למרות שהבטחתי לא להפוך את הבלוג למדור אימוצים, הסיפור של עוגייה נגע לי בלב(כן, יש לי לב, מסתבר).

עוגייה, כלבה קטנה, זהובה, בת שלוש בערך מחפשת בית.

נו באמת, במה שונה הכלבלבה הזו מאלפי כלבים אחרים במכלאות ברחבי הארץ?

אז ככה:

לפני שלוש שנים מצאתי כלב,  או יותר נכון כלב מצא אותי. נסעתי לאוניברסיטת בר-אילן ובמחלף, בסיבוב, במקום שאסור לעצור או אפילו להאט.... משהו נזרק מהרכב לפני. זה היה כלב. לשיעור לא הגעתי(לא נורא, להרבה שיעורים לא הגעתי בעשור האחרון, עם המרצים הסליחה) במקום זה  חזרתי הביתה עם כלב, למגינת לבו של החבר שלי אז.

הכלב שאספתי עבר התעללות קשה לפני שנזרק מרכב נוסע באמצע כביש ראשי. הצרחות שלו כשרק העזנו בטעות להרים יד בבית בתנועה חטופה קרעו את הלב והאוזניים. תת התזונה ממנה סבל, הריח שעלה ממנו, הכוויות מתחת לפרווה.....

והנה עוגייה. סיפור דומה. גם היא עברה התעללות קשה, שכללה, כנראה בעיטות תכופות. אחת מהן עיקמה לקטנה הזו את הלסת. אנשים טובים יש בעולמנו. אין ספק.

 כשעוגייה הגיעה לפני כשנה ל"צער בעלי חיים ירושלים",  היאהיתה מבועתת,וכשהיו מתקרבים אליה היתה נשכבת וצורחת. מי שלא שמע כלב צורח, לא יכול להבין במה בדיוק מדובר. זה לא קול כלבי או אנושי ואי אפשר לשכוח.

עוגייה עוברת עכשיו תהליך שיקום בפנסיון ולדברי המתנדבים , האמון שלה בבני אדם משתקם, לכלבים יש נטייה לתת צ'אנס שני ושלישי לנו. ואומרים שזו חיה חכמה....

לאט לאט עוגייה תלמד לאהוב מחדש, למי שיאמץ אותה מובטחת חברה אסירת תודה. היא לא כלב שופוני, לא תהיה פרטנרית לג'וגרים או פריקים של ספורט. אבל למי שרוצה כלבת כורסא מעריצה וטובה- בינגו!

מי שיאמץ את עוגייה יצטרך להמשיך בהליך השיקום, עוגייה זקוקה לבית שקט רצוי ללא ילדים קטנים או בעלי חיים אחרים, המאלפים מבטיחים שלמרות הפחד הראשוני - עוגייה לעולם לא תתקוף! כלבה שקטה ומסורה. מגיע לה בית חם ואוהב.


אני מצרפת תמונות ואתם מוזמנים לפנות אלי.