כותרות TheMarker >
    ';

    שלטון היצרים

    כסף, סקס, יצר הקיום, נקמנות, אהבה, שנאה, רגשות, כל אלה מניעים את העולם.
    זה נושא הספר השני שלי שלטון היצרים.
    כסופרת , בנקאית, אשה ואם החיה במספר ממדים
    שונים אך משלימים אכתוב על היצרים המניעים
    את כולנו וגורמים לנו לפעול. בעיקר מנסיוני האישי.



    את מתחתנת איתו....

    70 תגובות   יום שלישי, 8/1/08, 18:02

    הכסא התנפץ עליה ונשבר לגזירי עץ. הלחיים בערו מהסטירות שקיבלה ובעיקר מההשפלה.

    "את הולכת אליו עכשו" זעקה עליה הדודה הגדולה "מבקשת ממנו סליחה. את יוצאת

    איתו, את מתחתנת איתו".

     

    היא לא רצתה את החתן המיועד שבחרה עבורה הדודה הגדולה. הוא היה מבוגר ממנה

    ב-13 שנה. בן בכור, אחיין של בעלה של הדודה. גבר מבוגר, שכבר פירנס את כל

    המשפחה.

     

    שיפרה הייתה ילדה יפה. בלונדינית עם עיני תכלת וגוף שסובב אחריו מבטים רבים

    של גברים. היא עדיין עבדה בבית חרושת לטריקו. היא כבר הייתה שם מנהלת של

    12 בנות. חמש שנים עברו מאז עלתה לארץ, עם אמא שלה מלבנון, ברגל, וחצתה

    את הגבול הצפוני. היא הייתה עכשיו בת 17.

     

    הדודה הגדולה שיכנעה את הוריה שחייבים לחתן אותה, עם מישהו ממשפחה מוכרת,

    כי פה בארץ, הם לא יודעים את מי היא עלולה להכיר.

     

    שיפרה לא רצתה להתחתן עם הגבר שנראה לה מאוד מבוגר.

    החברות בעבודה אמרו לה "תגידי לו פשוט, שאת לא רוצה אותו, הוא יבין,ככה לא

    תהייה שום חתונה"

     

    הוא הבין. הדודה הגדולה לא.

     

    היא הייתה בת 17, בלבד.ברבנות תל-אביב סירבו להשיא אותה. אבל הדודה פנתה

    למוכתר העדה בביירות והוא זייף תעודת לידה.

     

    מכות, איומים, לשיפרה לא היה לאן לברוח.

     

    נערכה חתונה מפוארת מאוד. החתן היה אמיד, ממשפחה טובה ומוכרת.

     

    בלילה הראשון לבשה שיפרה כותנת לילה ארוכה וסגורה אשר כיסתה את כל חלקי

    גופה.היא ישבה מכווצת כולה על המיטה. החתן ישב מולה ואמר לה בליגלוג

    "רואים לך את האצבעות של הרגליים".

     

     

     

     

    מתוך "נסיכה ללא ממלכה"

    ספר הזכרונות של שיפרה סקבה

    כל הזכויות שמורות ללבנה פלדמן

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (70)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/1/08 14:58:

      זרמלק

      אני כותבת אותו....

      אעדכן אותך,

      סוף שבוע מקסים

      נשיקות.

      צטט: zarmelak 2008-01-11 13:08:08

      התכוונתי שאת מרתקת אותי ..
      ואני מחכה לקרוא אותו .
      לו היה מוכן הייתי קוראת אותו כבר
      אל תפסיקי !

       

        11/1/08 13:08:

      התכוונתי שאת מרתקת אותי ..
      ואני מחכה לקרוא אותו .
      לו היה מוכן הייתי קוראת אותו כבר
      אל תפסיקי !

        11/1/08 11:45:

      זרמלק

      זה באמת קטע עצוב. זה ממשיך....

      אני כותבת את הספר הזה...

      שבת קסומה.

      צטט: zarmelak 2008-01-11 11:37:55

      את מרתקת אותו

      והקטע הזה העציב אותי מאוד !

       

        11/1/08 11:37:
      את מרתקת אותו

      והקטע הזה העציב אותי מאוד !
        10/1/08 23:40:

       שריתה,

      את מאוד צודקת.

      הנשואין האלו מביאים לחשיכה לכל מהלך הנישואין.

      ההשפלה, העלבון, אינם חולפים. הם מלווים את שיפרה כל החיים.

      תודה על התגובה.

      ערב טוב. 

      צטט: sarita 2008-01-10 22:53:45

      דוקר ומצמרר, לבנה.

      מילא הפרש גילאים, שהוא לא פגם מנקודת מבטי. אם ישנה חיבה ואנושיות.

       

      אבל

      האלימות

      ההשפלה

      הכאת האישה

       

       

      זה מה שבלתי נסבל ובלתי נתפס.

      חשכת "חיי נישואין" שבמקום ברכה הופכים לקללה.

       

        10/1/08 22:53:

      דוקר ומצמרר, לבנה.

      מילא הפרש גילאים, שהוא לא פגם מנקודת מבטי. אם ישנה חיבה ואנושיות.

       

      אבל

      האלימות

      ההשפלה

      הכאת האישה

       

       

      זה מה  שבלתי נסבל ובלתי נתפס.

      חשכת "חיי נישואין" שבמקום ברכה הופכים לקללה.

        10/1/08 00:23:

      ציונה יקרה

      שמחה שאהבת את הכתיבה והתוכן.

      סיפור מרתק ,עצוב ואמיתי....

      נשיקות.

      לילה טוב.

      צטט: אני פה בשבילך... 2008-01-10 00:21:16

      לבנה יקרה,

      את הנסיכה האמיתית ...

      קראתי בשקיקיה כל מילה..

      מרתק וגם עצוב שיש מקרים כאלה.:(

      נשיקות:):

       

        10/1/08 00:21:

      לבנה יקרה,

      את הנסיכה האמיתית ...

      קראתי בשקיקיה כל מילה..

      מרתק וגם עצוב שיש מקרים כאלה.:(

      נשיקות:):

        10/1/08 00:01:

      רומיקי

      עוד לא הגעתי לסוף...אני באמצע הכתיבה של הספר.

      תודה שאהבת

      לילה טוב.

      צטט: רומיקי 2008-01-09 23:59:30

      אוי לבנה

      השארת לי טעם של עוד

      מה קרה בסוף???

      מקסים!!!

       

        9/1/08 23:59:

      אוי לבנה

      השארת לי טעם של עוד

      מה קרה בסוף???

      מקסים!!!

        9/1/08 22:55:

      הספר חזק. מקווה להצליח...

      תודה.

      צטט: taxi_taxi 2008-01-09 21:47:47

      לבנה,

      זה כנראה יהיה רב מכר ! בהצלחה !

       

        9/1/08 22:54:

      ליאה

      הרבה עוצמה בסיפורים אמיתיים, כשהמספר הוא המקור הראשון.

      הזמן רק מעצים ומאדיר את הסיפור.

      תודה שאהבת.

      ערב נפלא !

      צטט: צלילי הלב 2008-01-09 19:29:30

      תקופות שונות,היסטורה שמקרינה את עצמה הרחק משם...

      אבל אלה ששמעו ,

      הקשיבו וצילמו...

      וטוב שאת מספרת לבנה,

      התמונות  מוכרות,

      ולעיתים אותו סיפור מסופר בהפרש חמישים או יותר שנים,

      ועדיין לא מוריד מעוצמתו.

      תודה

       

       

        9/1/08 21:47:

      לבנה,

      זה כנראה יהיה רב מכר ! בהצלחה !

        9/1/08 19:29:

      תקופות שונות,היסטורה שמקרינה את עצמה הרחק משם...

      אבל אלה ששמעו ,

      הקשיבו וצילמו...

      וטוב שאת מספרת לבנה,

      התמונות  מוכרות,

      ולעיתים אותו סיפור מסופר בהפרש חמישים או יותר שנים,

      ועדיין לא מוריד מעוצמתו.

      תודה

       

        9/1/08 17:46:

      איימי לי,

      נכון כואב. אמיתי לגמרי, לצערי.

      תודה שאת אוהבת.

      מבטיחה שיהיה המשך. אני כותבת את הספר....

      צטט: איימי - לי 2008-01-09 17:13:49

      כואב ויפה..

      מחכה להמשך..

       

        9/1/08 17:45:

      ג'קי יקירי

      תודה על המחמאה הענקית.

      תודה על הכוכב.

      אוהבת, מחבקת.

      צטט: jack 2 2008-01-09 16:05:26

      אחרי כל התשבחות הללו ,מה אני אומר?

      רק את יכולה!

       

        9/1/08 17:44:

      סיגל

      תודה שאת אוהבת.

      תודה על התגובה והכוכב.

      ערב נפלא !

      צטט: סיגל א.ש. 2008-01-09 14:43:12

      את כותבת מקסים.

      * באהבה ממני (-:

       

        9/1/08 17:43:

      שרי יקירתי

      תודה שאהבת.

      תודה על התגובה והכוכב.

      צטט: sherry refael 2008-01-09 14:35:03

      כואב

       כתבת נפלא

       אוהבת שרי

       

        9/1/08 17:43:

      קסם יקירה,

      שמחה שאת אוהבת את  הכתיבה.

      אני כמובן ממשיכה.

      ערב קסום !

      צטט: קסם... 2008-01-09 14:25:19

      אוי....לבנה

      כמה שאת מצליחה....

       

      ממשיכה....

       

      מחכה.....

       

      קורץ

       

        9/1/08 17:42:

      שיפרה סקבה היא אמיתית לגמרי.

      אני כותבת את ספר הזיכרונות שלה.

      מסתבר, כמו תמיד, שהמציאות עולה על כל דימיון.

      הילדים והנכדים שלה גם כאן באתר, קוראים ואוהבים...

      תודה על הכוכב.

      צטט: טקסטואלית 2008-01-09 14:12:27

      כל כך יפה!

      *

      ושאלה: האם זו מישהי שאת מכירה, או שזו דמות פיקטיבית לגמרי?

      (כמובן לא חייבת להשיב אם לא בא לך)

       

        9/1/08 17:40:

      תמר

      תענוג לקרוא את התגובה שלך.

      תודה שאת אוהבת את הפירורים...

      צטט: -תמר- 2008-01-09 13:12:38

      פירורים מזמינים את מפזרת פה בבלוג.

      תענוג לקרוא.

       

        9/1/08 17:38:

      נורית יקרה,

      הספר עדיין בתהליך כתיבה.

      מבטיחה לעדכן אותך...

      תודה שאת אוהבת.

      מחמאה גדולה

      }{

      צטט: whiteangel 2008-01-09 08:48:30

      זהו. עכשיו אני יודעת שהחלטת להתעלל בי סופית.

       

      אני רוצה לקרא את הכל !!!

       

      מדהימה את, לבנה

      נשיקות

       

        9/1/08 17:13:

      כואב ויפה..

      מחכה להמשך..

        9/1/08 16:05:

      אחרי כל התשבחות הללו ,מה אני אומר?

      רק את יכולה!

        9/1/08 14:43:

      את כותבת מקסים.

      * באהבה ממני (-:

        9/1/08 14:35:

      כואב

       כתבת נפלא

       אוהבת שרי

        9/1/08 14:25:

      אוי....לבנה

      כמה שאת מצליחה....

       

      ממשיכה....

       

      מחכה.....

       

      קורץ

        9/1/08 14:12:

      כל כך יפה!

      *

      ושאלה: האם זו מישהי שאת מכירה, או שזו דמות פיקטיבית לגמרי?

      (כמובן לא חייבת להשיב אם לא בא לך)

        9/1/08 13:12:

      פירורים מזמינים את מפזרת פה בבלוג.

      תענוג לקרוא.

        9/1/08 08:48:

      זהו. עכשיו אני יודעת שהחלטת להתעלל בי סופית.

       

      אני רוצה לקרא את הכל !!!

       

      מדהימה את, לבנה

      נשיקות

        9/1/08 08:02:

      הדר,

      עצוב, כי זה סיפור אמיתי וחיים אמיתיים של אשה.

      תודה על התגובה והכוכב.

      בוקר טוב.

      צטט: hadarok 2008-01-09 07:53:32

       

      יפה.

       

      עצוב שזה קורה גם באמת. 

       

        9/1/08 08:02:

      סיון

      תודה שאת כאן, עוקבת ואוהבת.

      שיהיה לך יום נפלא

      בוקר טוב.

      צטט: קשת בענן 2008-01-09 07:51:15

      לבנה,

      גם אני עוקבת ואמשיך לעקוב אחרי ה"טעימות" של הסיפור.

      כיף להיות חלק ממעגל קוראים שמלווה את הכתיבה הנפלאה שלך.

      שיהיה לך יום פורה וטוב!

       

        9/1/08 07:53:

       

      יפה.

       

      עצוב שזה קורה גם באמת. 

        9/1/08 07:51:

      לבנה,

      גם אני עוקבת ואמשיך לעקוב אחרי ה"טעימות" של הסיפור.

      כיף להיות חלק ממעגל קוראים שמלווה את הכתיבה הנפלאה שלך.

      שיהיה לך יום פורה וטוב!

        9/1/08 06:57:

      פנינה יקרה

      סיפור מרתק וחזק.

      תודה שאהבת

      יהיה המשך....

      בוקר טוב.

      צטט: אבן חן 2008-01-08 23:25:52

      לבנה

       

      בלילה הראשון לבשה שיפרה כותנת לילה ארוכה וסגורה אשר כיסתה את כל חלקי

      גופה. החתן ישב מולה ואמר לה בליגלוג "רואים לך את האצבעות של הרגליים".

      המשפטים חזקים , ננעצים כמו חץ.

       

      מחכה להמשך...

      פנינה

       

        8/1/08 23:25:

      לבנה

       

      בלילה הראשון לבשה שיפרה כותנת לילה ארוכה וסגורה אשר כיסתה את כל חלקי

      גופה. החתן ישב מולה ואמר לה בליגלוג "רואים לך את האצבעות של הרגליים".

      המשפטים חזקים , ננעצים כמו חץ.

       

      מחכה להמשך...

      פנינה

        8/1/08 23:09:

      פרח יקרה,

      דוקא בגלל ששיפרה הייתה יפה, ומשכה תשומת לב רבה, החליטה הדודה שלה

      שצריך לחתן אותה ומהר, עם האחיין של בעלה...

      מאוד עצוב. שיפרה לא סולחת למשפחה שלה...

      שמחה שאמא שלך זכתה להתחתן מאהבה...

      תודה שאהבת

      לילה טוב

      }{

       

      יהיה עוד (- :

      צטט: פרח האביב 2008-01-08 23:06:51

      לבנה...

      ענק, מדהים, פצצה,

      שמחה מאוד, שאת אמא שלי המחלה הזאת לא תפסה...

      והיא זכתה להתחתן מאהבה..

      זוכרת אותה מספרת... שחברותיה, לא... בדיוק כמו שיפרה!!

       

      עוד....

       

       

       

       

      לבנה...

      ענק, מדהים, פצצה,

      שמחה מאוד, שאת אמא שלי המחלה הזאת לא תפסה...

      והיא זכתה להתחתן מאהבה..

      זוכרת אותה מספרת... שחברותיה, לא... בדיוק כמו שיפרה!!

       

      עוד....

       

       

       

        8/1/08 22:07:

      פריאל

      תודה על העידוד.

      אני אעדכן אותכם...

      צטט: prielh 2008-01-08 22:04:11

       

      צטט: levana feldman 2008-01-08 19:48:53

      פריאל,

      על המחשב שלי...בינתיים (- :

      עוד לא גמור...

      חזק. מבטיחה.

       

      צטט: prielh 2008-01-08 19:46:28

      איפה הספר?

       

      יופי.. שיצא כבר.

       

        8/1/08 22:04:

       

      צטט: levana feldman 2008-01-08 19:48:53

      פריאל,

      על המחשב שלי...בינתיים (- :

      עוד לא גמור...

      חזק. מבטיחה.

       

      צטט: prielh 2008-01-08 19:46:28

      איפה הספר?

       

      יופי.. שיצא כבר.

        8/1/08 21:51:

      טאקילה

      אלו הן השורות החזקות ביותר בפוסט !

      כתובות בפשטות אבל מזעזעות....

      כאב לי לשמוע את הסיפור הזה,

      כשהיא סיפרה לי איך ישבה מכוסה כולה והוא ליגלג עליה...

      הספר עדיין לא מושלם.

      תודה שאהבת.

       

      צטט: טאקילה 2008-01-08 21:49:14

       

      וואוו את מביאה טעימה ומותירה בי חשק עז לעוד,(זו התגרות במזיד).

       

      אספתי שתי שורות שמחצו לי בלב חזק.

       

      בלילה הראשון לבשה שיפרה כותנת לילה ארוכה וסגורה אשר כיסתה את כל חלקי

      גופה. החתן ישב מולה ואמר לה בליגלוג "רואים לך את האצבעות של הרגליים".

       

      כתוב בפשטות קולחת כמו הלך הסיפור,

      מרתק מרתק ומאוד מעניין.

       

      תודה.

       

       

        8/1/08 21:48:

      קדרית

      תודה על התגובה המקסימה שלך.

      צטט: הקדרית 2008-01-08 21:45:50

      מקסים

      כנה

      חשוף

      מנענע.

       

        8/1/08 21:49:

       

      וואוו את מביאה טעימה ומותירה בי חשק עז לעוד,(זו התגרות במזיד).

       

      אספתי שתי שורות שמחצו לי בלב חזק.

       

      בלילה הראשון לבשה שיפרה כותנת לילה ארוכה וסגורה אשר כיסתה את כל חלקי

      גופה. החתן ישב מולה ואמר לה בליגלוג "רואים לך את האצבעות של הרגליים".

       

      כתוב בפשטות קולחת כמו הלך הסיפור,

      מרתק מרתק ומאוד מעניין.

       

      תודה.

       

        8/1/08 21:45:

      מקסים

      כנה

      חשוף

      מנענע.

        8/1/08 20:57:

      אסופית

      כואב להיכנס לדמויות.

      אני כותבת זיכרונות של אשה יפה אלגנטית- נסיכה

      נסיכה עם חיי נישואין - עצובים...

      תודה שאת נסחפת יחד איתי....

      אני כמובן ממשיכה.

      תודה שאת כאן.

      צטט: האסופית 2008-01-08 20:54:47

      "תמונות מחיי נישואין"...

      את כותבת נהדר, לבנה...

      עונג לקרוא את הניסוחים העדינים,

      כואב להכנס לדמויות.

      אבל אם נכנסתי, זה רק אומר שנסחפתי, לא?

       

      כל הכבוד יקרה, תמשיכי, תמשיכי...

       

        8/1/08 20:54:

      "תמונות מחיי נישואין"...

      את כותבת נהדר, לבנה...

      עונג לקרוא את הניסוחים העדינים,

      כואב להכנס לדמויות.

      אבל אם נכנסתי, זה רק אומר שנסחפתי, לא?

       

      כל הכבוד יקרה, תמשיכי, תמשיכי...

        8/1/08 20:48:

      טל,

      דוחה, כי ידע שהיא רוצה להתחתן איתו...

      ויש המשך לא פשוט....של תמונות מחיי נישואין...

      תודה על התגובה.

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-01-08 20:42:36

      כן הוא נשמע די דוחה. מחכים להמשך הסיפור.

       

      כן הוא נשמע די דוחה. מחכים להמשך הסיפור.
        8/1/08 20:40:

      מניה יקירתי

      חדה כתמיד,זה המשפט הכי חזק בפוסט !

      וההמשך של חיי הנשואין לא הולך להיות פשוט....

      סיפור מרתק.

      תודה שאת כאן.

      צטט: mania-nim 2008-01-08 20:37:44

      רואים לך את אצבעותה הרגליים?!

       

      אני כבר שונאת את הבעל ההוא שלה!

       

        8/1/08 20:37:

      רואים לך את אצבעותה הרגליים?!

       

      אני כבר שונאת את הבעל ההוא שלה!

        8/1/08 19:48:

      פריאל,

      על המחשב שלי...בינתיים (- :

      עוד לא גמור...

      חזק. מבטיחה.

       

      צטט: prielh 2008-01-08 19:46:28

      איפה הספר?

       

        8/1/08 19:46:

      איפה הספר?

        8/1/08 19:14:

      נכון. יש כאב בסיפור הזה...עוד לא סיפרתי הכל...

      זה סיפור מרתק, אבל לפעמים גם כואב...

      תודה שאהבת את הכתיבה.

      תודה על הכוכב.

      צטט: באה 2008-01-08 19:12:29

      כאב לי הדף הזה (שיפרה שיפרה)

       

       (בלי קשר שאת כותבת אותו מעולה)

       

        8/1/08 19:12:

      כאב לי הדף הזה (שיפרה שיפרה)

       

       (בלי קשר שאת כותבת אותו מעולה)

        8/1/08 19:09:

      הפסקתי ממש באמצע המתח...

      ליל כלולות... יש למה לצפות (- :

      תודה שאת עוקבת ואוהבת.

       

      צטט: mg122 2008-01-08 19:07:40

      לבנה, לא הוגן שאת מפסיקה באמצע...מחייך

       

        8/1/08 19:07:
      לבנה, לא הוגן שאת מפסיקה באמצע...מחייך
        8/1/08 18:48:

      ניצה,

      את יכולה לתאר לעצמך שאני מאוד נהנית...

      סיפור חיים מרתק.

      תודה על הביקור.

      צטט: עט להשכיר-ניצה צמרת 2008-01-08 18:47:10

      החיים של שפרה - רומן מרתק, אני בטוחה שאת נהנית.

      מחכה להמשך

      ניצה

       

      החיים של שפרה - רומן מרתק, אני בטוחה שאת נהנית.

      מחכה להמשך

      ניצה

        8/1/08 18:31:

      אורית יקרה,

      אני נסחפת לגמרי...

      (- :

      צטט: אור-ית 2008-01-08 18:30:23

      תודה שאת משתפת בתהליך כתיבת הספר .

      :)

       

        8/1/08 18:30:

      תודה שאת משתפת בתהליך כתיבת הספר .

      :)

        8/1/08 18:22:

      עדינה יקרה

      מבטיחה שיהיה עוד...

      ולא רק פירורים.

      הספר עדיין בכתיבה.

      מרתק מאוד.

      תודה.

      צטט: *עדינה* 2008-01-08 18:22:24

       

      אני חיה מפירור לפירור שאת זורקת ...

      כמהה לסיפור.

      עוד. עוד. עוד. עוד. עוד. בבקשה.

       

       

        8/1/08 18:22:

       

      אני חיה מפירור לפירור שאת זורקת ...

      כמהה לסיפור.

      עוד. עוד. עוד. עוד. עוד. בבקשה.

       

        8/1/08 18:20:

      בת יוסף

      "טעימות"....

      הסיפור מרתק אותי. אני כותבת עכשו את הספר של הגברת היפה והאלגנטית הזאת...

      שהיא באמת נסיכה...

      תודה שאת אוהבת.

      צטט: בת יוסף 2008-01-08 18:18:30

      הקטעים הללו מסתיימים כל כך מהר.

      טעימה קלה וכשרוצים להמשיך לאכול, נאלצים לחכות לקטע הבא.

      אוף. אין לי סבלנות! רוצה לדעת מה יקרה הלאה.

      מסקרן ומעניין כתמיד.

       

        8/1/08 18:18:

      הקטעים הללו מסתיימים כל כך מהר.

      טעימה קלה וכשרוצים להמשיך לאכול, נאלצים לחכות לקטע הבא.

      אוף. אין לי סבלנות! רוצה לדעת מה יקרה הלאה.

      מסקרן ומעניין כתמיד.

        8/1/08 18:16:

      ג'ו מ

      להגיד שהיה יותר טוב זאת נוסטלגיה...

      ועבורי, תמיד, עכשו הכי טוב !

      תודה שאתה אוהב את הסיפור.

      צטט: ג'ו מ 2008-01-08 18:15:32

      הי.

      ואומרים שפעם היה הרבה יותר טוב.

      זמנים משתנים ולפעמים גם לטובה.

       

      תודה על הסיפור המעניין.

       

        8/1/08 18:15:

      הי.

      ואומרים שפעם היה הרבה יותר טוב.

      זמנים משתנים ולפעמים גם לטובה.

       

      תודה על הסיפור המעניין.

        8/1/08 18:13:

      מימד נוסף, שבו אני חיה כרגע...

      תודה שאהבת.

      צטט: shining 2008-01-08 18:12:32

      תודה לבנה שאת מכניסה אותנו למימד האחר של חייך כרגע.

      מקסים.

       

        8/1/08 18:12:

      תודה לבנה שאת מכניסה אותנו למימד האחר של חייך כרגע.

      מקסים.

        8/1/08 18:09:

      מאי יקרה,

      פתיתים...יפה אמרת...

      תודה שאהבת.

      צטט: mai7@ 2008-01-08 18:08:37

       

       

      נפלא !!

      תודה על פתיתים שאת שולחת לנו.

       

       

       

        8/1/08 18:08:

       

       

      נפלא !!

      תודה על פתיתים שאת שולחת לנו.

       

       

      ארכיון

      פרופיל

      levana feldman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין