כותרות TheMarker >
    ';

    אמא שלהם

    הבלוג של סיגל, אמא של אבשלום ורחל, ובו אדבר על קבלה, חינוך, משמעות החיים,ן בכלל, על מה שבא לי... נעים להכיר, מוזמנים להשתתף ולשתף.

    השיוויון האמיתי בין ילדי

    8 תגובות   יום חמישי, 3/1/13, 08:35

    אנחנו נמצאים בחברה שבה ערך חשוב ונעלה ביותר הוא שיוויון. שיוויון בין אנשים, שיוויון בין המינים, שיוויון בין עדות, בין עמים, גזעים וכו'. השאיפה לשיוויון הטרידה מאז ומעולם את המין האנושי. במשך מאות שנים אנשים יצאו לרחובות ומחו נגד חוסר צדק שבא לידי ביטוי בחוסר שיוויון.

    אבל מהו שיוויון? האם שיוויון פירושו שכולם מקבלים מהחברה את אותו הדבר ומחזירים חזרה אותו דבר? לכולם יש אותם זכויות ואותם חובות?

    אני מסתכלת על הילדים שלי. בני בן 7 וביתי בת 5. גם כאן, בתא המשפחתי הקטן שלי יש כל הזמן שאיפה לשיוויון. ברגע שאחד מהם מקבל משהו, גם השני ישר דורש בכל תוקף לקבל גם הוא.  אני, כל הזמן מרגישה שלא משנה מה אני אעשה, כמה שאני לא אשתדל לתת לשניהם אותו דבר,  שניהם תמיד ירגישו  מקופחים.

    הבן שלי הוא ילד מאד רגיש. קשה לו בחברה. הוא לא מהמקובלים. הוא טוען שהילדים בכיתה שלו לא אוהבים אותו. קשה לו בחיי היום יום. הבת שלי בדיוק להפך. כולם רוצים בחברתה, מאושרת כמעט תמיד. ואני בתוכי מרגישה שעל הבן שלי אני צריכה להגן יותר. להגן עליו במריבות בינהם, רוב הזמן להצדיק אותו, לתת לו לכאורה יותר ממה שאני נותנת לה.

    אבל באהבה - אין לי העדפה. אני אוהבת את שניהם בלי קץ. אז האם הם שווים בעיני?

    אני מסתכלת על הטבע ורואה שבטבע כל אחד מקבל משהו שונה ומחזיר משהו שונה. לדוגמא, בחברה של הנמלים יש מלכה, יש פועלות, יש זכרים. לכל אחד תפקיד שונה וכולם ביחד פועלים למען החברה. וכולם שווים מכיוון שכל אחד מקבל בדיוק את מה שהוא צריך ומחזיר מה שהוא יכול.

    וכך בכל חלקי הטבע. כולם שווים. כולם פועלים ליצירת איזון שלם בטבע. אף אחד לא מרגיש מקופח וממורמר ומרגיש שדפקו אותו בחיים.

    כך גם צריך להיות אצלנו, בני האדם. שיוויון, אין פרושו לקבל אותו דבר, אלא פרושו לבצע את התפקיד שאדם אמור לעשות. התפקיד שיועד לו. במסגרת התפקיד שלו הוא יקבל את כל מה שהוא צריך על מנת לבצע את התפקיד הזה. בדיוק כמו במקום עבודה, איש מחשבים יקבל מחשב ואיש מכירות יקבל רכב. אין זה אומר שאחד יותר טוב מהשני. פשוט בעלי תפקיד שונה. שניהם שווים.

    כך גם בין הילדים שלי. כל ילד הוא שונה. כל אחד קיבל תכונות שונות, צרכים שונים ויכולות אחרות  וכך צריך להתייחס לכל אחד בצורה שונה. וזהו שיוויון.

    גם אם נסתכל עליהם בתור בן ובת נראה שגם בכך הם שונים. לבנים צרכים ויכולות שונים מלבנות וכך אני צריכה להתייחס אליהם בהתאם למין שלהם. זה לא פשוט. מכיוון שאין לי ספר הוראות שמסביר מה כל אחד צריך לקבל. אבל אני מרגישה שאם אני מתחברת לאמת שבתוכי, לאינסטינקט הראשוני שלי אני אדע איך לפעול. אותו אינסטינקט שהחברה ניסתה והצליחה במשך מאות שנים לעוות ולהרוס. אותה חברה שאומרת שאין הבדל בין אנשים, בין מינים, בין גזעים, בין עמים  ובכך הרסה את האיזון שקיים בתוך החברה.

    אז זהו שיש הבדל.

    אם נתבונן מהצד, מתוך אותו אינסטינקט טבעי שיש בנו, נראה שכולנו שונים אחד מהשני. גברים מנשים, עם ישראל משאר העמים. הקבוצה שאליה אנחנו שייכים היא חלק מאיתנו, חלק מתכונות שלנו, חלק מהתפקיד שלנו. ולכל אחד צריך להתייחס שאופן שונה, בהתאם אליו ספציפית. ורק כך כולם ירגישו באמת שווים.

    הסברתי לילדים שלי שהם שונים אחד מהשני וכל אחד יקבל לפי מה שהוא זקוק ולא אותו הדבר.  וכל אחד צריך לעזור בבית בצורה שונה ושידעו שאני אוהבת את שניהם אותו הדבר בדיוק. פתאום ראיתי איך שניהם נרגעו. נרגעו מהצורך להסתכל מה השני מקבל, נרגעו בגלל שהבינו שהם שווים בעיני. נרגעו בגלל שכל אחד קיבל את המקום שלו ואת היכולת לעשות את התפקיד שאליו הוא יועד.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/1/15 21:39:
      מסכים. אנשים לא נולדו שווים. ותודה לאל שלא כי היה ממש משעמם. ואם שניים הם שונים, אז לא בהכרח שמישהו מהם שווה יותר...
        14/2/13 11:12:
      השוויון... אי אפשר אתו, אי אפשר בלעדיו. קדשתי פעם כמה מילים לנושא :) http://cafe.themarker.com/post/2583706/
      כולנו שונים כן, אבל מראש להתייחס לאדם לפי מוסכמות חברתיות (את אישה אז את אוהבת ילדים ולכן עליך לטפל בהם ואם לא בא לך אז את אגואיסטית ומשהו דפוק בך וכדומה) זה סקסיזם. כל אדם הוא שונה, ולעיתים אישה תדמה יותר לגבר השכן שלה מאשר לאישה אחרת בקצה השני של הגלובוס.
        14/2/13 01:54:
      נהניתי מדבריך אלה.‏ רק אומר ואוסיף,‏ לעולם,‏ בכל מקום,‏ לא ימצא שיוויון מוחלט.
        6/1/13 08:49:
      אני שמחה לראות שיש עוד שחושבים כמוני. תודה על התגובות
        4/1/13 23:18:
      ילדים במשפחה מסתכלים האחד על השני ובודקים מה מקבל כל אחד. בין ילדיי יש זוג תאומים. מראש בקשנו לגדלם כשתי ישויות שונות. הן בלבוש והן בכיתות הלימוד. האחד ניגן בכינור והאחר הבין כי אין לו שמיעה מוסיקלית, ואחרי שנה אחת לימודי חלילית סופרן הוא התרכז בספורט, בו היה מעולה. בדבר אחד הקפדנו על שיוויון מלא. במתן מתנות. התוצאה: אחד הבנים היה תמיד מרוצה, הבן השני היה בטוח שהוא מקופח. כלומר, גם בסיטואציה שיוויונית לגמרי יש מי שטוען לקיפוח. המסקנה - ההורים צריכים לפעול על פי מצפונם. הילדים יכולים תמיד לטעון כי קופחו.
        4/1/13 09:52:

      נהניתי מקריאת הפוסט.
      הבאת כאן נקודות חשובות מאוד.
      השיוויון הוא בהתייחסות ובקבלה ולא באופן הנתינה.
      כולנו חלקים ייחודיים מתוך השלם הכולל, וההתייחסות צריכה להיות לחלק האינדיבידואלי של כל אחד ואחד ולצרכים הספציפיים שלו, ולאוו דווקא למכנה המשותף.

      כתוב נפלא!

      איך לא יירגעו עם ליווי שכזה בחיים פוסט נהדר:))

      ארכיון

      פרופיל

      SigalDabach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין