היא חרשת!.

הידיעה הכאיבה לשרה.

"אל תדאגי", אמר הרופא, "יבוא יום והיא תשמע".

"הוא אמר שתשמעי יום אחד", נהגה סבתי לספר על אותו רופא מומחה, שאישר את חרשותי, אך גם העניק לה תקווה.

משכתי בכתפי. יודעת, שנבואה זו לא תתגשם. לא יכולתי להאמין שיקרה נס ויבוא יום ואשמע.

"את רוצה לשמוע?", שאלה אמי.

הבטתי בה תמהה.

"אומרים שיש ניתוח חדיש שנותן שמיעה לחרשים", הסבירה לי, "את מעוניינת?".

"אמא, אני לא רוצה לשמוע", אמרתי בנחרצות.

היא הביטה בי בפליאה, לא מסוגלת להבין איך אני כה שלמה עם עצמי ועם עולם הדממה שאליו נולדתי.

כך בגיל 20 התוודעתי לראשונה, שקיים ניתוח חדש, שנותן שמיעה לאלו שאיבדו את שמיעתם. 

הבטתי בהסתר מרותקת בילד, שישב עם אמו.

ילד, שמכשיר מוזר היה על ראשו. מעין טבעת היתה על ראשו. מהטבעת ירד כבל אל מכשיר, שהיה על אוזנו, וכבל נוסף השתלשל לתוך חולצתו.

ידעתי שזה לא מכשיר שמיעה רגיל.

הבנתי שזה שתל השבלול, שעליו שמעתי. המכשיר, שהופך ילדים חרשים לשומעים.

הייתי כבר בת 25. הבטתי וחשבתי, שבטח זה עוזר לילדים לקויי שמיעה אך לא לילדים חרשים.

ממש מדע בדיוני, מלמלתי לעצמי.

היו לי חברים- אחד היה כבד שמיעה והשאר שומעים- אך הם לא כבשו את לבי.

עד שבגיל 30, כשכבר השלמתי עם בדידותי, הוא בא.

החיוך ועיניו הטובות כבשו את לבי.

יואל היה כמוני. חרש שגדל בסביבה שומעת.

הוא לא ידע שפת סימנים וידע לקרוא שפתיים מעולה. כמוני.

בניגוד אליי הוא הרכיב מכשירי שמיעה. אני נפרדתי בשמחה ממכשירי שמיעה כבר בגיל 18.

בניגוד אליי הוא אהב את מכשירי השמיעה, אהב את המעט שכן שמע.

בניגוד אליי הוא חלם לשמוע.

תוך חודש הציע לי נישואים. תוך 4 חודשים מפגישתנו הראשונה נישאנו.

שנה וחודש לאחר נישואינו חבקנו בן בכור.

כמונו איתי נולד לעולם הדממה.

"כדאי לכם לחשוב על שתל שבלול", כך יעץ הצוות במיחא עבור איתי.

התקשיתי להאמין שאכן הניתוח עוזר לילדים חרשים מלידה. אך הלכנו להיפגש עם משפחות שילדיהם הושתלו. היה מדהים לגלות שהילדים, שנולדו חרשים, שמעו ודיברו כמו שומעים וזה בזכות שתל השבלול. גילינו שככל שעושים את הניתוח בגיל צעיר- עדיף בין גיל שנה לשנתיים- התוצאות מדהימות.

"אנו עושים את הניתוח", אמרתי ליואל, "וכמה שיותר מהר".

בגיל שנה ו- 3 שבועות עבר איתי את הניתוח באוזן ימין.

חששנו מאד מהניתוח, אך ידענו ששתל השבלול ישפר את איכות חייו של בננו.

חודש לאחר הניתוח קיבל איתי את החלק החיצוני של השתל והחל את מסעו הארוך לקראת שמיעה באוזן המושתלת.

כששירה נולדה, ידענו שגם היא חרשת כמונו.

אך הפעם לא היססנו וידענו שגם היא תעבור ניתוח שתל שבלול.

ראינו את נפלאות השתל השבלול דרך התקדמותו המהירה של איתי, שסגר במהרה את הפערים השפתיים בינו לבין ילדים שומעים בני גילו.

בדיוק בגיל שנה עברה שירה את ניתוח שתל השבלול באוזן ימין וקיבלה מתנה יפה ליום הולדתה.

הילדים גדלו והתקדמו במהירות רבה.

השתל איפשר להם "לשמוע" ולדבר כמו ילדים שומעים בני גילם.

הם השתלבו בהצלחה במסגרות רגילות והתקדמו נהדר.

הם יכלו ליהנות משמיעת מוסיקה, משיחה בטלפון ומכל הדברים שאני ויואל רק יכולים לדמיין.

בתקופה שילדיי נותחו, לא היה מקובל להשתיל בשני האוזניים.

לאחרונה השתנתה הגישה וכעת משתילים לתינוקות חרשים בשני אוזניהם.

הציעו לנו לעשות ניתוח שתל שני לילדים.
אני חששתי מניתוח נוסף. הילדים גם פחדו מהרעיון וכך לא הרבינו לדבר על הנושא.

איתי שאוהב מאד מוסיקה קלאסית ואוהב ללכת לקונצרטים החליט פתאום במהלך לימודיו בכיתה ב' החלטה אמיצה ובוגרת.

"אני רוצה לעשות שתל שני".

ברגע שהוא החליט, תמכנו בו וכך עבר בננו ניתוח שתל שני הפעם באוזן שמאל, שלא שמעה מאומה כמעט 9 שנים.

"אני לא רוצה לעשות ניתוח!", קבעה שירה, בזמן שאיתי התכונן לניתוח של שתל שני.

"אין בעיה, חמודה", הרגעתי אותה, "רק את תחליטי על כך".

"זה כואב?", שאלה שירה את אחיה.

"לא ממש", ענה לה הילד, "את ישנה בזמן הניתוח ולא מרגישה כלום".

"אמא, אני רוצה לעשות ניתוח", הפתיעה שירה.

"את בטוחה, חמודה?", שאלתי.

"אמא, אם המכשיר יתקלקל לי, טוב שיהיה לי עוד שתל", אמרה שירה.

"אז תגידי לבית חולים, שאני רוצה שתל שני", הוסיפה שירה וראיתי בעיניה, שכמו אחיה גם היא שלמה עם החלטתה.

כעת אנו מתחילים את התהליך גם עבורה ומקווים לקבל אישור לשתל שני במהרה.

גם הוא החליט ללכת על זה.

בחיר לבי.

שתמיד חלם לשמוע.

הוא יודע, שלא ישמע נפלא כמו ילדיו, אך הוא מתרגש, שאולי ישמע צלילים חדשים נוספים.

כך שבקרוב נהיה משפחת המושתלים...

ואני כנראה אמשיך להיות יוצאת דופן.

שלמה עם עולם הדממה שלי אך שמחה עבור יקיריי.

"הוא אמר שתשמעי יום אחד", כך אמרה סבתי.

 עדיין אינני שומעת וכנראה גם לא אשמע.

 אך בטוחני שסבתי היתה מתרגשת לראות את ניניה החרשים "שומעים".

 
הנבואה לא התגשמה עבורי. הנבואה התגשמה עבור ילדיי ואולי גם תתגשם עבור בחיר לבי.

בהצלחה לכולכם!.

 תמונה זו צולמה לפני שנתיים וחצי לכתבה בעיתון ידיעות והכותרת היתה "חיוך מאוזן לאוזן אנשי השבלול: משפחה אחת, חמישה חירשים, ארבעה שבלולים באוזניים". בקרוב נקווה שיהיה אפשר לומר- חמישה חירשים, שבעה שבלולים..

בתמונה מופיעה איריס סינגליה, אחותו של יואל, שהיא מושתלת בשני אוזניה.