כותרות TheMarker >
    ';

    דברים שרציתי לאמר לָך

    על מה שקורה מסביב

    0

    ימינה שמאלה והלאה וכאן - ינואר 2013

    7 תגובות   יום חמישי, 3/1/13, 21:04

    רותי אחותי היקרה, 

     

    בכל שנה, כשנגמרת שנה אזרחית ,ומתחילה שנה חדשה, אנחנו מציינים את יום השנה ללכתך מעימנו. מזג האוויר קר וחורפי ואני זוכרת את הטיול האחרון שלנו במושבה, ביום קר כזה של דצמבר לפני שש שנים. חיבקתי אותך והרגשתי כמה שברירית את, כמה מעט נשאר ממך.

     

    את שתמיד היית לנו מקור תמיכה ועוצמה, פתאום נשענת עלי, שילבת את ידי בידך, כי ההליכה קשתה עלייך. רצית להתכונן, להספיק, דיברת על רני ושרי, ביקשת לזכות להיות בבר המצווה של רני. ואני חשבתי כמה כואב, לדעת שלא תזכי לראות את ילדייך גדלים.

    לא זכית לזה.

     

    בחנוכה ליווינו את רני בבית הכנסת, ולמען אמא ואבא שלנו, סבא וסבתא של רני נסענו כולנו לירושליים ורני הניח תפילין. לא ידעתי, כמה אתרגש וכמה אבכה. הזלתי דמעות לפני, ואחרי, ותוך כדי, ושמחתי שזכינו לכך, בשביל רני וגם בשבילך, רותי אחותי, רותי שלנו.  פתאום הבנתי את הביטוי הבנאלי "שהחיינו, וקיימנו, והגיענו לזמן הזה".


    פרשת השבוע שקרא רני הייתה סיפורו של יוסף בעל החלומות, אשר נמכר על ידי אחיו המקנאים, לעבד במצריים. ברבות הימים, חלומו של יוסף מתגשם, והאח מציל את אחיו, לא לפני שהם, שכלל לא העלו בדעתם, שהוא האח האובד, משתחווים לו, בדיוק כמו בחלומו. למרות כאב הבגידה והשנים המרות, יוסף מציל את משפחתו מרעב ומסייע להם. אילו היית בחיים, רני היה זוכה להרצאה שלמה, גם אנחנו.

     

    רותי יקרה, כמה את חסרה, כמה חסרים לי הפתגמים ואמרי השפר. אריאלה ואני עושות כמיטב יכולתנו, להעביר את השפה העשירה והציורית שלך לרני. אני בטוחה שהיית גאה בו וגם בנו.  Practice what you Preach הייתה האמירה החביבה עלייך. ואכן היית Preacher  ועוד איזה Preacher ...

     

    חלפו 6 שנים, שרי בוגרת וחכמה, מדהימה אותנו בכל פעם מחדש, לשרית אשתו של קובי הגישה דף מודפס ובו כתוב קטע משיר – "הבטן של אמא שמנה פתאום" ושרית הנדהמת בחודש השמיני, לא האמינה למראה עיניה. אנחנו דווקא ידענו, כי שרי מעורבת ורגישה לסביבה, וקשובה וכמהה לרצות, לשמוע מילה טובה ("רק מילה טובה, מייד עושה לי טוב"). אני יודעת שהיית שמחה לראות אותה בחיק המשפחה אוהבת ואהובה.

     

    אנחנו משתדלים להשאיר את הכאב מאחור, ולהתבונן קדימה, לתכנן, לעשות ולייחל. הלוואי שבכל שנה, כשנבוא להתייחד עם זכרך, נספור את ציוני הדרך ונשמח שעברנו בהם. נתפלל בשביל רני,  שיהיה מאושר, שיצליח. ושרי משוש חיינו, שתמשיך להתרונן, בטוחה ומוגנת.



    ימינה שמאלה והלאה וכאן 


    ימינה שמאלה והלאה וכאן 

    ושם ובכל הכיוונים, 
    בכף ידך ומעל לענן 
    וגם בחוץ וגם בפנים. 

    ואם תשאל איפה האושר, 
    האם בכלל איננו או שאולי 
    ישנו מעבר לים. 
    ואם תשאל איפה האושר, 
    אני אומר לך ביושר, 
    הלא כולם יודעים, הנה הוא שם. 

    חוה אלברשטיין 
    מילים:  לאה נאור
    לחן:   נחצ'ה היימן

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/5/13 02:31:

      צטט: שטוטית 2013-01-09 00:49:20

      כתבת מרגש לזכר אחותך.

      גם מהשיר

      מתגעגעת

      נשיקה

      יהי זכרה ברוך. כתוב מרגש וצובט כל כך! שלך שרית
        22/1/13 15:35:
      תודה.
        21/1/13 22:32:
      רונית, מבלי שהכרתי את רותי - אני חשה צביטה בלב, מן כיווץ כזה, על האשה שלא זכתה לראות את ילדיה גדלים. מדהים כתבת, ולא רק בגלל שהבאת כאן את אחותך בצורה נוגעת ורגישה מאד. גם בגלל שאת מביאה לצד הכאב כח חיים, תקווה ואהבה. יהי זכרה ברוך.
        9/1/13 00:49:
      כתבת מרגש לזכר אחותך.
        4/1/13 20:44:
      ריגשת אותי מאד.
        4/1/13 17:04:
      הצער לבש מילים חמות וחכמות, "ואם תשאל איפה האושר, אני אומר לך ביושר, הלא כולם יודעים, הנה הוא שם", וכאן.....