0
איך הרגו את הסבתא שלי? את הסבתא שלי הרגו כך: בוקר אחד, אל בניין הבנק התקרב טנק. מאה וחמישים יהודי העיר, קלים - מרעב בן שנה, חיוורים - מתוגת טרם-מוות, באו לשם, נושאים סלים. גרמנים צעירים וקלגסי משטרה דחקו בזקנים וזקנות, באון, והובילו אותם, וסיריהם נוקשים, אל מחוץ לעיר הובילום, הרחק. ואילו הסבתא, קטנה כאטום, הסבתא שלי, בת השבעים קיללה אותם, ואת ערוות אמם, צעקה להם את מקום המצאי. היא צעקה - נכדי בחזית! רק תעיזו! רק תגעו! הקשיבו, את הירי שלנו שומעים! - הסבתא בכתה, צעקה וצעדה. ושוב צעקה מחדש. ומכל חלון, רעשו להן איבנובנות ואנדרייבנות, ובכו להן סידורובנות ופטרובנות: - החזיקי מעמד, פולינה מטבייבנה! הראי להם. בגאון צעדי! הן שענו: הו, מה נעשה, עם הגרמנים, האוייב שלנו! - לכן את הסבתא בחרו להרוג בעת שעוד בעיר צעדה. הכדור הדף את השיער והצמה העפורה נתלשה והסבתא על הקרקע נפלה כך היא אבדה. |