כמה פשוט ובסיסי ורגשי ואינסטרומנטלי לבקש את האיש או האישה שאפשר לדבר בחברתם מעניין איך שקשב שמופנה לאישה שונה מהקשב המונה לגבר מידת הריכוז שונה מידת תשומת הלב הדיוק שמגיע או שלא מגיע איך זה קורה ולמה שהרי כל מה שנבקש זה משהו שיהיה שם שיאזין למה שעל ליבנו משהו שיקשיב לליבי הלא שפוי, וייתן לי תחושה של שפיות שגם הוא כמוני דפוק כמוני מופרך כמוני חולם כמוני עושה כמוני שטויות ורצינות ראיתי את הסרט: "אינטימיות זה שם המשחק" סרט מקסים על שני לא שפויים שמתאהבים האישה שם כל כך דפוקה והגבר שם כזה הזוי ושניהם יחד מוצאים את הדרך מוצאים את היחד גרים אצל ההורים שלהם בני 40 אולי ליד ומאוהבים כל כך מתנשקים על הספה מסתפקים ביומיום של יחד בללכת האחד לביתו של השני מעבירים את הזמן אופפ.. כמה טוב היה אז.. כשרק היה את היחד ופתאום היחד מוקף בככ הרבה רעש רעש של זרים ואנשים ופוליטיקה ודעות קדומות וקריירה ואופק ומי מתאים ומי ראוי ומי יהיה ומה מצוי כל כך הרבה רעש חשבתי.. לבקר יותר בקפיטריה של בתי החולים הפסיכיאטריים ניראה לי שמשם תבוא הישועה בינתיים במסדרונות מהוגנים אני מקבלת רק זיוף יש לי בחילה מבולשיט בחילה מחוסר דיוק
|
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#