לאחרונה נתקלתי בתופעה מבישה, רוחניקים הם קוראים לעצמם. כל מיני חולי נפש, משועממים ומשועממות, רווקים ורווקות מזדקנות שמצאו "פתרון" למצוקת הבדידות, השעמום והטמטום ברוחניות מזוייפת.
בכל פסטיבל רוחני ממוסחר, תמיד תראה אותם לבושים בבגדים המעופפים שלהם, רוקדים במין מנטרה מטופשת, נכנסים לסדנאות ומוציאים קיטור על ה"בעיות" ההזויות שלהם.
פעם מישהו אמר לי שהוא הולך לפסטיבלים ולסדנאות הרוחניות כי "שם בטוח אתה מוצא זיון", מה הקשר בין זה לרוחניות? אלוהים יודע.
יש גם את אלה שמגיעים עם כלי נגינה ומיתר, מנגנים להם ב"שאנטי" מדומה עם חצי עין פקוחה לעבר שדיה של הבחורה ממול.
יש גם את הסדנאות האלה בהן מתחבקים עם כל מיני אנשים שלא כל-כך בא לך להתחבק איתם.
אחרי כל הסדנאות והפסטיבלים, חוזרים אנשי ההייטק, מכירות, פרסום ואחרים למקומות העבודה עם "אנרגיות חדשות". בעיקר לא בא לי על אלה שרצים לחבק אותך עוד לפני שאמרת להם שלום. בסדר הבנו שחזרת "מואר" זה לא אומר שבא לי להריח את בית השחי שלך, סליחה. אחרי יום יומיים של שיויון נפש ואהבה קוסמית הם חוזרים להיות בדיוק אותם חארות שהם היו קודם.
אז שיהיה לכם לבריאות רוחניקים חביבים, המנטרה המזוייפת שלכם, איך לומר...מסריחה. |