כותרות TheMarker >
    ';

    אינטיליגנציה עסקית/ארגונית

    "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" נתן אלתרמן

    ארכיון

    מרחב בו השונות הופכת למשאב ולמנוף לשיתופיות -בונים יחד אינטליגנציה קולקטיבית

    3 תגובות   יום ראשון, 30/12/12, 01:11
    עם פרסום הפוסט הקודם, התקשר אלי עמית אהוב במיוחד, שהיה בצוות ההנחיה בקבוצה שהנחינו בשבוע החולף ועורר אותי לכתוב עליה.
     
     ההזמנה היתה לעבוד בקבוצה שהיתה מורכבת מבעלי שליטה וחברי הנהלה,
    אשר התכנסו כדי לבנות יחד תוכנית אסטרטגית משותפת לשנה הקרובה.
    תחושות כאוס מהמצב בשוק המקומי והעולמי,
    אמנם הצלחות מעניינות צברו בשנה האחרונה, עם זאת,
    החברה ידעה ימים טובים הרבה יותר.
     
    התכנסנו ליומיים של ריטריט אסטרטגיה,
    במקום פסטורלי באמצע המדינה שלנו, בו החוץ והפנים זורמים להם בחן ויופי.
     
    לאחר ארוחת בוקר מפנקת, נכנסנו לחדר העבודה. את פני הנכנסים קבלה המוזיקה הברוקית הבאה, כן יש לי אהבה וקשר מיוחד למוזיקה הזו, והיא חיבור וביטוי טוב לעבודה מסוג זה.
    בעוד אתם ממשיכים לקרוא , השמיעו לכם את המוסיקה....היא מכוננת את התכתוב אודות התהליך
    ''
    שימו לב אף לשם היצירה....
    The Contest Between Harmony and Invention, Op. 8, No
    . 2 in G minor
    טיפות של רקע

    החברה עוסקת בבניית האסטרטגיה מזה חודשים רבים, יועצים מיטביים בתחומים שונים עבדו עימם והגישו את המלצותיהם, ובכל זאת כדי להגיע לתוכנית משותפת, הקשובה לכל קול, בחרו להפגש כדי ליצור יחד את התוכנית הסופית.
    שבועות ארוכים הועלתה הצעת התוכנית בליווי כל הדוחו"ת וכתבי ההמלצות לאתר שיתוף,
    בו כל אחד מהמשתתפים האיר, העיר, שאל והגיב.
    באתר היה שיח ער שלפעמים נצבע באיכויות של עוקצנות כבושה, לעיתים בפרגון.
    אוירת ההארות על טיוטת התוכנית שבדרך היתה רובה ככולה עמוסת שיתוף ברעיונות, הוצגו  אתגרים ושאלות מעניינות עלו.
    רמת השיח באופן כללי היתה בעיקר אנליטית כיאה לשלב המקדים הזה.
    אני ליוותי את התהליך בשיחות אישיות המקדמות השתתפות בשיח האינטרנטי. נהגתי מדי יום לדבר עם 3-5 אנשים פנים אל פנים או בטלפון ולתת להם פידבק חם, הגבתי לדבריהם כמובן מתוך עניין ,סקרנות וקבלה.
    ממעקב אחר ההתכתבויות, מלמידה ממושכת שבצענו, הן ב"מה" והן ב"איך" זה הרגיש  ממש על גבול הבלתי אפשרי, בשיחות האישיות והקבוצתיות המוקדמות נתגלעו וסומנו מספר מוקדים קריטיים שהמחלוקת שורה בהם.
    קשה היה לראות שניתן ליצור תמונה אחת גדולה משותפת. מתחים סמויים וגלויים בדעות, ברעיונות ובתחושות שאנשים העלו, זה הרגיש בלתי ניתן להאחדה כלשהיא.

    אני העיליתי תמונה על המצב מדמיוני, זו צורת עבודה שלי, וראיתי לנגד עיני מין שמיכה עבה ואסתטית, שכל אחד מושך אותה לצד אחר והקרעים שלה מבצבצים ביום יום גדוש פעילות, מלא בצורך בולט להישגיות ללא שותפים. השמיכה משתפשפת כמו גם האוחזים בה.

    "זה היה רעיון שלי והוא לקח אותו ונכס אותו, יותר לא אדבר ואשתף", אמר לי אחד המובילים,
     
    "הוא לא מסוגל לפרגן, הוא לא שומע אותי, מנחית הוראות , מבלי להכיר את המציאות של משימותי, יושב לו בחדרו ומודד כל אחד ואחת" שטח בפני מישהו מרכזי אחר,
     
    ולשם גיוון אחת הנשים אמרה לי " זו סביבה גברית, מאוד קשה, אנחנו לא מעט נשים כאן, אלא שכולנו נכנסנו למודל הגברי....'מי יכול יותר?' או 'למי יש גדול יותר?'
    הפחדים שנכחו בשיחות, המוטיבציות השאפתניות, המציאות המורכבת והלא ברורה, העלו בי את הסיפור המיתולוגי של איקרוס ודדלוס*, בזכותו של סת גודין שמוציא בימים אלו ספר על התעתוע של איקרוס.
     
    עם המרחב המנטלי והרגשי הגעתי לריטריט. גם לי היו פחדים להגיע לשמש ולהישרף, גם אני חשתי סוג של פחדים וחששות של איך אני אצא מלבירינט אי הוודאויות, איך אצור כנפיים ואנסוק למעלה, ולא יותר מדי למעלה.... תחושת 'גמד-ענק' שמתרוצצת בפנים עמוק,  ההכרה מייצרת סימבולים כדי לתת לנוכחות לחפש את מקומה, לפעמים זה מרגיש מגלומני, ואז זה מתחלף בנוכחות מלאה של כן, זה אפשרי, רק להקשיב ולהכיל ולהמשיך בזהירות ובבטחון להתקדם, ושוב שמא לא ימצאו הנוצות , או אולי הדבק לבניית הכנפיים. לא יהיה בנמצא, שמא לא אדע לזהות לאיזה גובה או נומך מדוייק צריך לכוון.
    האתגר של צוות ההנחיה, הוגדר -


    איך מייצרים מרחב משמעותי אשר מאפשר לתהליכים להתקיים, אשר מחבק כל דעה, עמדה, תחושה ומעורר פתיחות והשראה? איך זורמים ומזרימים קבוצה מהאישי לקבוצתי, וכקבוצה לשדה העסקי, תוך זיהוי הסיכונים להעצמת הלהט וליצירה של הזדמנויות ומשימות שמבטיחות פריצות דרך והצלחה?

    ההכנה לריטריט כללה 3 מפגשים בהם הוגדר האתגר, עם צוות מצומצם מתוכם –אשר קבל על עצמו – לשוחח עם כל חברי הקבוצה (30 איש בסך הכל), לעודד להביא את הדברים, להקשיב לשאלות, חששות ובקשות. תוך בקשת רשות לשתף את הצוות המצומצם בדברים, ללא זיהוי הדוברים, כדי להכיר את האתגרים שיומיים אלו צריכים להתמודד עימם.


    חברי הצוות המצומצם נטלו על עצמם לעודד את כולם להגיב לכל אחד ולהקפיד בשיח כתוב מכבד ורגיש. תגובות שנראה שבהם האותנטיות אינה מלאה קבלו התייחסויות אישיות בעל פה ואנשים התבקשו לחדד את בהירות תגובתם באינטגריטי מקסימלי.
     
    המשתתפים התבקשו להביא עימם כלי כתיבה, כלי נגינה, כלי מוזיקה שהם אוהבים ומתאימה לתנאי למידה, ספרים, קטעי קריאה שמדברים אליהם, דברים וחפצים שמייצגים אותם.
    שותפי המשתתפים שאינם מורגלים בתהליכים רכים לבניית אסטרטגיה הרימו לא פעם גבה והביעו במילים מפורשות תמיהה וספק.



    כבר בימים הללו, שקדמו לריטריט, הורגשה יותר ויותר טרנספורמציה, בסגנון, בתדר הדיבור, ואפילו בכוונות
    המנכ"ל אחרי כשלושה שבועות מהקיק אופ, שיתף אותי, שאינו יודע איך להגדיר את זה אבל משהו מתחיל לזוז, היתה בו נמה צינית משהו, שאחרי שהסבתי את תשומת ליבו הוא אמר  'כן, זה מוזר לי', הצעתי לו לוותר על המ' ולראות שמשהו זר נכנס לקומה הזו בחברה ואפילו שהוא זה הוא נראה מבורך.

    הריטריט החל
    במעגל שיתוף בו זיהינו יחד את הקרקע המשותפת עליה אנו עומדים, וממנה אנחנו יוצאים למסע זה, כבני אדם, כמובילים בחברה, כבני משפחה, כעמיתים, כאנשי עסקים בעין הסערה, וכשותפים לאתגר גדול. כל אחת ואחד הגדיר את האתגר האישי שלו, האישי המקצועי והבינאישי כאן בקבוצה. מיפינו את האתגרים. בחדר שררה תחושת של התקרבות ומשמעות שנכנסה לרבדים מעניינים ומאתגרים.

    הקבוצה הגדירה אף היא מבעוד מועד את האתגר שלה
    איך יוצרים קפיצה קוונטית מהמקום בו אנו נמצאים למקום חדש, גדול, אחר? מהם הכלים והצעדים אותם נטמיע בתוכנית האסטרטגית?

    החלק הבא התחיל בניסוח שאלות משמעותיות, אשר מתוכם בחרנו כמה שאלות גדולות  (חלקם קבצנו יחד) לעבודה ב'קפה עולם' לאחר מכן ב'פרו-קפה'
    חזרנו למעגל כדי לבחון כעת מהי עבורינו קפיצה קוואנטית, באילו מהויות היא נוגעת, ברגש, בידע, במחשבה ?
    Myriam Laberge מנחה ידועה, משתמשת בתמונה זו כדי להמחיש מהי קפיצה קוונטית,

    ''
     
    איך הדג הזה קופץ לו למשהו גדול יותר/גדול ממנו? מה ניתן לנו ללמוד ממנו?
     
    והיא מציעה "תפסיקו להתאמץ, לעבוד קשה יותר, חפשו משהו פשוט. פתרון אלגנטי ופשוט. זו הדרך שתוביל אותךתכם בבטחה לקפיצה קוונטית. אם אתם בדרך לפריצת דרך, וותרו על המאבק ותנו למשהו רענן להגיח אליכם. שכחו מההגיון השכיח, אינכם יכולים לעשות משהו הגיוני, או משהו מקובל. כי אם תנהגו כך תקבלו תוצאות מקובלות ושכיחות.
     
    אל תתכננו על הצעדים הקודמים, הידועים,תתכווננו לשינוי מהותי.
     
    זיהוי הקפיצה הקוונאטית אינה בקיים,במוכר. כדי להיערך אליה, אתם צריכים לוותר על האמונות המגבילות שלכם, אתם נדרשים לגבולות חדשים, כאלו שאינכם יכולים אפילו לנחשם או לדמיינם.
     
    שברו את השגרה, מצאו לכםמשהו חדש, משהו שהוא לחלוטין שונה, בלתי סביר.
     
    קפיצה קוונטית היא ברת סיכונים, בבסיסה סיכון שיבלום אותכם, ואם אכן כך יקרה אתם פשוט תמצאו קפיצה קוונטית נוספת עד שתמצאו את הדבר שיעבוד עבורכם.
     
    בחיפוש הזה אתה נכנסים למקום לא נוח בעליל. אם נוח לכם שם , אתם לא במהלך שמוביל לפריצה קוונטית. לא חשוב מה יקרה אם אתם בדרך הזו תלמדו המון, תגלה דברים חדשים ומופלאים אודות עצמכם, אודות אחרים, אודות השוק וכו'. זהו מסע שבכל מקרה יניב פירות."

    זיהינו תעתועים בדרך אל הקפיצה הקוואנטית ובשהייה בה עד שהיא נחשפת. תעתועים שמביאים אותנו למרחב האנקה***, מרחב זה מתבטא בכאוס , בחששות כבדים כקלים ורק נחישות, עקביות ועקשות מובילים אליה.
     
    "תשארו בשאלות/בחקירת המציאות הקוונטית/תנו לתשובות להגיע אליכם בזמנם. צאו מהדרך בה אתם מורגלים וזה יקרה. ( כאן הצגנו את הקטע מהסרט  של אידיאנה ג'ונס, כשהגיבור יוצא ללא נודע להביא את הגביע הקדוש)
    בלתי ניתן לחזות ולצפות את כל זה מראש. עליכם לקחת קפיצה, ולייצר התאמות נדרשות תוך כדי ההליכה. זה הולך להיות  כאוטי ואמביוולנטי. זה הולך להיות פראי, משעשע, מפחיד וכל אלו בו זמנית . אני מאמינה גדולה ב'לעשות', פשוט לעשות, ואז להסיק ולהבין תוך כדי."
     
    וזה עיקרון העל (מטא-עיקרון) בתהליכים מסוג זה הן למנחה, שמגיע ללא ידוע, כל קבוצה היא עולם ומלואו, שונה ומשונה, והן למשתתפים שמגיעים עם ציפיות לחדש, לשנות, לא להיות הצעד הבא של עצמם והלא ידוע רב מנשוא. אלו אותם אנשים שביום יום מחלקים תשובות לאנשים רבים עימם הם עובדים.
     
    בחדר ומחוצה לו, במהלך היומיים היו רגעים ארוכים ולא מעטים, בהם כל אמירה שנאמרה, נשמעה בחלל כמו האמת המובילה,היחידה ולעומתה שררו בחדר מבוכה, תסכול, פחד שהתערבבו היטב עם חדוות יצירה, נועם ייחודי שהתהווה ואפילו השתעשעות.
    אט, אט האויר, האנרגיה השתנתה, רוך והתכנסות כנה של חיבה ושיתוף התחילה לבצבץ. גילויים אלו זכו מאיתנו המנחים להבלטה, ולהזדמנות להתבונן מה רגע כזה מאפשר ליחד ולקבוצה.
     
    וכעת האתגר שלי על המסך הזה, להראות, להסביר איך התהליך כמו בקסם יצר תנאים להיווצרות טבעית של גשרים וקישורים בין האנשים, להתחברות לחלקים החזקים האישיים שלהם, תוך חשיפה של איא ילו צדדים מוחלשים, איך נועם וחדוות יצירה התארחו במרחב שיצרנו, שהתחיל בדעות מוצקות, שנשמעו בתחילה מנוגדות ובלתי אפשריות להתחברות, ובכל זאת זה קרה. (פאראפרזה על דברי עמיתי). החדש הגיח, הסינתזה התממשה. הגיחו רעיונות שאיש לבד לא חשב עליהם בצורה ובעוצמה ובדיוק שהם הופיעו שם.
    יצרנו נורמה בשיח, של מתן לגיטימציה שלמה לכל שנאמר. בהוויה של קבלה והסכמה מראש לערך של הדובר ודבריו.
     
    בעבודה עם שונות כה מסתעפת, בקבוצה שאמורה לחשוב יחד ולהיות בתקשורת אחודה, האתגר הקריטי הוא להכיר שמדובר באתגר מורכב של הידברות .השונות הגבוהה נוכחת ולגיטימית זה ערך וזוהי מיומנות ,עבור כל אחת ואחד- מנחה, מנהיג, משתתף- כל מי שבכוונתו להכיל, לעבד ולטפח חשיבה ומבנה דעת משותף. (על כישורי ההכלה עבדנו גם פיזית, גם רגשית וגם קוגניטיבית).
     
     
    ולהלן מרכיבי השיח שנכחו בחדר בעוצמתיות וקבלו מקום של כבוד והוקרה. המכוונות שלנו היתה, להעצים כל משתתף ולראות בו כתורם הכרחי למבנה הדעת המשותפת הנוצרת אט אט. מיקדנו את כולם במתן ערך אחד לשני כך שהשני יוכל להיות עוד יותר טוב .
     
    ולהלן עוד כמה הארות/תובנות:
     
    1. הנחת     היסוד שבכל קבוצה מתקיימת שונות. לכל משתתף בקבוצה יש היבט של האמת, או     במילים אחרות פיסת אמת משלו. מהרגע שמכנסים יחד אנשים והמטרה היא ליצור יצירה     משותפת, באמצעות היכולת לחלוק ולשתף אחד את השני בכל המשאבים הרוחניים והפיזיים,     הבסיס הוא שכולם חולקים שעות רבות אותו חדר כסימבול וכמעבדה. מלכתחילה, מתקיימת     בחדר דילמה- שיתופיות מובילה באופן טבעי למפגש עם סתירות. זה איננו     קיום משותף פשוט, אך, כאמור אפשרי וחיוני.
    ''
    2. עבודה     עם שונות מייצרת מתח מובנה מזוהה ונוכח. המתח סובב באזור של החיפוש     אחר איזונים בין תפוקות או תוצאות שהמשתתפים מצפים שיקרו לבין איכויות חשיבה     שיבטיחו משהו מקיף או עמוק יותר כמו שינוי ראשוני בר קיימא. המנחה שאמור     לעודד ולאפשר את שתי כנפי המתח הזה, שרוי אף הוא בדריכות ומתח הנוגע לדבר זה.     אם המנחה או המשתתפים מתמקדים יותר בתפוקות והכנף השניה נחלשת זה מעורר צורך     לחזק את כנף השינוי ארוך הטווח-בר הקיימא ולהיפך.
    3. אנשים שלהם חשיבה מהירה, בשיח הידברותי שכיח, נוטים לייצג את קול הקבוצה בדרך כלל. הבנה     זו מהווה איום ממשי על ההשתתפות של כל משתתף, דורשת סבלנות וסובלנות וכמובן     גם כבוד וערך לכל אדם שמשתתף. כך, שיתאפשר לו להיווצר תוך כדי התהליך עם     מחשבותיו. לפיכך, שימוש בכלים כמו כתיבה קבוצתית, עבודה בקבוצות קטנות, שימוש     ב'קפה-עולם' ב'פרו-קפה', 'מרחב     פתוח', 'אמנות האירוח' שימוש בקלפי נושא מעוררים המחדדים את השאלות והתמות הם     חיוניים. כל אלה יחד יוצרים שיח אדיב ועדין, הקורא לכל אחד ואחת לקחת בו חלק,     המעורר סקרנות של כולם לכולם. ומאפשר לשיח להתקיים באחידות אופטימלית.
    4. כן,     אבל...זה תלוי" זהו משפט או עמדה שנכחה רבות בתהליך. נראה שהשונות     השתמרה לה דרך עמדה זו. ובשלבים מסויימים טוב שכך. זה אפשר לאנשים להתבסס     ולהתארגן מחדש. והתהליך היה מורכב כמו בשקף למעלה שהתהווה תוך כדי. וכך נפתחה     החשיבה המתכנסת והמכונסת בעצמה ונפתחה לחשיבה מסועפת, מורכבת כמעט אינסופית.
              שני המודלים כאן בשקפים לקוחים ממנחה ידוע ומוערך, סאם קלנר, אשר פיתח  את היהלום המסביר בעוד חתך את המעבר מחשיבה converting מתכנסת לחשיבה divergent מסועפת, דרך מעבר ב- Groan Zone***. המעבר מוצג גם בשקף שתורגם לעברית .
    הסגנון המוזיקלי המשתקף במוזיקה של בוצ'ריני , שוב מלחין מהמאה ה-18 , תקופת הבארוק, ליוותה את מחצית היום השני.
    ''
                                                              Luigi Boccherini: Minuetto    

    בבקשה אל תוותרו לעצמכם, הקשיבו למוסיקה היא חלק מהותי מהעניין, מהתהליך.
    Groan Zone***המרחב שנוצר כאשר המשתתפים חשים יכולים לעבור מהחשיבה המתכנסת לחשיבה המסתעפת.  זהו מרחב האנקה (אנחה), שם נוצרים התנאים ליצירת החשיבה המסתעפת. מרחב זה מאתגר גם את המנחים, יש בו הרבה אישקט פנמי וחיצוני
    ( מכירים להבדיל ממנו את ה Comfort Zone שם נמצאים בשקט....וחוששים לצאת ממנו עדי כדי הכחשה )
    ורק ברגע שהמנחה מסוגל לחלוטין לקבל את המתקיים, את האנשים, את הקבוצה כמו שהיא,  הוא למעשה המאפשר עבור המשתתפים להגיע למקום ההיווצרות הזה. המנחה נוצר שם מחדש עבור הקבוצה הספציפית ואלו הם התנאים ההכרחיים עבור  הקבוצה כדי שתגי למקום של היווצרות מחדש.
    ''
    Beethoven- Minuet in G (בבקשה אל תוותרו לעצמכם, הקשיבו למוסיקה היא חלק מהותי מהעניין, מהתהליך.)
    נפרדנו בחיבוקים מהסוג הרגיש והמתרגש, על גבול הריקוד הממלא כל פינה בנפש ובנשמה,  לצליליו האלמותיים של בטהובן, וכאן המקום להודות לעמוסי הדי ג'יי שהיה  עימנו והפיק אף יחד עם כמה מהמשתתפים קטעי כתיבה מולחנים ככה אינסטנט.
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/13 22:37:

      ברשותך

      הרפורטזה ארוכה ומאד מבלבלת בכלליות שלה

      אין כאן איזכור על מרכיבי הקבוצה מבחינת מיקומם ההיררכי בארגון

      אין כאן איזכור מהי הפלטפורמה שבעבורה נדרשת תוכנית איסטרטגית

      אין כאן התייחסות באיזה תחום עיסקי מדובר - ובכלל עושה רושם לפי התאור המאד כללי כאן -  שהמדרג הניהולי נמצא בבוקה ומבולקה

      ולענ"ד אוי למנכ"ל ולדירקטוריון הארגון מתוך הנחה שיש דבר כזה דירקטוריון

      אישית הייתי מעביר את כל הרבדים האמורים להשתתף ולבנות תוכנית איסטרטגית מבחני התאמה לעבודה בארגון. ולחילופין מרענן את השורות בהדרגה - לא חסרים היום בכלל עובדים טובים.

      אלא אם כן מדובר בארגון ממשלתי או ציבורי. ששם וועד העובדים הוא המנהל

      ועוד דבר

      המונח הזה קוונטי או כפי שמוזכר כאן קפיצה קוונטית בא בכלל מעולם הפיזיקה החדשה, מה להגדרה הזו ולבניית תוכניות איסטרטגיות או לחילופין גיבושון של שכבה ניהולית או אירגונית.

      גם התאור המאד פסטורלי של המונח קפיצה קוונטית כפי שמתואר כאן בכלל אין לו קשר. אז למה בכלל צריך להתהדר בקוונטים

      ואם הבנתי נכון

      אז בשורה התחתונה של כל מה שנאמר כאן עשו בעצם מדיטציה  או וויפאסנה כי הרי המונח ריטריט או בעברית נסיגה חשיפה בא מעולם המדיטציה או לחילופין מעולם הזן ומעוד תורות של השגת שלווה ורגיע

      האם דרך ריטריט אפשר לבנות איסטרטגיה של אירגון, ויהיו היחסים לא תקינים ככל שיהיו

      בעידן של שאיפה למצויינות בעולם מאד תחרותי, מה שצריך לעניין את הארגון זו הפונקציה הבלתי מתפשרת של מקוריות ויכולת התמודדות בסביבה עיסקית.

       

      האם אפשר?

      לסיכום

      אם תגובתי מתפרשת כצינית אזי אני מתנצל משום שזאת לא הכוונה

      ושמורה בידך הזכות להעיף אותה באם אין היא נראית בעינייך

       וערב טוב

       סוקראטס

        2/1/13 15:08:

      צטט: דורון טל 2013-01-02 14:11:58


      מעניין.

      למי שלא נכח במפגש, זה קצת ארוך ולא לגמרי ברור.

       

      בהצלחה במפגשים הבאים!

       מכימה אתך שזה ארוך

      כדי לתת תמונה רחבה ...כך זה יצא

      עם זאת יש כאן אתגר למתעניינים, זו דרך לא שכיחה

      שמשלבת כלים מגוונים

       

        2/1/13 14:11:


      מעניין.

      למי שלא נכח במפגש, זה קצת ארוך ולא לגמרי ברור.

       

      בהצלחה במפגשים הבאים!

      פרופיל

      שרה בכור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שרה בכור

      אינטליגנציה עסקית

      אינטליגנציה עסקית/אירגונית