היה לו סוד והוא לא גילה אותו לאף אחד, הוא היה עשיר. שלושים שנה היה קם כל בוקר לעבודה כסדרן בתחנת מוניות. מנשק את אשתו ויוצא לעבודה עם חיוך על הפנים. כל יום בשעה ארבע היה חוזר לביתו מחבקה ומנשקה. היה אומר לה משפט קבוע, "התגעגעתי אליך אהובתי." לאחר הארוחה הם נהגו ללכת לטיול קצר בשכונה . כולם אהבו אותם בגלל אופיים הצנוע , תמיד היו נחמדים לאנשים. הם גידלו ארבעה ילדים, בת גדולה שהתחתנה והביאה להם מתנה נפלאה. כל יום הם הלכו לכוון ביתה, הנכדים חיכו להם החצר עם המטפלת. הם היו רגילים לרוץ לקראתם ולצעוק בשמחה, סבא , סבתא. האושר היה ממלא את ליבם, היו מחבקים אותם בחוזקה ונכנסים לחצר. ומשחקים איתם עד אשר ביתם הייתה חוזרת מהעבודה, מנהלת בנק. הוא היה אומר לילדיו, תסיימו את השירות הצבאי ותלכו ללמוד. אל תדאגו לכסף, "אני משלם לכם את הלימודים ואת שכר הדירה." הילדים היו מסתכלים עליו במבט מופתע, "אבא מאיפה תשיג את הכסף." הוא היה מסתכל עליהם ומחייך, "אל תדאגו, אלוהים מזין ומפרנס." בלילה הם היו הולכים לישון ביחד מחובקים ומשוחחים עד שהיו נרדמים. לילה אחד אמר לאשתו, את יודעת, "יש לי סוד ולא סיפרתי לאף אחד." "אני יודעת חייכה אליו, אתה חושב שאני טיפשה, אנחנו חברים עוד מהגן. חמישים וחמש שנים ביחד, אתה חושב שאתה יכול להסתיר משהו ממני אהובי, אני יודעת שזכית בלוטו בפרס הגדול לפני עשרים וחמש שנים. כסף לא מעניין אותי, אתה הפרס האמיתי שלי, טיפשון קטן." הם הלכו לישון מחובקים ומחייכים, חובקים את הפרס הגדול. אחד את השני.
|