חמה בוגדנית מתחבאת ערומה
בשמיכת עננים גמלונית.
אחרים כבר מזמן היו יורים לה בראש
אבל לי לא אכפת. שתמות.
השמים שרועים על רגבי אדמה
בשלולית רטובה טובענית.
ומספר חלקים ממוצא בני אנוש
נשברים למראה הרוטט. השמוט.

חלודה על גדר ואפשר גם לראות
ילדים משחקים על הכביש.
גשם בא והולך ומרחיק סקרנים
חפצים פחדנים משתטחים.
חלונות נשברים אמהות צועקות
מחשבים נפגשים עם פטיש.
אני שונא את השמש שונא עננים
שונא ת'שמיים פתוחים. מרוחים.

רעשים מתווכחים על נושאים בוערים
כלכלי מדיני בטחוני.
רעש רקע של דלת חורקת נותנת
פותחת לכל דורש.
וכולם כועסים וכולם ממורמרים
וכולם בועטים. גם אני.
וכבר לא מעניין שהנפש רוטנת
גם לא אם אני הטיפש. שפורש.

(צונזר קלות, למרות שממילא אף אחד לא יבין את זה בלי או עם הצנזורה...)