אני זוכר את הרגעים היפים, לא הם לא נשכחים

אני זוכר את הרגעים האישיים, בליבי הם נשמרים

אני זוכר את הרגעים של הלב והמילים, בראשי הם טמונים

לא לא שוכח, לא זוכר לרעה. אבל איך אפשר להציג את הגב ברגע של בעיה?

אני זוכר את האותיות והמשפטים, זה ברור מה הם מייצגים

אני זוכר את המשמעויות, אני תוהה מה הן מרמזות

אני זוכר שהעזתי לומר "אוהב", אני אוהב עד היום ועד החלל החיצון

לא לא שוכח, לא זוכר לרעה. אבל איך אפשר להציג את הגב ברגע של בעיה?

אני זוכר שניסיתי להיות אני, כדי שזה יהיה אמיתי, כדי שיהיה טבעי.

אני מבין שזה לא היה מספיק טוב או ראוי, והבטחת שזה לא ככה. הבטחת שאוהבים אז לא נוטשים

ועד שהאמנתי לך שככה הם החיים שברת את החוקים שניסית ללמד ושניסיתי להפנים.

לעולם לא ארשה לאף אדם להכנס לבפנים, לעולם לא ארשה לעצמי יותר להיות תמים.