0

0 תגובות   יום ראשון, 6/1/13, 18:06

דו"ח הרפז: "האיבה וחוסר האמון גברו על האחריות והשכל"

המבקר קובע: ארז וינר אסף חומר עם בועז הרפז, אשכנזי היה אחראי לפעילות, ברק היה צריך לפעול להרגעה ועל נתניהו היה להתערב. המבקר קורא לפתוח בחקירה פלילית.

 

       הנדון : סגירת פרשיות לאחר סחבת ממושכת-כמעשים פליליים

 

הנדון שכזה תמיד יבוא לעולם מכוח ניצול סמכותם/מרותם/הגורמים כדלקמן: היועמ"ש לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין-שלא דיווח שהוא מעסיק בביתו עובד זר וללא רישיון עבודה.

פרקליט המדינה עו"ד משה לדור שלא פותח בבדיקה של המשנה שלו שוקי למברגר בפרשת פרופ' גדעון אורצקי מנתח הלב מאיכילוב, כיצד בשימוע שני שערך לו מר למברגר עם וינשטיין כאשר מחקו את אשמת השוחד בכזבים במהלך שימוע שני ויוצא דופן, והותירו המרמה ואת הפרת אמונים ללא משפט, האף ששוחד לעולם יבוא על בסיס מרמה והפרת אמונים..

משטרת ישראל-המפכ"ל יודע כיצד חודרים גורמי פשיעה למערכות השלטון בישראל, הטיפול שלו-שהוא זועק זאת ובלבד מעל גלי האתר והעיתון.

וגולת הכותרת היא לכאורה ובולטת בחותמת הגומי של המוסד המשפטי העליון בישראל, כול שצוין לעיל הם עילת העילות לכאורה לעבירות פליליות, שמעלה את השאלה מדוע אין גוף מעליהם, שיעמידם לדין סדר משפט הפלילי בגין עשיית לכאורה פשע ע"י ניצול של כוח תפקידם מעמדם ומרותם , מהטעם שהנבלה והצביעות גלויים לכול עין .

 

פרשת הרפז תתפוס ותחליף את מקומה של פרשת גלעד שרון:

 

פרשת הרפז תגמר-כפרשת גלעד שרון-כך במערכות נגועות טוב היה לסיים את הפרשה בנזיפה חמורה לכול הנוגעים בדבר, האף שהיה מקום לפתיחה בחקירה פלילית, מאשר לבזבז כספי ציבור על יחצנים/עורכי דין/מהמליה/ומהברנג'ה/שיחגגו על כספי משלם המיסים וימשכו הפרשה לתקופות לא נתפסות של כמעל כ-10 שנים, מהתקדימים של גלעד שרון, בכדי שבעוד 10 שנים יסגרו את התיק בפרשת הרפז, מחוסר ראיות, ובגין מצבם הבריאותי של הנוגעים בדבר הפרשה שרק הסעירה את המדינה, במיוחד שמדובר בגורמים-"ידלינים" הזוכים בטיפול אחר של מערכות נגועות בשחיתות כפי שזעק פרקליט המדינה עו"ד משה לדור כי ": המערכת הציבורית נגועה בשחיתות.". ובאמת מיהי המערכת הציבורית שנגועה בשחיתות?? מי אם לא פרקליטות המדינה, משטרת ישראל, בתי המשפט, אשר ביחד הם מורחים מטייחים ועושים שליכט, והופ סוגרים את הפרשה. פרשיות שכאלו באות במערכות שלטון שכזה לעולם תמיד אל ציבור מטומטם , כאשר הפרשות הללו תומכות וגם מצביעות על טמטום וצביעות מובנים ומודרכים של מנהיגיו וראשי משרדי השלטון שלו, בעוד שהטמטום והכסילות של מנהיגיו וראשי משרדי השלטון שבו, ויותר עוד כי הטמטום והכסילות של מנהיגיו וראשי מערכותיו של עם שכזה, גוברים על הטמטום הכפוי של הציבור,לכאורה כנאנס ב"אונס" קבוצתי ובוטה ע"י נבחריו הכסילים, שאותם בחר, לעיתים גם לא ברור מי כסיל ומתועב יותר, העם שבחר את הכסיל, או הכסיל שבחר לו את העם.

 

                                                                                                בברכה

 

                                                                                   גרשון תירם-מ"מ יו"ר של עמותה (ע"ר)

                                                                                                     וכתב עתונאות

דרג את התוכן: