כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    OR37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    ככה ככה

    4 תגובות   יום שלישי, 8/1/13, 23:28

     

    אין לי מושג למה תמיד אני מתבאסת מכל ככה ככה, שהוא לא בדיוק...

    מה שקורה בד"כ, זה שאני מנסה ומנסה ומנסה, אבל  בסופו של דבר, אני מתייאשת משאירה את זה ככה...

    אבל אולי אם אתאמץ יותר....

     

    לבן של אחותי, עוז, בן שלוש - יש פתרון מושלם.

     

    "תראי, לדיזוזאור הזה אין יד" הוא מרים את הדינוזאור ומראה לי

    "אוייייי מסכן" אני מביעה אמפטיה

    "את מכירה תקן דיזוזאורים?" שואל בעיניים נוצצות

    "המממ...אתה יודע איפה היד השבורה?" שאלתי

    "אמא זרקה לפח" הוא רץ לכיוון הפח ומראה לי

    אני הולכת לבדוק בפח אם אפשר להציל משהו ואני רואה שהיד החסרה שבורה לגמרי. זה לא עניין של ציר שאפשר לסדר, הפלסטיק כולו שבור בחיבור. שטפתי את היד הזו ואמרתי לו שיבוא איתי. שאולי אולי אוכל לסדר לו את היד. הוצאתי מהקלמר של אחותו נייר דבק והתיישבנו אחת ליד השני כשני חוקרי מח במחקר.

    "מה שאנחנו עושים עכשיו, אנחנו מנסים לסדר לו את היד. כשמישהו שובר יד, הרופא עושה לו גבס"

    "כמו שהיה לעבד חבר שלי" הוא מתלהב ומספר לי. מראה לי שהוא יודע מה זה גבס.

    ליפפתי את נייר הדבק סביב היד וחיברתי אותה

    הוא היה מאושר ואני התמוגגתי. הוא התחיל לרוץ בבית בהתלהבות ופתאום הוא חוזר עצוב

    "זה לא טוב, היד עוד פעם התקלקלה"

    "יודע מה? מחר נקנה דינוזאור חדש?" מנסה להלהיב אותו

    "כןןןןן" הוא קופץ ופתאום הוא חושב....."אבל לדיזוזאור הזה לא תהיה יד"

    "נכון. אבל יהיה לך דינוזאור חדש והם יהיו חברים טובים ולדינוזאור החדש לא מפריע שלדינוזאור הזה אין יד"

    "אני רוצה לקחת אותו לתקן"

    "אני יודעת מתוק, אבל אין תקן דינוזאורים כי זה צעצוע ולפעמים צעצועים מתקלקלים"

    "אז כשאני יהיה גדול כמו אבא, אני יהיה תקן דיזוזאורים"

    "מעולה" הרמתי אותו וחיבקתי חזק "ואתה תהיה התקן הכי טוב שיש בעולם"

     

    נפל לי האסימון...

     

    אם אני רוצה שמשהו יהיה בדיוק, אני צריכה לגרום לו להיות כזה - בעצמי.

    אז כשאהיה גדולה, כל ככה, יהיה בול!

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/1/13 21:27:
      תובנות של גיל שלוש? זה הקטן גדול יהיה!
        11/1/13 13:56:

      צטט: שמעון (-: 2013-01-09 11:44:56

      אוהב את התובנות שלך.

       

      תובנות של גיל שלוש קריצה

        9/1/13 11:44:
      אוהב את התובנות שלך.
        9/1/13 05:40:
      )))))))

      הצחוקיה ( בעצם..החיים )

      חשבתי לעצמי על נושא הבלוג שלי, חשבתי ובדקתי נושאים שקיימים..הגעתי למסקנה שבא לי לדבר על החיים או ליתר דיוק על הצד המצחיק שלהם. בעצם, ניתן לפרשן כל מאורע בחיים בצורה מצחיקה, כמובן אם קיים חוש הומור ואפילו בסיסי בלבד, השאלה היא האם בכלל רוצים לצחוק מזה או שלוקחים דברים כבד. אני לא באה בקטע של " אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים " אני באמת באה ממקום נקי שמאמינה שצריך לצחוק על הדברים הכואבים שלנו כי ברור לנו שיש דברים הרבה יותר כואבים ואם נבכה איך זה יתרום לנו ואיך זה יקדם אותנו הלאה.
      אז ברוכים הבאים לצחוקיה של החיים, מקווה להדביק אתכם בקצת אופטימיות! אשמח לשמוע קטעים מצחיקים מהחיים שלכם - בתמורה מבטיחה לכם מלא משלי :)

      תגיות