שלום לכל הקוראים והקוראות .

מאחר והפוסטים שלי נצפים אז מדוע לא לשחרר עוד פנינים.

והפעם בנושא כאוב וידוע לכל מי שעוסק בתחום.

האגו של המאמנים כיום.

ולא מדובר רק במאמני לחימה, למעשה כל מורה/ מדריך שמחזיק קצת מעצמו ומעולם התוכן ששמנו הוא מגיע מונחה מדבר אחד שמעצים ומכשיל אותו בעת ובעונה אחת .

"האגו"

בדרך כלל האגו נבנה במרוצת החיים כך שבכל רגע שבו אנו מרגישים שלמדנו משהו מספיק כדי להתפאר בו אנו מתחילים להפוך אותו לשלנו.

ואז מגיעה המלחמה היומית למי יש יותר גדול וכו'.

למעשה מדינה נורמטיבית על כל חיילה ושוטריה הייתה יכולה להיות מעצמה נטולת מתחרים אלמלא התחרויות הפנימיות הקיימות בתוכה ומשבשות כל אפשרות ללמוד ולהתפתח.

קחו למשל את מדינתנו הנאורה.

יותר נכון קחו את משט המרמרה , קחו את התנהלות השוטרים , ובכלל זה כל נושא המגע או הקרב בידיים ריקות נגד חמושות וכדומה.

מתי המדיניות בנושא הלמידה וההתפתחות של הלוחמים עלתה על הפרק , מתי שינו את התו"ל לגבי מגע עם אויב , מדוע אנחנו כל כך נעולים על העבר ומפחדים להתמודד עם מה שקורה איתנו היום ?

מדוע אנחנו לא מתייחסים לנושא המדיה , או לסוגיה המשפטית בנושא שימוש בכוח סביר?

מדוע שוטרים מפחדים ?

מדוע צריך לערב כוח גדול בשביל לעצור מתפרע אחד?

והנה אני קושר את הכל לאותו אגו שמקשט את הכותרת הפותחת .

בכל מערכת ישנם אנשים שמנווטים את הספינה , וחלילה להם לקבל ידע חדש או ליישם את המשפט מכל מלמדי השכלתי .

הם כל כך פוחדים שמה הידע שהם העבירו משך שנים רבות ידחק הצידה והם ישארו בלי עבודה , שלא לדבר על האגו שלהם שחגג שנים מפרי ההצלחה בשטח , ושכל הנושא הזה של "זמנים משתנים" לא ממש מעניין אותם.

כי הם חושבים על עצמם ולא על טובת הכלל .

אלו באמת הנזקים הגדולים שגורם האגו בעולם הלחימה שכן זהו עולם מגוון שמחדש עצמו ללא הרף והגבולות עדיין רחוקים מלראות אותם בכל הקשור ליכולתיו של אומן לחימה.

אבל אנשים קטנים עם מוח צר ועוין , סוגרים כל פתח והצצפה חטופה לעולם מופלא שללוחם הנכון יהווה התמקדות ויעודיות תוך תפקיד בשטח.

כרגיל האגו מתריס ועומד איתן כנגד כל היגיון בריא ורציונאל.

אני זוכר שפעם ניסיתי להביא שינוי בריגולטור מכובד , מדריך הקרב מגע במקום התנגד נחרצות לנוכחותי ועשה הכל כדי למנוע את ההדרכה שלי במקום.

הוא הצליח לא בגלל שהייתי חלש או שהטכניקה שלי לא עבדה , אלא פשוט מעצם היותו בורג קטן במערכת שמתקפלת נוכח מרותו של בורג קטן.

באף מדינה נורמטיבית דבר כזה אינו יכול לקרות , מקבל ההחלטות הוא בעל הדרגה הבכירה ולא בעל הוותק הרב אך בדרגה הנמוכה מבחינת מקבלי ההחלטות.

ושוב זוהי דוגמית קטנה של אגו והיכולות שלו אל מול שיקולי דעת היררכיה או התייעלות נוכח התיישנות וקושי בתפקוד.

שורה תחתונה , הדוגמאות לעיל בעיקר מדברות על הנוסחה של אגו בתוך ארגון .

אבל זה יכול לקרות בכל מכון , אצל כל מורה , ואני זוכר שבמשך שנים קראתי ושוב ושוב למורים משיטות לחימה אחרות לערוך אימון משותף בו נלמד אחד מהשני.

היו כאלו שקיבלו זאת בברכה, ואחרים דחו זאת על הסף והתרחקו מעצם הרעיון כמו מאש.

עצוב..מצחיק

אפשר להסתכל על זה כך או כך , אבל בהחלט האגו ידידיי מסכל התקדמות אישית בכל נושא שהוא.

וכל עוד אנשים יעצרו עצמם מחשש לביקורת עצמית כזאת או אחרת .

כל עוד אנשים יפחדו מקדמה או מהיכולת ללמוד ממישהו אחר .

האנשים היחידים שיסבלו הם אלו שסומכים על המורה/המדריך בחיים שלהם.

בברכה,