השעון מעורר...

חמש...

עדיין חושך בחוץ...

בשעה הצלולה מכולן

אני חושבת

שהעיקרון החשוב בעולם

הוא שיקוף ציפיות ממש מתואם

בכל מה שגורם לנו להירגע

וכמה באמת

שנינו זקוקים למגע

לחיבוק

לליטוף

הבסיסיים ביותר

נטולי הכישוף

ואיך זה מעלה לנו

את האדרנלין בדם

מסתבר שזה לא זהה

אצל כל בני האדם

ולכן זה חשוב

ששנינו נירצה

המעוף המופלא הזה

עד הקצה

והוא...

הוא קורא לי טושטוש...

טושטוש הוא קורא לי

כאילו אני ילדה

וזה לא שנידמה לי,

שמעתי,

אני מקשיבה,

שזה כשלעצמו

כבר התפתחות טובה,

והוא מסביר לי

מה שמסקרן אותי ממש,

 מבריק

כמו פרח רענן על הדש,

ייחודי,

בכל פעם מחדש...

מקנחת עם האצבעות שלו

בגלידת שוקולד

רגע כזה

בו לא מעניין אף אחד

רק התשוקה

הנשיקה

הנוסחה הפשוטה

הסדינים

המיטה

הקסם הזה

שהוא כל כך מדהים

איך הופכים ילדים

חסרי גיל ומדדים

בדיוק ברגע

בו מקלפים את הבגדים

הציחקוקים

הליקוקים

אושר גדול

אני הקוסמת

ואתה המכשף הכל יכול

וגם אם היום

עבר מטורף

עייפות שזורקת

ישר עד הסף

החשק הזה

הצורך הנכסף

להתערסל לך

בזרועות המסוקסות

הידיים שלי

כבר יודעות בדיוק

מה צריך לעשות

אנרגיות מזומנות

במידות הנכונות

כאלה שמכוונות

את העוצמות השונות

שמביאות אותנו

בסופו של יום

להירגע...

סערת החושים

קרוסלת הריגושים

והכי הכי

המגע...