כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    חיים קצרים, נועדו לזיונים..

    13 תגובות   יום שבת, 29/12/12, 10:56

    קיבלתי הערות לנוסח הכתיבה של הגירסה הראשונה של הפוסט.  הערות, שבחלקן היו מוצדקות, על הגזמה ושימוש בלתי נאות בסופרלטיבים.  ערכתי את הקטע ואני מציע אותו שוב...

     

    כשאני מחדיר לה את האגודל, נוגע לה בנקודת הג'י, באצבעות כף יד חמה, אני חופן את הכוס המתוק שלה, נוגע בדגדגן.  ברגעים כאלו, ביד אחת אני מחזיק את את מהות הנשיות שלה.  היא מרוכזת בתחושות שאני יוצר בה, קשובה למוסיקה פנימית, נסחפת בשלל צבעים, בחיבוק ובמילים שאני מהביל באוזנה.  אני אוהב להרגיש אותה ממריאה, מטפסת לגבהים אליהם לעולם לא אגיע.  כל כמה שאני אוהב לחדש, לפרוץ את גבולות המעטפה להרחיב את מעגל ההתנסויות, אני יודע שלעולם לא אצליח להגיע לאותן עוצמות של חוויה נשית.   כל שנותר לי הוא להיות שותף, ליטול חלק, אולי צופה מהצד.


    אני נזכר באחה"צ של סקס משובח, התעלות של גוף ונפש, של שליטה ואהבה, כיבוש והערצה.  אני חושב על הכוח העצום שניתן לי לבנות ולהרוס ועל שעות של שכרון חושים.  אני חושב על כך שזו לא הייתה מטרה ולא יעד.. זה היה רק שלב במסע מטורף של גוף ונפש, מסע שהוא החשוב, והמטרה.. מי ידע.


    כמו מוסיקה המתחילה בשקט ואט אט מטפסת וצוברת עוצמה, כך עלתה בה התשוקה.  היא חשה את האורגזמה הראשונה מתקרבת, סוחפת אותה ולא הפסקתי.. מביא אותה לאורגזמה אחת ועוד אחת, עוד ועוד ואני גומר מעט, משחרר לחץ של זרע לוהט וממשיך קשה ולהוט.  סדרת האורגזמות הקולנית שהיא חווה מענגת אותי.  המרווחים בין האורגזמות מצטמצמים, העוצמות גדלות עד שהיא כולה רועדת, כמעט ללא שליטה.  הפעם, שלא כמו בפעמים קודמות היא לא מפסיקה אותי, היא נותנת לעצמה להמשיך ולגלוש על גלי האורגזמה, על המשברים. אני מאט את הקצב והיא ממריאה עוד יותר.  הרעידות שלה גוברות, מזעזעות אותי, הקולות שהיא משמיעה מתחזקים.  היא לא מפסיקה.  היא באורגזמה תמידית, מתמשכת.  מבעד לערפל התשוקה האופף אותי, אני מתחיל לחשוש שמא משהו יקרה לה.  מעודי לא ראיתי דבר כזה.


    אנחנו נחים..


    אני חופן אותה למטה, משטח אותה על המיטה ונצמד אליה, הרעידות שלה עתה נספגות בי.  אני מגביר את הקצב בכוח והיא נענית וממשיכה איתי, מעצימה אותי.  אני מאט ומחליש את המגע והיא דוחקת עצמה אלי, מעצימה את החיבור במין רעב בלתי מסופק.  אני מגביר את הקצב והיא צועקת. באותה נקודה של זמן, לא היה דבר שעשיתי שלא היה טוב עבורה.  היא מרטיבה את המיטה, זרמים של אש מותכת ממלאים את כף ידי ואני מאושר.


    היא מתרפקת עלי, ממלמלת משהו לא מובן, הגוף שלי עדין דרוך וקשה, נצמד לרכות שדיה, כתף, מותן, ירך נעימה.  כף ידי שוב חופנת את הרטיבות הזו שאותי כל כך מדליקה.


    אנחנו נולדים לחיים כל כך קצרים, שזו ממש עברה שלא לנצל אותם עד תומם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (13)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/2/13 19:15:
      יכלתי להנות יחד איתה מהפוסט הזה.. ציירת את זה כל כך אמיתי, פשוט להושיט את הגוף ולחכות לידך שתיגע..
        5/1/13 20:44:
      וואווו.....
        30/12/12 07:53:
      באומנות הנגינה באישה גם הסולו לעולם יהיה דואט.
        30/12/12 01:43:
      ליהנות. כמה שזה תמיד הרבה יותר טוב!
        30/12/12 01:17:
      פוף הגזמת כהרגלך, זרע לוהט, טיפוס לגבהים שאני לא יכול לדמיין, התעלות חושים ואקסטזה. אי אפשר סתם זיון חביב?
        30/12/12 00:57:
      פוסט שכולו התעלות חושים ואקסטזה... ואוו...
        29/12/12 21:35:
      אכן החיים קצרים וצריך להנות מכל רגי...:)) ♥
        29/12/12 21:30:
      כמו מוסיקה
        29/12/12 19:07:
      מסע חשוב :)
        29/12/12 18:58:
      אמן!
        29/12/12 18:48:
      איזו כימיה מופלאה בין גבר ואישה :) התמזל מזלם
        29/12/12 15:12:
      ללא ספק לנצל כל רגע !
        29/12/12 11:09:

      שירה צרופה. מיתית כמעט.

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין