0
אתה יושב על הספה מול הטלויזיה, המשמיעה חדשותיה, אני מביאה לך כוס קפה חם ולי קרמבו מוקה, מניחה אותם על השולחן הנמוך, ומשתרעת על הספה לצידך. אתה רוכן קדימה ולוקח את הקרמבו, אני קורצת לך, כי אני יודעת שאתה לא אוהב את קינוח הקצפת הזה, אלא אם אתה מלקק אותו ממני, אתה מפשיט את הקרמבו מאריזתו, ומפנה את קודקודו אליי, כדי שאנשך אותו ואבקע את קליפתו החומה הנוקשה, אני נעתרת לך כי אני כזאת חמודה, ונהנת מהטעם הנימוח בפי, אתה מרכין ראשך אליי ושולח לשון, לנגב את שאריות הקצפת משפתיי, לשונך החוקרת חודרת את שפתיי, מחוללת בפי המתוק, עיניי נעצמות לנשיקה רכה, ושפתינו מתחבקות בריקוד אירוטי נינוח. בינתיים אתה טובל את קצה האצבע שלך בקצפת ומסמן V על צווארי, זה הולך להיות נעים לי... לשונך ניתקת מפי ויורדת אל צווארי, כגשש המחפש את השביל, כשהיא מוצאת את הקצפת היא מסירה אותה בתנועות עדינות, אוספת אותה במעגלים קטנים, רוטטת על צווארי, ומזכירה לי רטט אחר בגן העדן שלי, אתה מפזר לי סימנים לבאות, ואני משתוקקת אליך עוד ועוד, סימני קצפת כמו סימני דרך, מופיעים על המחשוף שלי ועל גבעותיי, אתה קורא את הסימנים בלשונך, ומפזר לי זרמי חשמל קטנים במורד הגוף, אני מוציאה מידך את הקרמבו, נותנת בו ביס אחרון ומניחה אותו על השולחן, פושטת את שמלתי, וטובלת את האצבע בקפה שלך. אני נותנת לטיפת קפה בודדה, לנוע במורד בטני אל גן העדן שלי ואומרת "תשתה את הקפה לפני שיתקרר", עכשיו נראה אותך...
של רוני בן ציון |