| את מתעוררת בבהלה, מחניקה צעקה בכרית, רגע את שם, מתנערת, את כאן ושוב נעלמת... מציאות מתמזגת בזיכרון כואב, חי ומתמשך. פלאשבק נוראי מקפיץ אותך ואת מתכווצת לך בפינת החדר ומבטיחה שיותר לא תעצמי עיניים עד שתמצאי דרך לברוח מהסיוטים. את רועדת, מחבקת את רגליך בחזקה בתנוחת עובר ומצטנפת בתוך עצמך, מידי פעם מטלטלת את ראשך בחזקה כמנערת מחשבות כואבות, מנסה להישיר מבט ללילה חשוך ומלא שדים ונשברת. לאט לאט העייפות מכריעה את עפעפייך המתיימרים להגן על שנתך ושוב את צוללת לשינה טרופה ומבועתת. מלחמת השדים שלך גובה ממך מידי לילה את מחיר השינה ואת נופלת שוב ושוב בשבי הסיוטים. |