
הוא ביקש אותי, שאת מילותיו האחרונות יאמר בבית, במיטה... הוא ביקש אותי, שלא אתן לו ליסבול כמו שמסביבו ראה... הוא ביקש אותי, לחבקו עד הדקה האחרונה... ולעזור לו להישאר בצלם אנוש עד הסוף... כדי שיוכל בצורה יפה את כל הזיכרונות לאסוף... וכך היה, וקיימתי את בקשתו האחרונה, ולו רק ידע, כמה קשה היתה הפרידה, בזו הצורה... השוק הנורא, להישאר לנצח עם אותה התמונה, שסגרה את דלת האהבה החזקה, האושר והידידות, שנגמרה בעצבות...
למרות הכל, אין בי חרטה, על שהתקשרתי לרופא בדקה האחרונה וביקשתי את עזרתו לקיים את בקשתו. |
שירי שלי
בתגובה על פעמים רבות נזכרת בך
שירי שלי
בתגובה על תמיכה -ללא מילים
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אילן יקר על התגובה שלך, חבל שרק היום יצא לי לקרא את אשר כתבת, אבל עדיף מאוחר מאשר בכלל לא, ריגשת אותי מאוד בארבעת השירים שנכתבו מהלב.
מי שיש לה אומץ לאהוב צריך שיהיה לה קודם כל אומץ, ואת אמיצה.רואים בשירך שאהבת אמת צודקת תמיד גם אם אנחנו נחשבים כטועים... ואת לא טעית. וחווית משהו מיוחד וייחודי רק לך. התברכת באהבה שלעולם לא תזדקן או תמות. מצדיע.
מרגש וכואב
מודה לך בשמו שמלאת את בקשתו.