כותרות TheMarker >
    ';

    ערפילית אוריון

    חוויות, הגיגים ושאר ירקות

    תגובות (35)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      13/1/13 21:57:
    עדיף לתמוך בארץחדשה: מתלבטים, פתק שחור, פתק לבן, מיואשים, אדישים: הח'ברה האלה מארץחדשה יפחידו את הפוליטקאים המושחתים "שבממסד" וזה ישוכפל לכל החברה (SOCIETY) ויכול לעזור לזרימת כסף במדינה: לשפר את זרימת הכסף מהאלפיון לכלל הציבור (יש להם בערך 3 קולות כנסת על סמך צפיות סרטוני השיטה)
      11/1/13 11:37:

    אם יש לו משהו קונקרטי,

    שיגש למשטרה ו/או פרקליטות ו/או יועץ ויגיש את החומר שיש לו.

    זה נראה שאין לו כלום.


    הפרטת כי"ל ים המלח היתה בתקופת רבין.

    לא ביבי ולא נתניהו.

    הצעד האחרון בהפרטה היה בדצמבר 1994. שר האוצר בייגה שוחט.

    השליטה בכי"ל הועברה למשפחת אייזנברג.

     

    קרא מה שמיכל קפרא כתבה עליו לפני 8 שנים:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART/770/088.html

     

    מתוך הכתבה:

     

    >>>

    קווים מגלומניים בולטים

     

     

    בגזיר עיתון שסיקר את משפטם של יניב ונאמני נגד עורך עיתון "תל אביב", נמצאים עיקרי חוות דעת פסיכיאטרית המאבחנת את יניב ונאמני, שהגיש עורך דינו של הנתבע, זמצקי. חוות הדעת נפסלה בסופו של דבר על ידי השופט, בטענה שהפסיכיאטר לא פגש מעולם את יניב ונאמני והתבסס רק על תצהירים ועדויות. אבל למרות מופרכותה המשפטית, יש בה קורטוב קל של הומור. "נראה לי", קובע הפסיכיאטר, "שלפנינו אנשים בעלי הפרעות פסיכיאטריות המוגדרות כהפרעות אישיות.
      
    "הדמות הדומיננטית היא זו של מר אלדד יניב, שנראה לי מתאים לקלסתרון המאפיין אישיות נוגדת חברה עם קווים מגלומניים בולטים. (יניב) זקוק בכל זאת לליטוף אגו, אותו הוא מקבל כאשר שמו באמצע סערה, דבר שגם ממריץ אותו להשתמש בטרמינולוגיה בוטה ועוקצנית".
      
    כשתמה מסכת הפגישות עם יניב, הוא מצהיר שכל ביקורת מרושעת רק תתרום לאיזון ולאמינות הכתבה. נעתרנו.

    <<<

     

     


      4/1/13 10:06:

    פינקס לי.

    התשובות לשאלות שלך, הן אישיות לכל אחד. כמו הפוסט שלי, שהוא אישי בלבד, ומתאר את ההרגשה והמסקנה האישית שלי בלבד.

    כאמור, הצבעתי לעבודה במשך 30 שנה.

    נכון ששלי יחימוביץ מדברת נגד ההון והשלטון, אבל לטעמי (ושוב זה אישי) אני לא יכול להשוות את הפעילות שלה מהמקום בו היא נמצאת למלחמה  שורפת הגשרים שמנהל אלדד יניב מבחוץ.

    לפני קצת יותר מחצי שנה, כתבתי את הפוסט הזה, עדיין לא הייתי מודע לקיומה של "ארץ חדשה" ולמקורותיה.

    הפעילות מחוץ למשכן הכנסת מבורכת , אולם הביצוע לא יכול להיות מבחוץ, אלא בעיקר מבפנים.

    "ארץ חדשה" מבחינתי היא ההתגשמות של אותו הפוסט.

    תהליך החזרה בתשובה של יניב איננו אינסטנט ולא החל לפני שבועיים, בתהליך הז כפי שהוא עשה אין לו דרך חזרה.

    זה לא שאני מרגיש שהוא צריך להיות בכנסת כדי לספק לו ולחבריו תעסוקה, אלא בגלל שהוא לא מפחד להגיד דברים שכמעט כולם לא מעיזים אפילו לחשוב...

    אם מרץ והעבודה היו נלחמים באמת, קרוב לודאי שהייתי ממשיך איתם (כנראה עם העבדה) אבל בין האמירות שלהם ובין מלחמה אמיתית שחיונית להמשך קיומה של המדינה מרחק ת"ק פרסאות (קרדיט לא.א. מילן).

    שבת שלום

    עדן

      4/1/13 01:21:
    אני רק שאלה: 1. האם נכון לתמוך באדם מוכתם ציבורית כמו אלדד יניב? 2. אם אכן כוונותיו אכן טהורות - למה הוא "חייב" לרוץ לכנסת? מדוע שלא ינהל מאבקו מבחוץ? 3. ואם הוא כבר מוכרח לרוץ, מדוע לא הצטרף לשלי יחימוביץ' שמנהלת כבר 22 שנה (בו בזמן שהוא הכתים את עצמו אל מעבר לנשוא) מאבק נגד הון ושילטון גם כעיתואית וגם כפוליטיקאית? 4. האם באמת כדי להכניס לכנסת אדם כזה? ואין לי לא דבר ולא חצי דבר נגד "חזרתו בתשובה" לפתע פתאום. מקווה שמישהו יוכל לענות לי. תודה.
      3/1/13 07:27:

    צטט: עדן אוריון 2013-01-02 22:36:26

    מרב 1956 לילה טוב, יכול להיות שלא קראת את כל הפוסט שלי? שהרי אני מסביר ומקשר את המאמר הזה בדיוק באמצעו. כן, רוב מי שהולך להצביע לאלדד יניב מודע למעשיו בעבר, ולתיקון שהוא עשה עכשיו. ממליץ לך מאוד לצפות בריאיון עם גיא רולניק. יש שני קישורים אליו בגוף הפוסט...  תודה עדן, הפעם צפיתי , לא רק בראיון הזה, אלא בעוד כמה. 2 משפטים נשמרים בזכרוני. כתב אחד אומר עליו: "אלדד יניב מחליף אובססיה אחת באחרת" ומה שהוא אומרבעצמו " פוליטיקאים הם בובות". כשהוא ישב בכנסת האם לא יהיה פוליטיקאי-בובה? האם אז לא יאמר כמו שרבים וטובים לפניו אמרו "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"? שאלתי פעם את ג'ומס (חיים אורון) "מדוע מרצ פעלה כך ולא אחרת" ? הוא ענה לי "ככה זה כשנמצאים בפנים, עושים וויתורים , עושים חשבונות של כדאיות, אין ברירה"

     

      2/1/13 22:36:
    מרב 1956 לילה טוב, יכול להיות שלא קראת את כל הפוסט שלי? שהרי אני מסביר ומקשר את המאמר הזה בדיוק באמצעו. כן, רוב מי שהולך להצביע לאלדד יניב מודע למעשיו בעבר, ולתיקון שהוא עשה עכשיו. ממליץ לך מאוד לצפות בריאיון עם גיא רולניק. יש שני קישורים אליו בגוף הפוסט...
      2/1/13 22:05:

    האם זה ידוע  למצביעי  אלדד יניב הפוטנציאליים?

    http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1688031

      2/1/13 14:13:
    עם "ארץ חדשה" תהיה לנו פוליטיקה אחרת, פוליטיקה שפויה.
      2/1/13 07:50:
    בכל רעיון חדש קיים מימד מלהיב המלווה בחשדנות.במקרה של "ארץ חדשה" הצליח אלדד יניב לבטא אומץ נדיר ראוי להערכה. תחושת הניכור שאני חש לפוליטיקאים ולריקנותם החלולה,לשקרים,לכפל הלשון לסיאוב לרמתם הנמוכה מפנה כעת מקום לשינוי..ברור ששינוי הינו אחד המהלכים הקשים לביצוע בכל גוף הרארכי ובוודאי בגוף ציבורי, אולם כדי להגיע ליעד יש להתחיל בצעדים קטנים אשר יסללו את הדרך להצלחה.,ברור לי כי "ארץ חדשה" מבטאת את החזון של חברת מופת אליה אני רוצה להשתייך- אינני מוטרד ממספר מנדטים נמוך הרי כולנו התחנכנו כציונים על "אבנים שחקו מים".
      1/1/13 22:40:
    גם אני בעניין. מבחינתי באיזשהו אופן, זו אפילו הצבעה סקטוריאלית, היחידים שיש להם במאי ברשימה והיחידים שמדברים על זה שצריך להעלות את התקציב לתרבות.
      1/1/13 22:29:
    תודה על השיתוף וכל הכבוד. הכנות, האומץ, היושרה והפתיחות של אלדד יניב כ"כ יוצאות דופן בנוף הפוליטי שלנו שאנשים מתקשים להאמין לו. פוליטיקאי שמדבר מהלב? זה נשמע כמו בדיחה. אבל זה אמיתי, ואני מאמינה לו. גם אני עברתי את שלבי הספק והשאלות, למרות שבדיעבד זה היה זה מהפגישה הראשונה. אני כבר לא שוקלת להצביע להם - החלטתי שאני מצביעה להם. אני מתרגשת מהאפשרות שהם יהיו בכנסת!
      1/1/13 21:52:
    שאפו על פוסט מנומק ומצוין. אני מצביע לארץ חדשה. אי אפשר לסמוך על מפלגת העבודה, הם הוכיחו יותר מידי פעמים שהכסא יותר חשוב להם מהעם. אף אחת מהמפלגות לא נכנסה בכח בסוגיית ההון שלטון והגיע הזמן שמישהו ייצג את העניין החשוב הזה בכנסת
      1/1/13 18:39:

    יופי אז סוף סוף אנחנו לא הולכים סחור-סחור.

     

    אותו חבר שמנסה במייל לשכנע אותי שוב ושוב לחזור אל השורות (של העבודה) אומר לי שאם יהיו להם הרבה מנדטים אז יוכלו לבקש את תיק האוצר הנכסף...

     

    ואני עונה לו:

    היסטוריה מאוד קרובה:ֿ

    מפלגת העבודה ברשות פואד בממשלת שרון קיבלה את תיק האוצר?
    מפלגת העבודה בראשות פרץ כשהצטרפה לאולמרט קיבלה את האוצר?
    מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק שהצטרפה לביבי קיבלה את האוצר?

    נראה לך שמפלגת שלטון כלשהי תוותר על התיק הזה?

    אינני מתיימר לנבא את העתיד. מה שכן לומד לא מעט מההיסטוריה שמדברת בעד עצמה.

     

    עדן

      1/1/13 18:12:

    אלון, עדיין לא הבנתי מה אתה חושב שאני צריך לעשות:

     

    להצביע עבודה?

     

    הסברתי לך למה לא מתאים לי (והסיבות להגעתה של מפלגת העבודה למצבה הנוכחי חשובות מאוד)

     

    לגבי שאר התשבחות שלך:

    אני מקבל אותן באהבה.

    רבים (עוד מזמן בית הספר העממי) חושבים כך עלי, ואומרים לי דברים דומים, (הזוי, חולמני, מרחף)  ובאותה נשימה מפקידים בידי את תפקיד "המבוגר האחראי" ברוב תחנות חיי עד כה.... כך שאין לי אלא לראות בדבריך עלי סוג של מחמאה.

      1/1/13 17:46:

    בעניין מפלגת העבודה: קיבלתי גם מייל אישי בנושא, אז אענה פה מה שעניתי גם באופן אישי.

     

    ההערכה היא שמפלגת העבודה תגרד כנראה את ה-20 מנדטים מלמטה - 17-19 .

     

    לאור ההיסטוריה הלא רחוקה ניתו להעריך כי יוצע לה לקבל תיקים (שאף אחד אחר לא רוצה לגעת בהם) כמו בריאות, רווחה, עבודה...
    ואז נקבל "שמשם יש לנו יותר כח", ועוד כל מני רינונים ו"אחריות" ומילים גדולות כאלה, ובסופו של דבר שותפות (שלא הוכחשה עוד אף פעם) עם הכנופיה של נתניהו-ליברמן. את התוצאות של שותפות שכזו ראינו כבר ב"מפץ הגדול" עם התנתקותה של מפלגת "עצמאות" ממפלגת העבודה והתאיינותם של מנדטיה...

    לאור העובדה שאנחנו לא עומדים על פי תהום , אלא מידרדרים במהירות בתוכו, אני לא רואה שום סיבה להצביע למפלגת העבודה שלא מכחישה שבשום מקום את האפשרות שתצטרף לנהוג בעגלת הנהגת המדינה הדוהרת לאבדן המפעל הציוני כפי שהרצל חזה אותו.

     

    לא שאני יודע איך "ארץ חדשה" תעצור את זה, אבל לפחות ננסה לתקוע מקלות בגלגלים להאיט קצת את מהירות ההידרדרות, אולי אפילו לעצור.

     

     

    ובעניין ההתחבאות: אני מופיע בשמי המלא והאמיתי, והדף שלי פתוח לרווחה לכולם.

    למי שמציק מה שכתוב שם  - לא חייב לקרוא ובוודאי לא לבדוק את כל הקישורים.

    אצל מר "סיעור" קצת פחות... הכינוי ולא השם המלא, הדף (כרטיס אישי בדה-מרקר) החסום. אם זה לא נקרא להתחבא, אולי תסביר לנו את משמעות המילה?

     

    עדן

     

      1/1/13 11:39:
    סיעור שלום, למה אתה מתחבא ?
      1/1/13 08:32:

    הי עדן.

    אדם אחד יכול לעשות המון. גם מנדט אחד זה המון.

    אחד מהצדיקים המפורסמים והאהובים על הטיבטים, מילרפה (המאה ה-11),

    התחיל את דרכו כרוצח של 35 אנשים.

    אנשים משתנים, אם הם רוצים ונחושים.

      1/1/13 07:43:

    גם אני.

    רק המחשבה שיניב יהיה בכנסת, ואולי גם בלייר, מצליחה לתת לי תחושת תקוה שכמותה לא חשתי מזמן.

    אבשלום אליצור

      1/1/13 05:18:
    אכן צריך לפעול: לשנות ולשבור את המעגל הסגור של המאיון העליון בחסות הפוליטקאים מכל קצוות המפה: ימין ושמאל. ארץחדשה צריכה לפעול כך שימין מתון תומך
      1/1/13 03:07:
    אה ודרך אגב כדאי לך לצפות בסדרה למה עוני פרק 6 יש שם איש פוליטי מושחת שניתפס וניסה לעשות בדיוק את אותו התרגיל של אלדד יניב .הם מנסים לחזור בדיוק לאותו מקור כוח שהיה להם.
      1/1/13 02:59:
    מצטערת לא קונה את החרטה שלו .נראה לי כמו בן אדם שנישרף ועדיין חי באותה אשליה שהוא יכול להמשיך באותה הדרך. רק ציפוי צלופן הפעם. לא קונה! אם החרטה הייתה אמיתית היה פונה לקרירה עיתונאית ולא חזרה לפוליטיקה. משהו נראה מזויף ברמות . הפתיח של רולניק היה מצוין . נמר לא משנה חברברותיו. אתה נראה לי איש טוב שמחפש לוחם צדק. ובכן צריך ללכת על מישהו שהוא עקבי ודומה כמה שיותר לדעותיך והטעויות שהוא עושה אינן טעויות מהותיות אלא טעויות אסרטגיות אנושיות פה באלדד יש טעויות מהותיות.! שיהיה בהצלחה.
      31/12/12 21:27:

    במה הם טובים יותר ממרצ?

      31/12/12 20:33:
    האמת שגם אני חושב כרגע שהם הדבר הנכון עבורי.
      31/12/12 16:07:
    שכן יקר, תסתכל בסרטים של "השיטה" אם זו לא מלחמה, אז מהי מלחמה?
      31/12/12 15:02:
    מה אלדד יניב עשה כדי להלחם בשיטה הזו לפני מערכת הבחירות?
      31/12/12 14:59:
    הנה הסבר למה לא רואים את ארץ חדשה בסקרים: http://www.themarker.com/news/politics/1.1895064 גם אני עשיתי את רוב הדרך לכיוון הצבעה לארץ חדשה. שלי כנראה מתכוונת לדברים הנכונים, אבל כל עוד לא התנערה מעופר עיני היא תהיה כבולה באותם כבלים שאלדד יניב מתאר כל כך יפה.
      31/12/12 14:43:

    ''

      31/12/12 14:01:
    עברתי תהליך דומה עם ציוני דרך שונים אבל מסקנות דומות. נראה לי שגם אני כבר שוכנעתי ויותר ויותר אני מתחילה להאמין שאכן "ארץ חדשה" כבר עברה מזמן את אחוז החסימה מתחת לרדאר של כל הסקרים הרשמיים.
      31/12/12 12:20:
    חותמת על כל מלה פה. הכי חשוב כרגע למגר את קשרי ההון שלטון. כל היתר, נגזרות הצדק החברתי הכל כך חשובות: שוויון הזדמנויות וזכויות, סיום הכיבוש, מאבק בגזענות ועוד ועוד... כל אלו יבואו אח"כ. גלי
      31/12/12 11:07:
    עדן, ראיתי את הסרטון עם ג'קי אדרי ובאמת התרשמתי שיש שם כנות. יחד עם זאת אני מאמין בחשיבה ביקורתית, ועולות לי שאלות רבות האם המניעים של אלדד נקיים? האם זה לא מסע נקמה במאפיה שהוא נפלט משורותיה? האם הצעת עבודה לג'קי לא נעשית בשיטה הישנה (נצרף את האויב לשורתינו, כשיהיה לו טוב הוא לא יתנגד ויהיה בשליטה)? אני רוצה להאמין שהמניעים הם טהורים למען עתיד טוב לילדיו ולילדינו. בהחלט מעורר מחשבה. לא ראוי לביטול בהינף יד. הסרטונים משכנעים אותי להכניס אותם לשיקולים אבל עם ביקורתיות. מזכיר לי בדיחה..איך יודעים שפוליטיקאי משקר? תשובה: ..השפתיים שלו זזות.
      30/12/12 23:46:
    צפיתי בראיון המרתק ואף שלחתי אותו במייל לחברי , אציין כי אני שייך למצביעי מרצ בשלושים השנים האחרונות אך בפעם הראשונה אני בהחלט עשוי להצביע לארץ חדשה שכן יש תחושה של רעננות חדשה ושראוי לתת להם הזדמנות .
      30/12/12 22:05:
    מעניין ..עברתי בדיוק את אותו תהליך שלך ואותי הוא שיכנע לגמרי .פתאום הרגשתי תקווה .. זאת הולכת להיות הפתעת הבחירות
      30/12/12 21:48:

    מוטי, אין ערבויות. הוא בעצמו אומר שזה שהוא כבר לא עושה את זה וכמו שזה נראה כבר לא יוכל לחזור לשם, לא אומר שאין רבים אחרים שעדיין עושים את זה. הרעיון הוא להתחיל לנסות ולבלום את זה. תסתכל בסרטון שלו עם ג'קי אדרי. הנה כאן

      30/12/12 21:41:
    אתמול ראיתי את הראיון ולמרות שלכולנו עולה הריח הרע של שחיתות בצמרת כבר הרבה זמן, הראיון היה ממש מפחיד. ועלתה לי האנלוגיה של בעל שמכה את אישתו ומיד מתנצל ואומר לה שהוא אוהב אותה וזה לא יקרה שוב. כמובן שהוא ממשיך להכות אותה, כי זו מחלה. אילו ערבויות היו בראיון שזה לא ימשיך כרגיל.
      30/12/12 17:19:
    מרתק!! הותיר בי רשמים רבים למחשבה!!

    למה אני מצביע #ארץ חדשה?

    35 תגובות   יום ראשון, 30/12/12, 17:01

    לא יודע בדיוק לשים את האצבע איפה זה התחיל אצלי.

     

    האם בהפגנות של קיץ 2011, מהמית קהל הענק שעלתה מהרחובות והציפה אותי בהתרגשות, או מהדרך שעשיתי לפני שבועיים למכתש הקטן ועברה דרך אזור הפוספטים, הממוגן במיקוש! כלומר מחצב אסטרטגי, ושייך מסתבר לאחת המשפחות.

     

    גם מצב העיתונות לא מזהיר במיוחד. חבר משכיל מאוד אומר לי ש"לא אכפת לו שיסגרו את ערוץ עשר" ואני מנסה להסביר לו שזה לא הקטע שאם יראה עוד עונה של הישרדות אלא שמקור החדשות שלו יהיה עוד מעט מקור בודד ובעצם שופר מסונן ומזוקק של השלטונות ללא שום יכולת עוררין עליו. "זה לא יקרה" אמר לי אותו חבר. "אתה מגזים" אומר לי שותפי לחדר בעבודה.

     

    לא צריך ללכת אלפי שנים בהיסטוריה, כדי לראות ששלילה של דמוקרטיה נעשית לאט, לאט יותר ממה שבן תמותה רגיל יכול לחוש, וכמו שאיננו מסוגלים לראות את תנועת מחוגי השעות בשעון, אבל הם לא נעצרים לעולם, כך גם הדריסה של הדמוקרטיה הישראלית לא מפסיקה היא רק מתרחשת לאט לאט. ויש מי שלמזלנו שם פה ושם שלטים ואבני דרך שמראים לנו גם אך וכמה זה קורה.

     

    בואו נחשוב רגע. אני גר בגליל. באזור בו אני מתגורר היו קרבות עקובים מדם בין רומאים ומתיישבים מקומיים יהודים. אם אמצא מטבע רומאי בחצר ביתי. האם יהיה שייך לי? מה פתאום? הוא שייך למדינה מעצם היותו טמון בשטחי המדינה שבמקרה גם ביתי עומד על שטחים אלה. אז איך יכול להיות שהמשאבים הכי גדולים ששייכים במקור למדינה כבר לא בדיוק שייכים לה?

     

    בחודש מאי קראתי את הראיון של גידי וויץ ב"הארץ" עם אלדד יניב. אחד הראיונות המרתקים אבל, לא הצלחתי להשתכנע לגמרי. עדיין, למרות שבאותו ראיון כבר עשה דרך ארוכה מאוד ושרף כמעט את כל הגשרים, היה משהו בטקסטים לו שהריח לי סוג של התנשאות ושחצנות. מאידך, זה התחיל להיות מעניין.

     

    הסיפור של אלדד עם ג'קי אדרי, הזכיר לי עד כמה לא נעים לקבל מכתבים מעורכי דין. כן גם אני קיבלתי פעם, לא עם גברתן, סתם דרך מייל, אבל כזה שהדיר ממני הרבה לילות של שינה. אז אני לא שם את עצמי במקומו של אדרי, אני לא פעיל חברתי כזה גדול , אבל ההסברים וההתנצלות החוזרת ונשנית של יניב כבר התחילו להשפיע.

     

    ואז צצה "ארץ חדשה" ועוד כמה פנים שהתאחדו ביחד למטרה, שמיום ליום נראית כחשובה ביותר כרגע לקיומה ולהישרדותה של ישראל כמדינה - לעצור את הרס הדמוקרטיה ואת דהירתה של המדינה במדרון תלול ללא בלמים על ידי שילוב ההון והשלטון.

     

    הראיונות האחרונים של רני בלייר (מאוד אנושי) ושל אלדד יניב בשקט וברהיטות המפחידה שלו, כבר שכנעו אותי לגמרי.

    השיטה התבהרה לגמרי, למי שנמצא שם אין שום שליטה על אם וכיצד יכנס (מכניסים אותו למעגל הזה מבלי לשאול אותו) ודרך החוצה, ממש כמו במאפיה סיציליאנית קשה עד בלתי אפשרית. כדי להבין על מה אני מדבר, מומלץ לצפות בראיון הנדיר (אחד הטובים שראיתי בחיי) שבו גיא רולניק מראיין את אלדד יניב. שאפו גדול לרולניק על האומץ בשאלות וכמובן ליניב על המהלך שלו.

     

    כאמור, אני כמעט והשתכנעתי לגמרי. מכיוון שהרשת היא מקור פרנסתי, חקרתי בעניין לא מעט וגיליתי שכמה וכמה (וכמה) מחברי הטובים, אנשים שבחיים לא הייתי חושב שיכולים לחשוב בכוון הזה בכלל נמצאים בעמדה דומה לשלי. כלומר, חושבים על  "ארץ חדשה"

    והתחלתי לדבר על זה בקול, האמת מחסום לא קטן, וכמובן שרוב הסביבה שואלת שאלות כמו "ומה אם הם לא יעברו את אחוז החסימה?" או " מה?! זה חדש לך שכה זה פועל?" או "ואפילו שיהיו להם חמישה חברי כנסת, מה הם כבר יוכלו לעשות?"

    אין לי תשובות לכל השאלות הללו. אבל מה שברור לי שבכוחותינו הדלים, ביחד, גם בקלפי וגם מחוצה לה,  יש סיכוי מסוים שנוכל להפעיל בלמים , בטח סיכוי גדול יותר מלא לנסות להפעיל אותם בכלל ולגלגל עיניים למרום. מדובר בתהליך לא פשוט שייקח הרבה שנים ואין כל ערובה להצלחתו. מאידך, ממש כמו בהימורים, אם לא מנסים אין אפילו סיכוי קטן.

     

    ככל שאני מסתכל על זה עכשיו , נראה לי שאצלי נפלה ההחלטה.

     

    אם הייתם שואלים אותי לפני חודשיים, הייתם שומעים אותי צועק בכל מקום שלי!, שלי!. לאחר שלושים שנה בהן הצבעתי לעבודה, נראה לי שעכשיו צו השעה הוא לעצור את ההידרדרות השלטונית (שקיימת בכל מקום כמעט) . המפלגה היחידה ששמה את המטרה הזו בראש אצלה, היא ארץ חדשה.

     

    מקריאת המצעים החדשים למי שפרסם, והישנים מאלו שלא פרסמו, עולה תמונה עגומה, של "מה שהיה הוא שיהיה" אולי רק בעוצמות חזקות יותר. אם היה במי מהמפלגות רצון לכבות את התקוה, ולו הקטנה שעוד נותרה בי, הרי שהכיבוי הצופי שעשו עלי הצליח להן, עד מאוד. כך שבנקודה זו לא נותרת לי בעצם ברירה אלא לנסות ולהתחיל, ומסתבר שיש עוד לא מעט שחושבים כמוני, במסע הארוך והקשה של עצירת עגלת האומה המידרדרת לתהום.

     

    אם עדיין לא השתכנעתם, קחו לכם חמישים דקות, וצפו באחר הראיונות הטובים ביותר שראיתם מעודכם. מרתק, חשוב ומעורר מחשבה. רק כדי לראות ולהבין את המציאות בה אנחנו נמצאים היום.

     

    את המסקנות שלי הסקתי.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      עדן אוריון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין