מתרגזת כועסת נעלבת צועקת בוכה נלחמת ועומדת על שלה רוצה למשוך בחוטים להרגיש צודקת חושבת שיודעת מה הכי טוב ולא מתלבטת.
לא מעט פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציות שונות שאנחנו מתעקשים לשנות דברים/הרגלים ורוצים שדברים יראו אחרת, בדרך שלנו. למשל כשבן הזוג משאיר כוסות קפה על השולחן ואנחנו נכנסות הביתה מהעבודה וישר שואלות למה זה כאן בלי שלום ומה שלומך ומתחילות להתרגז או כשבעבודה בוחרים דרך מסויימת לפרויקט והדרך שנבחרה לא מוצאת חן בעיניינו אנחנו מנסים לשכנע לשנות אותה. גם בילויים עם חברים הרבה פעמים אנחנו רוצים לצאת למקום אחד והם למקום אחר ומתחיל מסע שיכנועים כל אחד לכיוון שלו, ויש עוד ועוד דוגמאות לכך שאנחנו מתעקשים, מתווכחים ומנסים לשנות דברים בדרך שלנו.
האם יצא לכם פעם לעצור ולחשוב על זה ולשאול את עצמכם: עד כמה זה באמת חשוב????? אם נעצור לפעמים ונשאל את עצמנו את השאלה הזאת: עד כמה זה באמת חשוב, עד כמה אנחנו מסוגלים לקבל את הרצונות/דיעות ואורך החיים של האחר והאם זה באמת שווה את העקשנות שלנו, נגלה שלא. לא מעט פעמים אנחנו מתעקשים או נלחמים לחינם והאנרגיות שאנחנו משקיעים הן יותר מידיי גדולות ובסוף אנחנו פוגעים בעצמנו ובאחרים.
לעיתים דברים שמרגיזים באחרים הם בעצם הראי שלנו לעולמנו ואנחנו שוכחים להסתכל על עצמנו ושהשלום מתחיל קודם בתוכנו.
התחרותיות כבר לא מחשלת היא יותר הורגת את הרגשות שלנו לכן עיצרו ושאלו את עצמכם בפעם הבאה: עד כמה זה באמת חשוב לי???????
הדלאי למה אמר: "אני מאמין שטבעם הבסיסי של בני האדם הוא עדין ומלא חמלה. מכאן שאך למעננו הוא שנועד טבע זה, ניתן לו לצמוח בתוכנו, נאפשר לו מרחב להתפתח. לעומת זאת, אם נשתמש באלימות, הרי כאילו מרצוננו חסמנו את הצד החיובי של הטבע האנושי, ומנענו את האבולוציה שלו." (ולמען הסר ספק אני לא בחורה עצבנית, מאוד רגועה ושלווה) |
אופירבננו
בתגובה על ♥ 21/10 ערב חברים מלא מוזיקה, משחקים, הומור, יין וקריוקי ♥
אירית.מ
בתגובה על איזו כרית נוחה...
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך נכון, כל כך קשה לשנות ולראות את הדברים מנקודת זוית אחרת,
כל כך קשה, אך כל כך מחוייב המציאות. .
כתבתי על כך פוסט אמנם מזוית שונה,
אך בעניין דומה "אל תבגוד בעצמך"
יום טוב.
יש פה הרבה חומר למחשבה נכונה !
כותבת מקסים♥
חברים תודה על התגובות!
אין ספק שהאגו לעיתים משתלט עלינו
לפעמים אנחנו יכולים להשתלט עליו בחזרה ולהגיד לו שב בצד
לפעמים אנחנו מביאים אותו איתנו
אבל אין ספק שהחיים מלמדים אותנו כל יום שיעור חדש
איך להתנהג
איך להתנהל
איך לשלוט בכעסים
וכמה שנלמד אף פעם לא נהיה מושלמים
אבל אנחנו לפחות לומדים, משתפרים ומתעצמים- זה כבר משהו
מאחל יום של אנרגיות חיוביות
צודקת
לפעמים זה סתם יום שאנחנו אופניקים ואז הכל קורה באנרגיה שלילית,
הכי חשוב זה לשמור על אופטימיות וספייס לכל אחד ואחת
נשיקות וחיבוק
תמי
גב' נודדת שלום..
תדעי לך שאהובים נמצאים גם לרגעים קשים
ואם אנחנו כועסים לפעמים... זה לא בהכרח על זה שצעקנו עליו
קחי לדוגמא את הפקקים מהפוסט הקודם שלך
לא יודע מה איתך... אותי התנועה של סוף היום לא מרגיעה, ולהפך,,,
אז רק חשוב לדעת לבקש סליחה ולדעת שלא מכעס קורים הדברים
אלא מתשישות החיים... לא קל לעמוד בדרישות היום יום,,
אז סוף יום יהיה עמוס בתשישות וראש עמוס,
בקיצור.... אם את צועקת והוא צוחק זה בסדר
לא להגרר לריב...... את יודעת שלחירש אילם יש פחות סכוים לריב בזוגיות
לא תמיד הפה הוא יתרון... אז ללמוד לשתוק לפעמים(בגבול הטעם הטוב כמובן)
כול מקרה אם יודעים לשכוח, גם לריב קצת זה בסדר
נדידה נעימה..........
גאי
ואולי הדברים הקטנים הם אלו שהופכים יום מוצלח ליום מרגיז,והם אלו שמביעים התחשבות או זלזול.
ברור שלכעס צריך להראות את הדרך החוצה,אבל לא פחות מכך לשים לב לדברים קטנים,ובגישה חיובית. הרי זה מה שגורם לנו להרגיש בנוח בסביבה, המחוות הקטנות.. ואם כמה כוסות בארון או להחזיק את הדלת כשיוצאים גורמים לסביבה להרגיש שמתחשבים בהם אז כנראה צריך לשים לב לכך, ובגלל שהם קטנים קל לשנות אותם והסיפוק מכך שווה כל קלוריה שביזבנו על תנועה "מיותרת". אני מסכים איתך לגמרי שאיפוק שליטה עצמית והימנעות מקרבות מיותרים עדיפים על האנטיתזה, מה שכן, עדיף להיות אקטיבי חיובי ולא פסיבי,כי פסיביות אוכלת אותנו מבפנים ואילו לומר שיש כמה דברים שעושים לנו טוב בעולם,וזה אחד מהם,נשמע כנוסחה מספקת מאשר הבלגה.
כן,לחשוב זה חשוב ולהתחשב זה נחשב
התמונה וגם הפוסט הם אמיתיים:))
יש הרבה אמת בפוסט הזה....... וגם בתמונה הזו
:))))))))))
גם אני אהבתי את התמונה
אכן לעיתים מבזבזים אנרגיה, מיותרת על דברים מיותרים.
ויתור הוא הכרחי, יחסי אנוש פשוטו כמשמעו.
אהבתי את התמונה.
כל כך מסכימה איתך,
יש צורך של אדם שאלה הצרכים שלו וזה סובייקטיבי לכל אחד.
ויש צריך את הצריכים צריך למחוק מהלכסיקון הם לא טובים לנו
ולא לאלה שחיים איתנו.
הכלים יחכו למחר אם אין חשק וכח.
להגיד מה שמרגישים השני לא יכול לנחש.
למצוא מה מתאים לבילוי משותף.
אישה שתיכנס הביתה והדבר הראשון שתגיד לי "למה הכוסות על השולחן ולא במטבח"
אני באופן ספונטני אומר לה "תחזיקי שניה את הכוס אני רוצה להראות לך משהו" ובשניה שהיא מחזיקה אותה אני מראה לה את הדרך החוצה ממנה נכנסה לפני שניה...
אלו הם אנשים שמה שמעניין אותם בחיים זה התפאורה ולא האמת ...
ולעניינו כן יוצא לפעמים שאנחנו רוצים לעשות ולשנות ולא תמיד מסכימים וזה בסדר כי זה דרכו של האדם של הטבע ושל האנושות
אין לתקן על דבר בעולם ואין אפשרות להצליח לתקן כל דבר בעולם
אין ספק שאנחנו יוצרים את הכייף ולפעמים אנחנו שוכחים להנות מרגעים קטנים של אושר ויותר עסוקים בלהכנס לקטנות מיותרות.
לא באמת חשוב, אבל צריך להבחין שיש איזון בין הצדדים במי מוותר ועד כמה,
ולהגיע למקום של ויתור באמת ממקום של הנחת האגו בצד ולא ממקום של רצון לרצות
או חשש מלעמוד על דעתך.
בדוגמאות שהבאת אני יותר ממסכים שזה לא באמת חשוב. מי שיוצר את הכיף זה אנחנו ולא לאן נצא.
אדם יקירי
למרות שזה רק הכוסות
ורק הבילוי
עדיין אנשים לא מוכנים לוותר ומוצאים את עצמם מתרגזים.
זה כן חשוב...
הכוסות - לשטוף.
הבילוי - פעם ככה, פעם אחרת.
אבל אין צורך להתרגז...
וכאן מתחבר החלק של האהבה
האלכימאי כתב:
"זה אנחנו שמזינים את נשמת העולם, והעולם שאנו חיים בו יהיה טוב יותר או גרוע יותר אם אנחנו נהיה טובים יותר או גרועים יותר. וכאן מקומה של האהבה. כי כשאנחנו אוהבים, אנחנו תמיד מתאמצים להיות יותר טובים ממה שאנחנו"
הציפור נודדת,ונודדת.
שבה אלנו
בתבונה....מוארת.
האלימות גם הפאסיבית - הם חולשה,
איפה, איפה את אהובה?
צודקת מאוד.
עניין של גישה ושינוי
כן אין ספק שלעיתים האגו משתלט עלינו
אבל צריך להלחם בו וללמוד להניח אותו בצד.
יש ספר מעולה שניקרא:
השלום מתחיל בתוכי- לואיז דיאמונד , הוצאת ידיעו אחרונות
108 דרכים ליצירת עולם שליו יותר
ממליצה על הספר בחום, עוזר להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת.
מדהים
נכון
מעולה
מסכימה איתך בכל האחוזים שרק אפשר
אבל
יש את העניין הזה אגו
אולי קודם נלמד לשים אותו בצד?
האגו הזה הורס
גם כשאנחנו לא כל כך זוכרים שהוא קיים
הוא בתוכינו...
תודה.