5 תגובות   יום שלישי, 8/1/13, 09:24

הבחירות בפתח ואנחנו שומעים די הרבה כל מיני פוליטיקאים זורקים סיסמאות באויר לגבי מדיניות אחרת, שיוויון בנטל למעמד הביניים, מדיניות סוציאל דמוקרטית וקפיטליזם חזירי ורציתי לשתף אתכם במספר תובנות שלי כאדם מן היישוב כמוכם שלא מתכוון להיבחר או למכור לאף אחד כלום אלא רק מנסה להבין מה טוב בשבילו ובשביל ילדיו.

 

לפני שאכנס לדעתי בענייני כלכלה חשוב לי לשתף אתכם כי אם הייתי נשאל לפני שנה למי הייתי מצביע הייתי עונה מיידית "אני מצביע עבור ביבי נתניהו" אבל אני חייב להודות כי משהו השתנה בחודשים האחרונים והיום אני ממש
לא בטוח עבור מי כדאי להצביע , אני מוצא בלפיד, שלי וביבי נקודות טובות ופחות טובות ולכן אני מהמתלבטים.

 

אבל דבר אחד בהחלט משמח אותי והוא כי הדיון הציבורי כבר נטה בצורה ברורה מאוד מחלוקה ברורה של ימין שמאל לפי השקפה מדינית ("רודפי שלום" מול "רודפי מלחמה") לחלוקה לפי נושאים חברתיים וכלכליים שעדיין המיצוב שלהם לימין שמאל או לקטגוריות ברורות עדיין נמצא בתהליכי עיצוב ולכן כל כך קשה במערכת הבחירות הזאת לכל אחד מהמועמדים /מפלגות לאפיין עצמו לפי "גושים".

 

ביבי והליכוד מנסים בכל כוחם לשכנע אותנו כי עדיין מדובר על ימין ושמאל ברמה המדינית ולפיד ושלי מנסים לומר אנחנו לא שמאל אבל מתקשים לומר מה הם כן. בכל אופן לי אישית חשובה מאוד האג'נדה החברתית כלכלית, כי נראה די ברור שישנה הסכמה והבנה די גורפת בעם לגבי האפשרויות המדיניות שאינן רבות (הקמת מדינה פלסטינית ,ויתור על שטחים בגדה+עזה, חלוקה כלשהי בירושלים ואפס פשרות בעניין זכות השיבה). השאלה היא מי יהיה זה שיסגור את העסק ויחתום למטה ומתי, לעומת זאת ברמה הכלכלית חברתית יש הרבה פחות תמימות דעים ואידאולוגיות ברורות ופה הייתי רוצה להתעקב.

 

נכון להיום לכאורה יש שתי אפשרויות האחת של ביבי נתניהו והיא מדיניות קפיטליסטית של הפרטה גורפת , קיום ממשל רזה שבעיקר יפקח על גופים פרטיים ברמות השונות מחשמל ואנרגיה, בריאות , חינוך ,שירותי רווחה ,בנקאות ועוד והנהגת שוק חופשי בו במדינה כמעט ואינה מתערבת אלא במשברים. ואפשרות השנייה היא זו ששלי יחימוביץ מייצגת או מה שנקרא סוציאל דמוקרטיה, שמדברת על בעלות ממשלתית רחבה של שירותים חשובים (בעצם ההיפך מהפרטה) ומעורבות ממשלתית עמוקה הרבה יותר בשוק החופשי, כל זאת באמצעים דמוקרטים (בניגוד לקומניזם שדגל בדיקטטורה). הבעיה ששתי הגישות מייצגות רצון ואידאולוגיה שיש לכולנו אך גם מייצרות קונפיליקט גדול בטבע האנושי:

 

1. הקפיטליזם בהחלט מתיישב טוב עם הרצון של כל אדם להיות משגשג ולהגיע תוצאות טובות יותר, אנו כבני אדם פועלים טוב שיש לנו ייעדים ואפשרות להתקדם, והעובדה כי אין גבול עליון וחסמים ממשלתיים ופוליטיים אשר ככל שנעבוד קשה יותר וחכם יותר כך נוכל להרוויח יותר עוזרת לנו לקדם את החברה ברמה השירותית והטכנולוגית.

לראיה באמת במדינות בהן הקפיטליזם שמעודד ייזמות פרטית ושוק פתוח אומץ, אכן ישנו שגשוג כלכלי וטכנולוגי במישורים רבים. הבעיה היא שממש בשנים אלו אנו עדים למחירים הקשים שיש לגישה זו על החברה לאורך זמן, היום אנו מתחילים לראות כי הבעיה בשיטה היא התעוררות הטבע החזירי של האדם מכאן המושג קפיטליזם חזירי) של חוסר שובע והתמכרות להון וכוח אשר מייצר פער חברתי ומעמדות של עשירים מאוד ועניים מאוד, מרוקן כל תחום מתוכן ואידאולוגיה מלבד האידיאולוגיה לצבור עוד כסף ועוד כוח. וכך אנו עדים לתופעה כי כל תחום אשר מופרט (חינוך, רווחה, בנקאות, תשתיות וכו) מהר מאוד מתרוקן ממטרתו החברתית, ומתרכז בעשיית רווח מהיר תוך פשרות על אייכות. אנו גם עדים שעקרון התחרות אשר נמצא בבסיס השיטה ולכאורה מייצג את ההיגיון מאחוריה לאורך זמן לא מתקיים, כי טבע האדם החזירי מביא אותנו למונופולים אשר הם בעצם הסכמות בין השחקנים הגדולים לחלק את השוק בינהם על חשבון התחרות.

 


2. הסוציאליזם – רעיון הסוציאליזם תמיד היה רעיון מצויין אידיאולוגית כי הוא מדבר על ניהול משאבים נכון למטרת חלוקה שווה ויצירת שיוויון חברתי, השיוויון החברתי אותו שואף הסוציאליזם להשיג הוא לא רק עקרון שיוויון ההדמנויות, אלא לייצר מנגנון שיחפה על עוולות הטבע ובכך יאפשר לחלשים להיות שווים גם בשירותים שהם מקבלים וגם ברמת חייהם. משמע העובדה כי אדם אחד נולד עם יכולות שכליות פחותות או יכולות פיזיות פחותות (נכים ממש או סתם אנשים פחות חזקים/חכמים) לא יביא אותו להיות עני יותר מזה שנולד עם יכולות חזקות. לכן בבסיס השיטה מדובר על התערבות עמוקה כמעט בכל תחום על מנת לוודא כי עקרון זה יישמר.

ברמה הפרקטית מדובר על כפייה של מחירי מוצרים , כפיה של חוקי עבודה נוקשים שישמרו על אותו שיוויון חברתי וכמובן בעלות ממשלתית על הפעלת חברות ומנגנונים עצומים. הבעיה בשיטה כמובן שגם היא מנוגדת לעקרון הטבע של החזק שורד ובעצם בפועל מחייבת את החזק להתאמץ יותר על מנת לחפות על אחיו החלש, ובכך נוצר מצב שאין יחס ישיר בין המאמץ לתמורה. שיטה זו כבר הוכיחה כי לאורך זמן היא מובילה למצבים בו אדם אינו מתוגמל לפי כמות ההשקעה והוא יודע כי מאמץ ייתר לא יוביל לתוצאות טובות יותר ולכן הוא מפסיק להתאמץ. עקרון זה גורם לחברה כולה להיות פחות שאפתנית , פחות ייזמית ולכן עוצר את התקדמותה והתפתחותה, ואף יוצר מעמדות וקבוצות כוח מצומצמות שמחליטות עבור הרוב ודואגות לרווחתן במקום לכלל האוכלוסיה.

רעיון הסוציאל (דמקורט או לא) מושתת על עיקרון השותפות ודאגה הדדית ויכול להתקיים רק בעולם בו כולם מרגישים אחראים אחד על השני, אך כולנו יודעים שלא כך המציאות וכי בסופו של יום אנשים הם אינדיבידואלים ואולי אפילו אגואיסטים (ראה ערך הקיבוץ) ומספיק שרק חלק מהאוכלוסיה לא יציית לכללים על מנת להרוס את כל המודל, והרי אם כולם היו משחקים משחק הוגן אז גם הקפיטליזם לא היה הופך להיות חזירי כך שלא הייתי בונה על זה...



אני מקווה שלא שיעממתי אתכם יתר על המידה אך הנקודה אותה אני רוצה להבהיר היא, כי חשוב כאשר אנו מקשיבים להבטחות כאלו ואחרות נבין את העקרונות מאחוריהן. אני אישית מאמין כי כמו כל דבר האמת נמצאת באמצע, הבעייה היא שאמצע צריך לצייר בצורה מאוד ברורה ואני לא רואה את הציור הברור הזה לא אצל שלי יחמוביץ ולא אצל יאיר לפיד.

זה קל לומר "נוריד את מחירי הדיור" אבל בואו נסתכל מה עומד מאחורי המשפט , היום אם תבחנו היכן כל הטייקונים וגם אנשי מעמד הביניים המבוססים (אלו שיש להם 200 עד 400 אלף ₪ פנויים) משקעים את כספם, תגלו כי הם עושים זאת ברכישת נדל"ן (דירות להשכרה, שטחים ועוד) אז נכון שכולם היו רוצים לקנות דירות בזול , אבל האם הם היו רוצים למכור בזול??? הרי אם תבחנו מדוע עלו מחירי הדיור בחמש שנים האחרונות תגלו כי זה בא בעיקר מתוך העם ולא מתוך עליית חומרי הגלם ולא בגלל שהמדינה העלתה בעצמה את מחירי הקרקעות או המיסים. כן אנחנו העלינו לעצמינו את המחיר כאשר מכרנו, ובכינו ש"מישהו אחר העלה את המחיר" שקנינו....

 

כששלי יחימוביץ אומרת "אם אתה רוצה רופאים טובים אתה חייב לתגמל אותם בהתאם" מהיכן היא חושבת שתגמול זה יגיע? רק אתמול ראינו את הכותרות בעיתונים על כך שרופאים בכירים בשירות הציבורי מרוויחים למעלה ממאה אלף ₪ לחודש וזה לא הוצג בגאווה אלא בצרות עין ובביקורת קשה. האם אתה ואת תהיו מוכנים לשלם עוד מיסים על מנת לשמוע שחבריכם הרופא מרוויח מאה אלף ₪ בחודש? והרי היום יש 4-5 רופאים כאלו מהיכן יגיע הכסף כנהפוך את מודל התגמול הזה למדיניות גורפת ?


האם כשלי יחימוביץ אומרת "אני לא בעד ביטול הקביעות , אבל גם כשיש קביעות אפשר לפטר" היא באמת מבינה את המשמעות של הדברים? האם היא לא בעד ביטול הקביעות לעובדי הנמלים וחברת החשמל כי היא מפחדת מהם או שהיא באמת מאמינה במודל הביעות ותקדם הענקת קביעות לכל עובד בישראל גם בחברות פרטיות כמו שמונהג בגרמניה למשל? האם שלי יחימוביץ ניהלה עובדים בעברה ומכירה את האתגר בהתמדדות עם יעדים כמנהל מול עובדים שלא מבצעים כהלכה? הרי ברור שניתן לפטר אדם שגנב או הטריד מינית אבל האם אפשר לפטר אדם שלא עמד ביעדיו (ייעדי מכירות, ייצור)? וכמה זמן זה ייקח? אני יכול לומר לכם כאחד שמנהל פעילות גם בגרמניה וגם בישראל ובמקומות אחרים בעולם כי אמנם מאוד נחמד להיות עובד בעל הגנה תעסוקתית אך קשה להיות מעביד כזה במיוחד לאור התחרות בשוק העולמי.

 
הורדת מחירי הדירות זו גם סיסמה יפה שכולם ללא יוצא מן הכלל מתהדרים בה, כיצד תשיגו זאת? האם ע"י הורדת מחירי הקרקעות יירדו מחירי הדירות?? חח מצחיק גם זה שוב ישחק ליידי אלו שיש להם כסף כי אולי (אולי גדול) מחירי הדירות יירדו ביד הראשונה, משמע מהקבלן לקונה הראשון אבל מי יימנע מהבעלים הפרטי למכור ברווח? האם ינהיגו מחירי דירות יד שניה ע"פ חוק? הרי ברור שלא, ושוב בעלי הדירות שקנו בזול ימכרו ביוקר לאור הביקוש שרק עולה וחזרנו לנקודת ההתחלה.... אז שלא ימכרו לנו שטויות.

 
אז יאמרו לנו כי ע"י שינוי סדרי העדיפויות , שנפסיק לממן התנחלויות ונקטין את התקציב הביטחון וכמובן נפסיק לממן את החרדים. כן בהחלט ניתן להקטין את עלויות ההתנחלויות וגם את מימון החרדים וצריך כי זה לא מידתי , אבל פרופורציות חברים, הסכומים הללו לא מתקרבים למימון הפנטזיות שהסוציאליסטים מוכרים קודם כל לעצמם ואח"כ לנו. כי נכון שהחרדים נהנים מתקציבי יתר אבל הם עדיין קטנים מספיק ולא משמעותיים כל כך , זה משהו נחמד לתקוף אבל פרקטית לא מדובר בפתרון לכל הבעיות.


אז מה אני חושב? ובכן אני דווקא כן מאמין בקפיטליזם כי בסיס אמונתי הוא שאדם חייב לדעת כי כגודל ההשקעה שלו כך הוא יתוגמל , זה מייצר מצויינות ודוחף לעשייה ולשגשוג. אני מאמין בהוגנות בעבודה ובהעסקה לפי קרטריונים ברורים של ביצועים וערכים, ובהחלט מאמין בהשתתת הליכי העסקה (גיוס ופיטורין) מסודרים ושקופים גם בחברות ממשלתיות וגם בפרטיות אך אינני מאמין בקביעות (אפילו אם הייתי שמח לקבל כזו מחר בבוקר),כי קביעות מקבעת בעיקר התנהגויות שליליות.

אני מאמין כי על המדינה לשמר את אחריותה ומעורבותה בנושאים חשובים של תשתיות, חינוך רווחה ועוד אך מתוך מקום של תוכן , מדיניות וערכים ולא ממקום תפעולי.

אני גם מאמין בעיקרון העזרה לחלש וקידומו בחברה, אך ממקום מעצים של יצירת מקומות עבודה בפריסה גיאוגרפית מאוזנת (בדרום בצפון במזרח ובמערב ולא רק במרכז) , יצירת אפשרויות עבודה לכלל האוכלוסיה (נכים, ערבים , אתיופים ועוד) , הנהגת פרוייקטים של הכשרה  ניתוב אנשים לתחומי תעסוקה נדרשים ועוד , ולא מימון מחוסרי עבודה, מימון אנשים להישאר נכשלים ומסכנים בצורת נדבות , קצבאות וכיוצא בזה.


אני בעיקר בעד חינוך עצמנו , ילדנו אך גם מבוגרינו כי גורלנו חייב להיות בידינו וכי מה שנבשל את זה נאכל !

כי אל לנו לצפות ממישהו אחר שיתאמץ עבורנו, שיפתור את הבעיה שייקח את האחריות וזה חייב להיות ברמה האינדיבדואלית כי זהו טבע האדם וככל שנמהר להבין זאת כך ייטב.


ברמה הכלכלית אני יותר קרוב לביבי נתניהו שמדיניותו הכלכלית רחוקה מלהיות מושלמת וכמובן מצריכה שיפורים, אך הוא לא מדבר בתיאוריות מנותקות הוא עושה כבר שנים כראש ממשלה ושר אוצר בהצלחה. אני בהחלט מאוכזב כי  הוא לוקח אותנו לדיון של שמאל וימין ולא מפרט את תוכניתו הכוללת לשיפור הטעון שיפור אך לצערי לא  אינני רואה את האחרים מספיק מבוססים ומקושרים למציאות אפשרית.


אני מאמין כי הבחירות הקרובות אינן צריכות להיות נקודת המפנה, וכי כנראה מה שהיה הוא שיהיה עם שינויים קלים , אך אשמח לראות דיון ציבורי (חוץ פרלמטרי) שבונה לא רק תיאוריות/גישות כלכליות אלטרנטיביות חלקיות אלא בונה מודל תפעולי כולל שידמה את הפעלת הגישה הכלכלית לאורך 5 שנים בכלל הפרמטרים ויסמלץ (מהמילה
סימולציה) לנו היכן נהיה אם נפעל כך או אחרת.



שיהיה לנו בהצלחה.

דרג את התוכן: