזמן ושחקניות שיצאו לפנסיה כשעוד סבתי ז"ל הייתה צעירה. הילדים אולצו להתחפש לכל מיני אלמנטים של החג (עצים,ארנבות, פתיתי שלג וכד הדמיון הטובה של מחנכנו) ועשו חזרות ימים כלילות כדי לתפקד כהלכה במסיבת הבוקר לכבוד ראש השנה האזרחית בגן, אליה הגיעו עם התחפושת שנקבעה מראש על ידי ההנהלה. כמובן שכולם היו חייבים לחגוג ואף אחד לא הכיר שום דבר אחר ולכן כולם חייכו ושמחו. החג הזה היה כלי שרת בידי המפלגה לדיכוי מיעוטים: הרי גם המוסלמים וגם היהודים חגגו את "נובי גוד". שנים של חיברות עם האוכלוסייה הכללית , של שטיפת מח ובעיקר של הבושה בהיותך בן מיעוטים גררה אותם להיטמע בחברה על ידי אימוץ המנהגים ה"אזרחיים" שניסה המשטר להלביש עליהם. והיום? ברוסיה המודרנית הדמקורטית , לכאורה, כאשר כל תחנות הטלויזיה מרוכזות בידיו של ולדימיר פוטין , ממשיכים לשדר את סרטי הבורקס של שנות ה40 וה50, ומוסיפים להם מופע ראוותני של 5 שעות לפחות הנמשך אל תוך הלילה ובמהלכו , איך לא, ברכה מהמנהיג, בל ישכחו פשוטי העם מי מאפשר להם לראות כל כך הרבה שעות של מוזיקה גרועה ומערכונים סוג ד'. מכאן ניתן להסביר גם את תופעת השתיינות בערב החג- כדי לשרוד את כל זה צריך לשתות והרבה. עם מספיק וודקה אפילו ולדימיר נראה כמו ג'יזל .
אני לא יכולה לומר לאחרים מה לעשות עם חייהם ואינני מאמינה בכך. אני לא חושבת שההפחדות שהמגזר החרדי מפזר אודות חייו של הקדוש סילבסטר ירגשו מישהו מחוץ לאותו מגזר.אני רואה באי חגיגת השנה האזרחית החדשה זכות. זכותי לא להיות כפופה להגמוניה שרוצה להטמיע אותי ולהפוך אותי לזומבי תרבותי. |