כותרות TheMarker >
    ';

    הברזייה

    כל טיפות האושר, התסכול, הכיף, העצוב, הפנינות, האהבה והאופטימיות מתנקזים כאן, למקום הזה שבו אני יכול לכתוב בו בחופשיות.

    מקווה שכמו שהכתיבה ההרגשות יוצאים לחופשי, כך הם ימצאו את דרכם אליכם - בהרבה הרבה חום.

    קריאה מהנה.

    למה אסור לכם להיות מסודרים

    3 תגובות   יום שלישי, 17/4/07, 23:43

    אחד המשפטים ששמעתי הכי הרבה בחיי היה "תסדר את החדר", אחריו כמובן מופיע המשפט "תסדר את המגירות שלך" ואם אני זוכר נכון, המשפט הכי נפוץ אחריו הוא המשפט ששמעתי עשרות פעמים מעבר לדלת המקלחת: "תשאיר מים".

     

    לגבי המשפט האחרון כולנו יודעים שלא עשיתי שום דבר רע. מים היו ועודם בשפע, 

    ומעודי לא קראתי כותרת בעיתון "צעיר אנונימי מדימונה גמר את משאבי המים של מדינת ישראל".

     

    אבל מה לגבי המשפטים הראשונים?

    האם הצדק עם אמי, שטענה (וטוענת, עדיין, בביקוריי בבית) שאני צריך להיות מסודר?

     

    כולנו יודעים שסדר הוא טוב ומועיל, אבל החלטתי לחקור מעט את הנושא.

    לאחר שמצאתי את המקלדת, הכסא ואת מוזיקת הרקע הרלוונטית, החלטתי להחזיר מלחמה למשפטים האלמותיים של אמי היקרה.

     

    ב2005 הרצה הפרופסור לפסיכולוגיה ומייסד חברת קוגניפיט, שלמה ברזניץ באוניברסיטת תל אביב, על אודות שיפור היכולת המוחית במהלך השנים, בהרצאה ששמה "התעמלות למוח".

    בין השאר, דיבר הפרופסור בהרצאה זאת על ה"בלאי המוחי" שנגרם במהלך השנים, האם אפשר לשנות אותו ולמה הוא מיוחס.

    אחד מהדברים שעליהם הרחיב הפרופסור את הדיבור לקראת סוף ההרצאה היא העובדה שיש צורך לאמן את המוח, גם בגילאים מאוחרים בשביל שלא נאבד מהיכולות השכליות שלנו.

    הוא טוען שלמרות שנדמה לנו שהמוח שלנו מתאמץ במהלך השנים, הדבר אינו נכון - שכן החיים לא עושים זאת בשבילנו, ואנו צריכים לאמץ אותו.

    מאמצים את המוח די בקלות - יוצאים מהרוטינה.

    מכיוון שהמוח שלנו עצלן, הוא יחפש את הדבר שהכי קל לו למצוא. אם מישהו בא אליכם עם בעיה, אתם מיד תחפשו בעיה דומה בעבר שפתרתם או שהתמודדתם איתה וככה תפתרו אותה, במקום לחשוב ולשאול את עצמכם "רגע אחד, הבעיה היא כזאת, מה זה אומר? מה האלטרנטיבות? מה אני יכול לעשות? מה נובע מזה? מה ההשלכות לטווח ארוך?".

     

    עכשיו, בואו נשליך את זה למקרה שלנו.

    אדם מסודר, שיודע בדיוק איפה חפציו נמצאים בכל רגע, ששם את אותם חפצים באותם מקומות כמו אתמול ושלשום - בעצם לא מאמץ את מוחו.

    הוא פשוט צריך לשלוח שאילתה למוח ולקבל תשובה פשוטה.

    אצלי ואצל חבריי הבלגניסטים, המצב יותר קשה. אנחנו נדרשים לזכור איפה שמנו את אותו חפץ הפעם, והאם זה בכלל היה אותו חפץ, ואם הוא לא פה, אז איפה הוא יכול להיות? איפה הוא עלול להיות?

     

    בכל פעם שאני צריך למצוא משהו, אני בעצם גורם להתעמלות מוחית בלתי מבוטלת, ומאמץ את המוח במגוון תרגילי זכרון, התמצאות ותפיסה.

     

    אז בפעם הבאה שהבן הקטן שלכם מבלגן את החדר, קבלו זאת בהבנה, ודעו - זה רק לטובתו... 

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/4/07 03:03:

      בהחלט מבינה אותך.

      או כמו שבעלי טוען, כל פעם שאני עושה לו סדר בבלגן:

      שעכשיו הבלגן שלו מבולגן, והוא לא ימצא כלום.

      מגניב

        18/4/07 02:57:

      המאמר הזה נכתב חצי בצחוק, כמובן.

       

      אני לא טוען לבלאגן. סתם נותן נקודה שמוכיחה שבמקרים מסוימים, בלאגן הוא לא דבר רע בהכרח. 

        18/4/07 01:12:
      נחמד. אבל איך זה מסתדר עם העובדה שכשמסודר מסביב יכולת הריכוז נוטה להיות גבוהה בהרבה (מה שאומר שהפעלת המוח יותר אפקטיבית)? אצלי לפחות (ואני יודעת שעוד רבים טוענים את אותו הדבר), בלאגן מסביב זה גם בלאגן בראש, התפוקה שלי נמוכה יותר ודורשת מאמץ רב יותר. כשכל מסודר, הרבה יותר קל לחשוב.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ארז פרץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין