כותרות TheMarker >
    ';

    ציורים משולבים בציורים

    כל ציור שעומד סיפור מאחוריו. חלקם סיפורים ישנים וחלקם עוד לא נוצרו

    סיפור על נאיביות כלכלית

    5 תגובות   יום שבת, 5/1/13, 21:20

    http://cafe.themarker.com/image/2531470/
    קטיף גיפסנית"

    סיפורים על נאיביות כלכלית " קטיף גיפסנית" אקריליק על בד 50\70

    ב"שדה ניצן". הייתה חברה צעירה ואידיאליסטית. לחברי המושב היה ברור

    שאת החקלאות הם צריכים לבצע בידי בני המשפחה בלבד. זאת הייתה החלטת אגודה. ומקובלת על החברים. למעשה, מקור גאווה!. עברתי למושב עם משפחתי, דבק באמונה זו.

    יש לזכור שבשנת העלייה על הקרקע. 1974  מושבי הדרום עבדו עם פועלים.   "עבודת המשפחה," היה כבר מושג של "פעם".  חברי, תושבי שאר המושבים בסביבה. לא חשבו שזה ערך חשוב, מעולם.  הביטו בי בחיוך או ברחמים. אין דרך לנהל משק ירקות ופרחים ללא פועלים, קבעו. וזה כולל גם את חברי  ממושבי הפתחה "שדות" ו"נתיב העשרה".

    למעשה      חברי המושב שלנו, האמינו ברעיון של משק קטן, אך יעיל המפיק תוצרת בעלת ערך מוסף! " אנחנו נשווק עגבניות איכות" ,משני דונם בתי זכוכית, לרשת מרקס אנד ספנסר באנגליה . קבע האידיאולוג, מאד מקורי שלנו אדי פרץ. ונתפרנס יפה. נהייה ג'נטלמן פארמרס!.  שכנע את החברים, ושכנע את הסוכנות היהודית.  למעשה שכנע כל כך טוב. שבסוכנות היהודית  גזרו מהרעיון תכנון אידילי , הקמת עשרות משקים משפחתיים בכל רחבי הנגב ופתחת רפיח. על שטח קרקעי ומכסת מים מינימאליים. תוכנית שזכתה לשם מפוצץ! " תוכנית האלף".

    תוך זמן קצר, שנתיים .. פג החלום.  גם לנו התברר שהרעיון יפה, אך עם בעיות ישום חמורות!.  התחיל חיפוש אחרי תחליף ותוספת לעגבניות. ברור גם שצריך עוד ידיים עובדות. בתוספת לאיכר ואשת האיכר.  נערכו דיונים בין החברים . מגוון דעות והסכמה אחת. לא לקחים פועלים ערבים. בדגש, מרצועת עזה!.  בין אם מתוך חשש פיזי,ובין מתפיסה אידיאולוגית."לא לוקחים פועלים ממוצא לאום הנאבק אתך על בעלות על האדמות"   פרדיגמה תואמת תפיסת עולם  של חברי המושב. יוצאי ארצות אנגלוסקסיות.

    בתנועת המושבים פעלה המחלקה ל"מתנדבים" והמושב השתלב במסגרת זו. . עובד אחד לכל משק.

    במושב הוקמה תשתית של מגורים משותפים. מיטה אחת לעובד,לכל משפחה. "מגורי המתנדבים" היו מבנים שהובאו זה עתה, מפינוי מאחזים בפתחת רפיח.

    הציור המצורף, מביא  זיכרון  של קטיף הגיפסנית ליצוא, בחממות המשק.

      המחסור בידיים עובדות,גרם לכך שהקטיף נמשך גם לשעות הלילה.  המתנדבים. צעירים מאירופה. שוכנעו בקלות להמשיך בשעות עבודה ארוכות. כמובן יחד איתנו, בעלי המשק.                                                                                         היה זה מראה רגיל למי שנסע בלילה בדרכי המושב להבחין באור בוהק, חזק בוקע , "מחלליות" שנחתו מאחורי הבתים. ושלושה "חייזרים" רכונים בתוכן .  ה אלה הן חממות הזכוכית שלנו, מוארות בגרילנדות. ובהן רכונים שלושה , בעלת ובעל המשק והמתנדב. מרוכזים בקטיף. ולא סרט של שפילברג!

    עמיר גבע

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/1/13 18:06:
      שילוב בין ציור וספור פעם היו לנו חלומות של רצון ואמונה לבנות ולהבנות בה
      מעלה טעם נוסטלגי.
        6/1/13 08:44:
      אני זוכרת את הימים ההם מהעיתונות ומסיפורים שהועברו בין חברים. התיאורים שלך של התמימות וההתפכחות ממנה מעשירים את הזיכרון ההוא.
        6/1/13 08:00:
      תודה על הרשומה - הסיפור - שבוע נפלא
        5/1/13 23:02:
      מעניין!תודה רבה!

      ארכיון

      פרופיל

      amir_geva
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין