ראיתי עכשיו את הכתבה הסופר מעניינת של אילן לוקאץ' בחדשות 2 על שרונה והטמפלרים וכמובן שישר חשבתי על הצילום שלי משרונה .
על הסיפור שמאחרי הצילום הרחבתי בהרצאה שנתתי ב-Hof 12 על קישרי הגומלין בין צילום אופנה ואדריכלות, והנה הוא :
"..... צילום אחר שבו הלוקיישן היה הטריגר הישיר לצילום , צילמתי השנה , בשרונה המתחדשת.
בפרוייקט במרכז תל אביב .
הוזמנתי לראות את פרוייקט הבניה הענק שמתבצע בימים אלו בשרונה . הגעתי די סקפטית , בטוחה שאראה עוד מבנים סטריליים אבל נדהמתי . שפר עלי מזלי והגעתי בנקודת זמן מאוד מיוחדת .בדיוק אחרי שהבניינים הטמפלריים ששימשו כמשרדי צבא , נחשפו אחרי שנים של הסתרה והזנחה , ורגע לפני שיד המכבש טרם עברה עליהם וצבעה אותם בכתום , ורוד חמרה וכו .
הייתי המומה מהאוצר שהתגלה ,ככה מתחת לאף . בתל אביב. היסטוריה שהשתמרה כמו בקפסולה של זמן.
ראוי לצילום ועוד איך . אבל מה בדיוק לעשות עם זה . התלבטתי בין כתבה באווירה של רוחות רפאים כיאה למקום הספוקי : עליות גג , מחסנים מתחת לאדמה ,מדרגות עץ חורקות , או משהו אחר שיותר מתאים לקוראי הארץ . לשם זה יועד.
בכניסה למשרד של הפרוייקט היה תלוי על הקיר תצלום היסטורי של המתיישבים המקוריים - לבושים בחליפות קולוניאליסטיות , באוהל , על מרבד פרסי ואחד מהם עם כאפיה על הראש .ממש לורנס איש ערב . ... מצאתי את השורשים שלי ! סוף סוף :)
בינגו . זה מה שנעשה . וזה אפילו שלנו . לא כמו איימיש , לא כמו באמריקה , לא מחווה , אלא כאן ,שלנו ,אותנטי לחלוטין.
עשיתי תחקיר אינטרנטי והכנתי תיקיית תמונות להראות לאייל אזרזר הסטייליסט . גיליתי שבאמצע תל אביב ,ממש מתחת לאף ,היתה קהילה שלמה שחיה חיים מלאים , כולל מגרש טניס , יקב ,בתי מלאכה , ובית ממכר לגלידה ,כל זה כשהם לבושים בחליפות תחת השמש הלוהטת . זה אפשרי !
מה שבלט לי בכל הצילומים הוא שכל הנשים עם סינרים , כל הגברים עם כובע וכולם עומדים ישר ומסתכלים פרונטלית למצלמה .
החלטתי שזה יהיה המוטיב המוביל בסטיילינג ובביום של הצילומים .
בתכנית המקורית הדוגמנית מימין היתה צריכה להחזיק אווז . גם זה מוטיב בולט בצילומים ,אבל הבעלים שלו הבריז ברגע האחרון .
הראיתי לאייל את התיקיה של התמונות , הוא די נבהל מכמות הדוגמנים שרציתי להזמין , אבל התלהב .
הבניין שנבחר לצילום הוא הבניין של המשרדים שהיה הכי אותנטי כי שמרו אותו אחרון לשיפוץ ושעת הצילום שנבחרה היתה אחה"צ כשהכניסה שלו בצל .
הכותרת של הסטיילינג היתה - לא סקסי . שרוולים ארוכים , מכופתר מקסימום , מעבר לברך .פחד אלוהים . מי יאהב את זה בכלל ?
הבחורות לובשות אמריקן אפרל והבחורים קסטרו . רשתות . פשוט כי להם היו הבגדים הכי מתאימים , אבל איתרנו אשה שמתמחה ברקמות ויש לה אוסף של סינרים , מטפחות וממחטות רקומות אותנטיות מהמאה שעברה ,רונית ברקאי שמה , והפנטזיה הנוסטלגית יצאה לדרך . גם כלי ריקמה השאלנו ממנה .
כדי לתת רמז קטן שבכל זאת זה צילום עכשווי השארתי את שפת המדרכה .
מבחינת סיגנון הצילום - מזכיר את סידרת בעלי המלאכה של אוגוסט סנדר , דורותיאה לנג בתקופת השפל הכלכלי בארה"ב , ואייל אומר שגם את דיור הום . אז מי אני שאכחיש ."
ואף לרכוש הדפסים של חלק מהצילומים כאן -
***
galplik
בתגובה על ים של תערוכות
KobiShafrir
בתגובה על שושקה
רואים רחוק
בתגובה על ניו זילנד ב- 30 יום ,עם מצלמת פוקט
הקשתית
בתגובה על איך אוכלים פלאפל בעיברית
ron-coaching
בתגובה על הייתי חייבת
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה :)
הבגדים של הדוגמנית הם הנושא . העדפתי לפשט כל אינפורמציה מיותרת .
תודה :)
הבחירה בש/ל מוצלחת מאד.
אהבתי את כל הסט.
דבר אחד שאינו ברור לי הוא מדוע בתמונה עם האופניים ובזו שאחריה הבגדים השחורים של הבחור נטולי כל פרטים, כלומר שחורים לחלוטין?
(המסך שלי מכוייל )
אני רוצה להאמין כי מצב זה הינו רק בתמונות באתר האינטרנט ולא בצילומים עצמם.
בלבן לעומת זאת נראית הקפדה גבוהה על הטונים של הדמויות.
שאפו.