כבר כתבתי בעבר פוסט שבו הסתלבטתי קצת על יזמים.

הפוסט קיבל כוכב אדום (היחיד שקיבלתי אי פעם) ונמחק לפי בקשתו של יזם פגוע.

אבל בכל זאת אני רוצה להתייחס שוב להיבט מסוים שהוזכר גם בפוסט הגנוז.

והפעם אני מקווה שלא אעליב אף יזם רגיש.

אני תוהה למה הרבה יזמים משתמשים לתיאור עצמם בביטוי "יזם בנשמתי".

 זה נראה כאילו כמעט כל היזמים נדבקו אחד מהשני בביטוי הזה.

אני לא רואה בעלי מקצוע אחרים שקוראים לעצמם "סופר בנשמתי" רו"ח בנשמתי" "גננת בנשמתי" וכו'.

רק היזמים אימצו את הביטוי הזה.

מה זה אומר בעצם? שליזמים יש יותר נשמה?...

או שמקצועות אחרים מבוצעים מהראש ולא מהנשמה?...

היזמים אוהבים להשתמש במילים מרשימות כמו "חזון" "חלום" ועוד. אבל אני מאמינה שגם במקצועות פחות זוהרים (יזם נחשב בכלל למקצוע?...) יש מקום למילים האלו,

גם לגננת למשל, יש חלום שהיא תצליח להשתיק את ילדי הגן:)

ולסופר יש חזון שבו ספרו עומד על מדף רבי המכר בסטימצקי.

בשורה התחתונה, מה שאני מנסה להגיד, זה שיש לי תחושה שיזמים מנסים להאדיר את המקצוע (?) שלהם ולהוסיף לו הילה זוהרת של משהו הרואי וגדול מהחיים, באמצעות שימוש במילים כמו "בנשמתי" "ברוחי" "חזון" "חלום" "להגשים" וכו', כאילו הם אלו שהולכים לשנות את העולם.

אני לא לועגת חלילה לאף יזם, ואני מסכימה עם המשפט היפה שאמר לי היזם הפגוע:

שבזכות כל היזמים החולמים האלו, העולם שלנו התקדם, אז אסור לי לזלזל בחלומות שלהם.

האמת היא שכל חלום יזמי עלול להשמע מופרך, עד הרגע שבו הוא מתגשם ואז כולם אוכלים את הכובע. כמו האינטרנט למשל, שזילזלו בו בהתחלה, ועכשיו תראו איפה הוא...

אבל בכל זאת...קצת פרופורציות וצניעות, לא יזיקו לחלק מהיזמים הנלהבים, עד שהם יהפכו לאלו ששינו את העולם.