לחברות שחולקות תחושות משותפות, כשהאקס הגרוש מתחתן או עומד להתחתן.

האקס מאורס, הוא עומד להתחתן. ולמרות שאנחנו גרושים כמה שנים, הרגשתי כמו מכת חום בפנים, או אגרוף בבטן שהשאיר אותי בלי אוויר.

ההרגשה היא שעוד לא הספידו את הגופה והוא כבר מתחתן
הגופה עוד לא התקררה וכבר יש לו אחרת.

אז שיבושם לו!

להצטער?
להעלב?

נכון שאני עירה לרגשות האלה. נכון שגם אותי זה מרגיז, בשביל אחת כזאת הוא עזב אותי? מילא שיקח יותר איכותית, אבל כזה דבר?

ונכון שהרגע הזה שינה הרבה בכל ההטבות שקיבל ממני עד היום, הרגע הזה חיסל כל אפשרות לחזרה, חיסל כל שארית של אשליה.

וצריך  לזכור, שהוא החליף אותי בכזו, כי הוא לא מודע לערכי, לו היה מודע לערכי גם לא היה עוזב מלכתחילה! וכשהוא יתעורר ויהיה מודע לערכי, ויום אחד זה יקרה שהוא יקלוט את גודל האבידה שלו, זה יהיה מאוחר מידיי עבורו.

אז גם אתן, בנות, אין מה להצטער, הוא הפסיד אותכם עוד לפני שהתגרשתם, הוא לא היה מודע לשווי שלכן ולכן לא צריך לקחת את הדברים כעלבון, הוא פשוט עיוור ומתנהג לפי אמות המידה של העיוורים, מקל ההנחיה שלו פגע באותו כלה נוכחית, אבל את היהלום האמיתי , את הפנינה הוא הפסיד לעולמי עד.

<אני משננת לעצמי את מילותיי, יום אחד זה יחדור לתוכי>